הבנה וניהול של אקרית הוורואה: מדריך גלובלי לדבוראי

אקרית הוורואה (Varroa destructor) היא טפיל הרסני ונפוץ של דבורת הדבש (Apis mellifera) ברחבי העולם. אקריות זעירות וחומות-אדמדמות אלה ניזונות מההימולימפה (דם) של דבורים בוגרות ווולד מתפתח, מחלישות את המושבה והופכות אותה לפגיעה למחלות ווירוסים אחרים. ניהול יעיל של אקרית הוורואה הוא חיוני להישרדות ולפרודוקטיביות של מושבות דבורי הדבש ברחבי העולם. מדריך זה מספק סקירה מקיפה של אקרית הוורואה, השפעתה, טכניקות ניטור ואסטרטגיות הדברה משולבת (IPM) המתאימות לדבוראים בסביבות מגוונות.

איום אקרית הוורואה: פרספקטיבה גלובלית

מקורן של אקריות הוורואה הוא כטפיל של דבורת הדבש האסייתית (Apis cerana). כאשר דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera) הובאה לאזורים שבהם Apis cerana כבר הייתה קיימת, האקריות עברו למארח החדש. בניגוד ל-Apis cerana, Apis mellifera לא פיתחה מנגנוני הגנה יעילים נגד אקרית הוורואה, מה שהופך אותה לפגיעה במיוחד. כיום, אקריות הוורואה נמצאות כמעט בכל אזור גידול דבורים בעולם, מאירופה וצפון אמריקה ועד דרום אמריקה, אפריקה, אסיה ואוקיאניה.

השפעת אקרית הוורואה חורגת מעבר למושבות בודדות. הן תורמות באופן משמעותי לאובדן מושבות, ירידה בייצור דבש, ועלויות מוגברות לדבוראים. ההשלכות הכלכליות הן משמעותיות, ומשפיעות הן על דבוראים מסחריים והן על חובבים.

כיצד אקרית הוורואה פוגעת בדבורי הדבש

אקרית הוורואה גורמת נזק במספר דרכים:

• תזונה ישירה: אקריות ניזונות מההימולימפה של הדבורים, מחלישות אותן ומקצרות את תוחלת חייהן. הדבר מזיק במיוחד לוולד המתפתח.
• נשאות וירוסים: אקרית הוורואה היא נשאית של וירוסים רבים של דבורי דבש, כולל וירוס הכנף המעוותת (DWV), וירוס השיתוק החריף (ABPV), ווירוס השק-וולד (SBV). וירוסים אלה יכולים לגרום לבעיות בריאותיות משמעותיות ולקריסת המושבה. פצע המציצה מאפשר גם לחיידקים ופטריות לחדור לגוף הדבורה.
• דיכוי מערכת החיסון: נגיעות באקריות עלולה לדכא את מערכת החיסון של דבורת הדבש, ולהפוך אותה לפגיעה יותר למחלות אחרות.

תסמינים של נגיעות באקרית הוורואה

זיהוי סימני הנגיעות באקרית הוורואה חיוני להתערבות בזמן. התסמינים יכולים להשתנות בהתאם לחומרת הנגיעות, אך אינדיקטורים נפוצים כוללים:

• אקריות נראות לעין: ניתן לראות אקריות בוגרות על דבורים בוגרות, במיוחד בין מקטעי הבטן או על החזה.
• כנפיים מעוותות: כנפיים מעוותות הן תסמין קלאסי של וירוס הכנף המעוותת (DWV), המועבר לעיתים קרובות על ידי אקרית הוורואה.
• חריגות בוולד: אזורים של וולד לא מכוסה או מת, זחלים שצבעם השתנה, וגלמים עם עיניים שקועות יכולים להצביע על עומס אקריות גבוה.
• ירידה באוכלוסיית הדבורים: ירידה ניכרת במספר הדבורים במושבה יכולה להיות סימן ללחץ ותמותה הקשורים לאקריות.
• דבורים מוחלשות: דבורים עשויות להיראות אדישות, לא מסוגלות לעוף, או בעלות תוחלת חיים קצרה יותר.
• דבורים המוציאות זחלים/גלמים מהתאים. זוהי התנהגות היגיינית המסייעת בניסיון להסיר וולד הנגוע באקריות.

ניטור רמות אקרית הוורואה: חיוני לבקרה יעילה

ניטור קבוע של רמות אקרית הוורואה חיוני לקביעת הצורך בטיפול ולהערכת יעילות אמצעי הבקרה. קיימות מספר שיטות לניטור אוכלוסיות האקריות, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה.

שיטות ניטור נפוצות

• שטיפת אלכוהול: שיטה זו כוללת איסוף דגימה של כ-300 דבורים (בערך חצי כוס) מחלת וולד, טבילתן באלכוהול (לדוגמה, אלכוהול לחיטוי), וניעור נמרץ כדי להסיר את האקריות. לאחר מכן סופרים את האקריות ומחשבים את שיעור הנגיעות באקריות (אקריות לדבורה).
• גלגול סוכר: בדומה לשטיפת האלכוהול, שיטה זו כוללת איסוף דגימת דבורים וציפויין באבקת סוכר. ניעור הדבורים בצנצנת גורם לאקריות להתנתק וליפול דרך מסך רשת. לאחר מכן סופרים את האקריות ומחשבים את שיעור הנגיעות. שיטה זו נחשבת בדרך כלל פחות הרסנית לדבורים מאשר שטיפת האלכוהול.
• לוחות דביקים: לוחות דביקים מונחים מתחת לרשת התחתית של הכוורת כדי לאסוף אקריות הנופלות באופן טבעי. הלוח נשאר במקומו לפרק זמן מוגדר (למשל, 24-72 שעות), והאקריות נספרות. שיטה זו מספקת הערכה של אוכלוסיית האקריות אך היא פחות מדויקת משטיפת אלכוהול או גלגול סוכר. נפילת אקריות טבעית תשתנה בהתאם למחזור הוולד, ולכן יש להשתמש בשיטה זו בשילוב עם השיטות האחרות לקביעה מדויקת יותר של רמות הוורואה במושבה.
• הסרת וולד זכרים: אקרית הוורואה מעדיפה להתרבות בתאי וולד של זכרים בשל זמן ההתפתחות הארוך יותר. הסרת וולד זכרים יכולה לשבש את מחזור הרבייה של האקרית ולהפחית את אוכלוסיות האקריות. זוהי צורה של ניטור (חיפוש אקריות בתוך תאי וולד זכרים) וגם טכניקת בקרה.

פירוש ספירות האקריות: קביעת ספי טיפול

פירוש ספירות האקריות הוא חיוני לקבלת החלטות מושכלות לגבי טיפול. ספי הטיפול משתנים בהתאם לאזור, לעונה ולחוזק המושבה. הנחיות כלליות מציעות לטפל במושבות כאשר שיעור הנגיעות באקריות עולה על 3% באביב או בקיץ ו-1-2% בסתיו. יש להתייעץ עם ארגוני דבוראים מקומיים או שירותי הדרכה חקלאיים לקבלת המלצות ספציפיות לאזורכם. זכרו כי אלו הן הנחיות *כלליות* ותנאים מקומיים יכולים להשפיע באופן דרמטי על השפעת האקריות. לדוגמה, מושבה בזרימת צוף חזקה עשויה לסבול עומס אקריות גבוה יותר מאשר מושבה לחוצה. עיקרון כללי הוא לטפל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר במקרה של ספק.

הדברה משולבת (IPM) לאקרית הוורואה: גישה הוליסטית

הדברה משולבת (IPM) היא גישה מקיפה לבקרת מזיקים המדגישה מניעה, ניטור ושימוש בטקטיקות בקרה מרובות כדי למזער את ההשפעה הסביבתית ולקדם קיימות ארוכת טווח. עבור ניהול אקרית הוורואה, IPM כולל שילוב של פרקטיקות תרבותיות, בקרה ביולוגית וטיפולים כימיים.

פרקטיקות תרבותיות

• טיפוח לעמידות: בחירה וטיפוח של מושבות דבורי דבש עם עמידות גנטית לאקרית הוורואה היא אסטרטגיה מבטיחה לטווח ארוך. תכונות כגון התנהגות היגיינית (הסרת וולד נגוע באקריות) והיגיינה רגישה לוורואה (VSH) יכולות להפחית באופן משמעותי את אוכלוסיות האקריות.
• פרקטיקות גידול מלכות: קידום מגוון גנטי בגידול מלכות יכול לשפר את בריאות המושבה הכוללת ואת חסינותה לאקרית הוורואה.
• הסרת וולד זכרים: כפי שצוין קודם, הסרת וולד זכרים יכולה לשבש את מחזור הרבייה של האקרית.
• גידול דבורים בתאים קטנים: יש דבוראים התומכים בשימוש בגדלי תאים קטנים יותר בחלות הדבש, מה שעשוי להפחית את רביית האקריות. עם זאת, יעילותה של שיטה זו עדיין נתונה במחלוקת.
• פיצול מושבות: יצירת פיצולים (חלוקת מושבה לשתיים או יותר) יכולה לשבש את מחזור הרבייה של האקרית ולהפחית את אוכלוסיות האקריות.

בקרה ביולוגית

• אקריות טורפות: מחקרים נמשכים לבחינת השימוש באקריות טורפות הניזונות מאקרית הוורואה. עם זאת, אמצעי בקרה ביולוגיים יעילים עדיין אינם זמינים באופן נרחב.
• פטריות: מיני פטריות מסוימים הוכחו כיעילים נגד אקרית הוורואה. המחקר בתחום זה נמשך.

טיפולים כימיים

טיפולים כימיים נחוצים לעיתים קרובות כדי לשלוט באוכלוסיות אקרית הוורואה, במיוחד כאשר רמות האקריות עולות על ספי הטיפול. עם זאת, חיוני להשתמש בטיפולים באחריות כדי למזער את הסיכון להתפתחות עמידות ולהימנע מזיהום הדבש. יש תמיד לפעול בקפידה על פי הוראות התווית ולסובב בין הטיפולים כדי למנוע עמידות.

סוגי טיפולים כימיים

• קוטלי אקריות סינתטיים: טיפולים אלה הם בדרך כלל כימיקלים סינתטיים שהורגים אקריות אך יכולים גם להזיק לדבורים אם לא משתמשים בהם כראוי. דוגמאות כוללות אמיטרז (Apivar®) ופלובלינט (Apistan®). עמידות לכימיקלים אלה היא דאגה גוברת באזורים רבים. שימוש בכימיקלים אלה דורש לעיתים קרובות הסרה של קומות הדבש.
• חומצות אורגניות: טיפולים אלה הם חומצות המופיעות באופן טבעי הנחשבות בדרך כלל בטוחות יותר לדבורים ולדבש מאשר קוטלי אקריות סינתטיים. דוגמאות כוללות חומצה אוקסלית וחומצה פורמית. טיפולים אלה נחשבים בטוחים לשימוש עם קומות דבש על הכוורת.
• שמנים אתריים: שמנים אתריים מסוימים, כגון תימול (ApiLife VAR® ו-ApiGuard®), הראו יעילות נגד אקרית הוורואה. ניתן להשתמש בטיפולים אלה כחלק מאסטרטגיית IPM.

אפשרויות טיפול ספציפיות

חומצה אוקסלית: חומצה אוקסלית היא חומצה אורגנית טבעית היעילה נגד אקרית הוורואה. היא מיושמת בדרך כלל כתמיסת טפטוף (מומסת בסירופ סוכר) או באמצעות אידוי. חומצה אוקסלית יעילה ביותר כאשר אין וולד, מכיוון שהיא אינה חודרת לתאי וולד חתומים. זה הופך אותה לשימושית במיוחד בסוף הסתיו או בתחילת החורף כאשר גידול הוולד מינימלי באקלימים רבים. אידוי חייב להתבצע עם ציוד מגן אישי מתאים כולל מנשם, מכיוון שאדי חומצה אוקסלית מזיקים לבני אדם. טפטוף יכול להתבצע במושבות גם כשהן מכונסות בצפיפות בחורף, בעוד שאידוי עלול לגרום להתפרקות האשכול.

חומצה פורמית: חומצה פורמית היא חומצה אורגנית טבעית נוספת היעילה נגד אקרית הוורואה, כולל אלה שבתוך תאי וולד חתומים. היא מיושמת בדרך כלל באמצעות מתקן המפיץ אדי חומצה פורמית על פני מספר ימים. חומצה פורמית רגישה לטמפרטורה, ויעילותה עלולה להיות מופחתת במזג אוויר חם. אוורור נכון חיוני בעת שימוש בחומצה פורמית כדי למנוע פגיעה בדבורים. אפשרויות זמינות מסחרית כוללות Mite Away Quick Strips (MAQS) ו-Formic Pro.

מוצרים מבוססי תימול: תימול הוא תרכובת טבעית המצויה בשמן תימין. מוצרים מבוססי תימול, כגון ApiLife VAR® ו-ApiGuard®, יעילים נגד אקרית הוורואה ויכולים לשמש כחלק מאסטרטגיית IPM. מוצרים אלה מיושמים בדרך כלל כג'ל או פרוסה המשחררת אדי תימול על פני מספר שבועות. תימול רגיש לטמפרטורה, ויעילותו עלולה להיות מופחתת במזג אוויר חם.

אמיטרז (Apivar®): אמיטרז הוא קוטל אקריות סינתטי היעיל נגד אקרית הוורואה. הוא מיושם בדרך כלל כרצועת פלסטיק התלויה בכוורת. אמיטרז הוא כימיקל חזק, אך עמידות היא דאגה גוברת. חיוני לסובב בין טיפולים ולפעול בקפידה על פי הוראות התווית. יש להסיר את קומות הדבש לפני היישום.

רוטציית טיפולים: מניעת עמידות

רוטציה בין טיפולים חיונית למניעת התפתחות עמידות של אקרית הוורואה לקוטלי אקריות ספציפיים. תוכנית רוטציה מוצעת עשויה לכלול שימוש בטיפול שונה בכל עונה או שנה. לדוגמה, ניתן להשתמש בחומצה אוקסלית בחורף, חומצה פורמית באביב, מוצר מבוסס תימול בקיץ, ואמיטרז בסתיו (אם עמידות אינה מהווה דאגה). יש להתייעץ עם מומחי דבוראות מקומיים לקבלת המלצות על תוכנית רוטציית הטיפולים הטובה ביותר לאזורכם. באזורים מסוימים ישנם איסורים על כימיקלים מסוימים.

פיתוח תוכנית לניהול אקרית הוורואה: מדריך צעד אחר צעד

פיתוח תוכנית מקיפה לניהול אקרית הוורואה הוא חיוני לבריאות ולפרודוקטיביות ארוכות הטווח של מושבות דבורי הדבש שלכם. להלן מדריך צעד אחר צעד ליצירת תוכנית יעילה:

1. למדו את הנושא: למדו כמה שיותר על אקרית הוורואה, השפעתה על דבורי הדבש ואסטרטגיות בקרה יעילות.
2. נטרו רמות אקריות באופן קבוע: השתמשו בשיטת ניטור אמינה (למשל, שטיפת אלכוהול, גלגול סוכר) כדי להעריך את אוכלוסיות האקריות במושבות שלכם.
3. קבעו ספי טיפול: קבעו את שיעור הנגיעות באקריות שבו תנקטו פעולה. התייעצו עם מומחי דבוראות מקומיים לקבלת המלצות.
4. בחרו טיפולים מתאימים: בחרו טיפולים יעילים, בטוחים לדבורים ולדבש, ומתאימים לאזור ולאקלים שלכם.
5. בצעו רוטציה בין טיפולים: יישמו תוכנית רוטציית טיפולים כדי למנוע התפתחות עמידות.
6. פעלו בקפידה על פי הוראות התווית: פעלו תמיד על פי הוראות התווית בעת שימוש בטיפולים כימיים.
7. נטרו את יעילות הטיפול: לאחר יישום טיפול, נטרו את רמות האקריות כדי להעריך את יעילותו.
8. יישמו פרקטיקות תרבותיות: שלבו פרקטיקות תרבותיות, כגון טיפוח לעמידות והסרת וולד זכרים, כדי להפחית את אוכלוסיות האקריות באופן טבעי.
9. נהלו רישומים: שמרו רישומים מפורטים של ספירות אקריות, טיפולים ובריאות המושבה. מידע זה יעזור לכם לעקוב אחר ההתקדמות ולקבל החלטות מושכלות בעתיד.
10. התאימו את התוכנית לפי הצורך: היו מוכנים להתאים את תוכנית ניהול אקרית הוורואה שלכם לפי הצורך, בהתבסס על תוצאות הניטור, יעילות הטיפול ותנאים סביבתיים משתנים.

סיכום: גישה פרואקטיבית לבריאות הדבורה

ניהול אקרית הוורואה הוא אתגר מתמשך עבור דבוראים ברחבי העולם. על ידי הבנת הביולוגיה של אקרית הוורואה, ניטור קבוע של רמות האקריות, יישום אסטרטגיות הדברה משולבת, והתאמת התוכנית שלכם לפי הצורך, תוכלו להגן על מושבות דבורי הדבש שלכם ולתרום לבריאות ולקיימות ארוכות הטווח של ענף הדבוראות. פרקטיקות דבוראות פרואקטיביות ומושכלות הן חיוניות להבטחת הישרדותן ושגשוגן של דבורי הדבש, הממלאות תפקיד חיוני בהאבקה עולמית ובביטחון תזונתי. זכרו להתייעץ עם ארגוני דבוראים מקומיים ושירותי הדרכה חקלאיים לקבלת המלצות ספציפיות המותאמות לאזורכם ולפרקטיקות הדבוראות שלכם. הישארות מעודכנת במחקרים האחרונים ובשיטות העבודה המומלצות בניהול אקרית הוורואה היא חיונית להצלחה בגידול דבורים.