המדריך המלא לגידול טרנטולות ועקרבים: פרספקטיבה גלובלית

ברוכים הבאים לעולם המרתק של גידול טרנטולות ועקרבים! יצורים שובי לב אלה, השייכים למשפחת העכבישנים, צברו פופולריות כחיות מחמד אקזוטיות ברחבי העולם. מדריך מקיף זה יספק לכם את הידע והעצות המעשיות הדרושים לטיפול מוצלח בחסרי חוליות אלה, ללא קשר למיקומכם או לניסיונכם הקודם. נחקור מינים שונים, את בתי הגידול הטבעיים שלהם, דרישות הטרריום, הרגלי האכלה, טכניקות טיפול ידני ושיקולי בריאות, תוך מתן פרספקטיבה גלובלית על גידול אחראי של עכבישנים.

למה לגדל טרנטולות ועקרבים?

הקסם שבגידול טרנטולות ועקרבים נובע מיופיים הייחודי, מהתנהגותם המסקרנת ומהטיפול הפשוט יחסית הנדרש (בהשוואה לחיות מחמד מסורתיות כמו כלבים או חתולים). הם גם מהווים כלי חינוכי מצוין, המספקים תובנות על ביולוגיה של חסרי חוליות, אקולוגיה ושימור. אמנם הם אינם חיות מחמד מתכרבלות, אך הם מציעים חוויה מתגמלת לאלו המעריכים את פלאי עולם הטבע. לפני רכישת טרנטולה או עקרב, חיוני לחקור את התקנות המקומיות בנוגע להחזקת חיות מחמד אקזוטיות, שכן החוקים משתנים באופן משמעותי ממדינה למדינה ואף מאזור לאזור. לדוגמה, מדינות מסוימות עשויות לדרוש היתרים עבור מינים מסוימים, בעוד שאחרות עלולות לאסור לחלוטין החזקה של בעלי חיים ארסיים.

הבנת טרנטולות ועקרבים

טרנטולות

טרנטולות הן עכבישים גדולים ושעירים השייכים למשפחת הפרווניתיים (Theraphosidae). הן נמצאות במגוון בתי גידול ברחבי העולם, כולל יערות גשם טרופיים, מדבריות וערבות עשב. תוחלת החיים שלהן נעה בין שנים ספורות לכמה עשורים, תלוי במין. טרנטולות הן בדרך כלל יצורים רגועים, אך מינים מסוימים הגנתיים יותר מאחרים. חשוב להבין את המזג של המין הספציפי שאתם שוקלים לגדל.

אנטומיה של טרנטולה

הבנת האנטומיה של טרנטולה חיונית לטיפול נכון. המאפיינים העיקריים כוללים:

• צפאלוטורקס (ראש-חזה): הראש והחזה המאוחים.
• בטן: החלק האחורי של הגוף.
• כליצרות: גפי הפה, כולל הניבים.
• פדיפלפים (רגלי-בדיקה): גפיים דמויי רגליים ליד הפה המשמשות לחישה ולתפעול מזון.
• רגליים: שמונה רגליים, כל אחת עם טפרים לאחיזת משטחים.
• פטמיות טווייה: ממוקמות בקצה הבטן, משמשות לטוויית משי.

עקרבים

עקרבים הם עכבישנים המאופיינים בזנבם המפרקי, המסתיים בעוקץ ארסי. הם נמצאים במגוון רחב של בתי גידול, ממדבריות ועד יערות גשם, וידועים בהרגליהם הליליים. ארס העקרבים משתנה בעוצמתו, כאשר מינים מסוימים מהווים איום משמעותי על בני אדם.

אנטומיה של עקרב

המאפיינים העיקריים של אנטומיית העקרב כוללים:

• צפאלוטורקס (ראש-חזה): הראש והחזה המאוחים.
• בטן: הבטן הקדמית והבטן האחורית (זנב).
• כליצרות: גפי הפה, כולל צבתות קטנות.
• פדיפלפים (רגלי-בדיקה): צבתות גדולות המשמשות ללכידת טרף.
• רגליים: שמונה רגליים.
• טלסון: העוקץ בקצה הזנב.

בחירת המין הנכון

בחירת מין הטרנטולה או העקרב הנכון חיונית להצלחה. קחו בחשבון את רמת הניסיון שלכם, המקום הפנוי והסובלנות שלכם למינים שעלולים להיות ארסיים. למתחילים, מומלצים מינים רגועים ועמידים.

מיני טרנטולות ידידותיים למתחילים

• טרנטולת "ורדת צ'ילה" (Grammostola rosea): ידועה באופייה הרגוע ובטיפול הקל.
• טרנטולת "ברך אדומה מקסיקנית" (Brachypelma hamorii): בחירה פופולרית למתחילים בזכות מזגה הרגוע ומראהה המרשים.
• טרנטולת "שיער מתולתל" (Tliltocatl albopilosus): מין עמיד ורגוע יחסית עם שערות מתולתלות ייחודיות.

מיני עקרבים ידידותיים למתחילים

• עקרב קיסרי (Pandinus imperator): עקרב גדול ורגוע עם ארס חלש יחסית. מקורו במערב אפריקה.
• עקרב סלעים שטוח (Hadogenes paucidens): עקרב רגוע וקהילתי, מקורו בדרך כלל בדרום אפריקה.

מינים שיש להימנע מהם למתחילים

מינים מסוימים מאתגרים יותר לגידול בשל מהירותם, תוקפנותם או ארסם החזק. את אלה כדאי להשאיר למגדלים מנוסים.

• טרנטולות נוי (Poecilotheria spp.): ידועות במהירותן, בארסן החזק ובאורח חייהן השוכן על עצים. מקורן בהודו ובסרי לנקה.
• טרנטולות בבון (Hysterocrates spp.): טרנטולות תוקפניות והגנתיות. מקורן באפריקה.
• עקרב צהוב (Leiurus quinquestriatus): עקרב ארסי ביותר הנמצא בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

הקמת הטרריום

יצירת הטרריום הנכון חיונית לבריאותם ולרווחתם של הטרנטולה או העקרב שלכם. הטרריום צריך לחקות את סביבת המחיה הטבעית של המין שאתם מגדלים.

גודל הטרריום

גודל הטרריום תלוי בגודל הטרנטולה או העקרב ובאורח חייהם (קרקעי, שוכן עצים או מתחפר). ככלל אצבע, הטרריום צריך להיות באורך וברוחב של לפחות פי שלושה ממוטת הרגליים של הטרנטולה או העקרב. מינים שוכני עצים דורשים טרריומים גבוהים יותר.

מצע

המצע הוא החומר המרפד את תחתית הטרריום. סוג המצע תלוי במין ובסביבת המחיה הטבעית שלו. מצעים נפוצים כוללים:

• סיבי קוקוס: בחירה פופולרית למינים טרופיים, מכיוון שהם שומרים היטב על לחות.
• כבול: אפשרות טובה נוספת למינים טרופיים.
• חול: מתאים למינים מדבריים.
• ורמיקוליט: ניתן לערבב עם מצעים אחרים לשיפור שמירת הלחות.
• אדמת שתילה (אורגנית, ללא חומרי הדברה או דשנים): יכולה לשמש כבסיס לטרריומים ביואקטיביים.

מקומות מסתור ועיצוב

טרנטולות ועקרבים זקוקים למקומות מסתור כדי להרגיש בטוחים. מקומות מסתור יכולים להיות עשויים מקליפת שעם, עץ סחף, סלעים (הקפידו לאבטח אותם למניעת קריסות), או מחסות מסחריות לזוחלים. עיצוב הטרריום עם צמחים (חיים או מלאכותיים) יכול גם לשפר את רווחת בעל החיים וליצור סביבה טבעית יותר.

טמפרטורה ולחות

שמירה על הטמפרטורה והלחות הנכונות היא חיונית. רמות הטמפרטורה והלחות האידיאליות תלויות במין. רוב הטרנטולות והעקרבים משגשגים בטמפרטורות שבין 24-29 מעלות צלזיוס (75-85°F) וברמות לחות שבין 60-80%. מינים מדבריים דורשים רמות לחות נמוכות יותר. השתמשו במדחום ובמד לחות כדי לנטר את הטמפרטורה והלחות. ניתן להשתמש במשטחי חימום או במנורות חימום קרמיות כדי לספק חום נוסף. רססו את הטרריום באופן קבוע כדי לשמור על הלחות.

תאורה

טרנטולות ועקרבים אינם דורשים תאורה מיוחדת. עם זאת, ניתן להשתמש באור בעוצמה נמוכה כדי לצפות בהם בלילה. הימנעו מאור שמש ישיר, מכיוון שהוא עלול לחמם יתר על המידה את הטרריום. אם משתמשים בצמחים חיים, תידרש תאורה מתאימה לצמחים.

אוורור

אוורור נכון חשוב למניעת הצטברות עובש וחיידקים. ודאו שלטרריום יש אוורור הולם באמצעות מכסה רשת או הוספת חורי אוורור.

טרריומים ביואקטיביים

טרריומים ביואקטיביים הם מערכות אקולוגיות המקיימות את עצמן ומחכות את הסביבה הטבעית של בעל החיים. הם כוללים צמחים חיים, חסרי חוליות מועילים (כגון קפזנבאים ושווי-רגלאים), ושכבת מצע אורגני. טרריומים ביואקטיביים דורשים יותר הקמה ותחזוקה ראשונית, אך הם יכולים לספק סביבה מעשירה יותר לטרנטולה או לעקרב שלכם. הם גם מפחיתים באופן משמעותי את הצורך בניקוי ידני של הטרריום.

האכלה

טרנטולות ועקרבים הם טורפים וניזונים בעיקר מחרקים. גודל הטרף צריך להיות מתאים לגודל הטרנטולה או העקרב.

סוגי טרף

סוגי טרף נפוצים כוללים:

• צרצרים: מקור מזון זמין ומזין.
• תיקנים: תיקני דובייה הם בחירה פופולרית בשל תכולת החלבון הגבוהה שלהם וקלות הריבוי.
• תולעי קמח: מקור טוב לשומן.
• סופרוורמס: גדולים יותר מתולעי קמח ומקור טוב לחלבון ושומן.
• תולעי שעווה: עשירות בשומן ויש להאכיל בהן במשורה.
• ארבה: אפשרות טובה לטרנטולות ועקרבים גדולים יותר, זמינה בדרך כלל באירופה ובאזורים אחרים.

תדירות האכלה

תדירות ההאכלה תלויה בגיל ובגודל של הטרנטולה או העקרב. אבקועים (טרנטולות צעירות) יש להאכיל בתדירות גבוהה יותר (2-3 פעמים בשבוע) מאשר בוגרים (פעם ב-1-2 שבועות). גם לעקרבים יש לוחות זמנים דומים להאכלה, אם כי בוגרים עשויים לעבור שבועות ללא אכילה, במיוחד בתקופות התנשלות. התבוננו בבטנו של בעל החיים; בטן שמנמנה מעידה על טרנטולה או עקרב שאכלו היטב, בעוד שבטן מכווצת מעידה על צורך בהאכלה.

טכניקות האכלה

ניתן לשחרר טרף חי לתוך הטרריום. ישנם מגדלים המעדיפים להציע טרף ישירות באמצעות מלקחיים כדי למנוע מהטרף לברוח או להתחפר. יש להסיר כל פריט טרף שלא נאכל לאחר 24 שעות כדי למנוע ממנו להלחיץ את הטרנטולה או העקרב. לעולם אל תשאירו צרצרים חיים בטרריום במהלך התנשלות, מכיוון שהם עלולים להזיק לבעל החיים חסר ההגנה.

מים

טרנטולות ועקרבים משיגים את רוב הלחות שלהם מהטרף. עם זאת, יש לספק תמיד קערת מים רדודה. קערת המים צריכה להיות רדודה מספיק כדי למנוע טביעה של הטרנטולה או העקרב. ניתן גם לרסס את הטרריום באופן קבוע כדי לספק לחות נוספת, במיוחד למינים טרופיים.

טיפול ידני (הנדלינג)

טיפול ידני בטרנטולות ובעקרבים אינו מומלץ בדרך כלל, מכיוון שהוא עלול להלחיץ את בעל החיים ולהגביר את הסיכון לנשיכות או עקיצות. עם זאת, אם נדרש טיפול ידני (למשל, לתחזוקת הטרריום או לבדיקות בריאות), יש לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

טיפול ידני בטרנטולה

• העריכו את מזג הטרנטולה: התבוננו בהתנהגות הטרנטולה לפני שתנסו לטפל בה. אם היא מגלה סימני הגנה או עצבנות, אל תטפלו בה.
• השתמשו במברשת רכה: שכנעו בעדינות את הטרנטולה לעלות על מברשת רכה או לתוך מיכל.
• הימנעו מתנועות פתאומיות: נועו לאט ובכוונה כדי להימנע מלהבהיל את הטרנטולה.
• טפלו מעל משטח רך: אם הטרנטולה תיפול, הסיכוי שתיפצע קטן יותר.
• לעולם אל תטפלו בטרנטולה שעומדת להתנשל: במהלך ההתנשלות, טרנטולות פגיעות ביותר.

הערה חשובה: למינים מסוימים של טרנטולות יש שערות צורבות על בטנן, אותן הן יכולות להשיר כמנגנון הגנה. שערות אלו עלולות לגרום לגירוי ולתגובות אלרגיות בבני אדם. יש ללבוש כפפות והגנה לעיניים בעת טיפול במינים אלה.

טיפול ידני בעקרב

• לעולם אל תטפלו בעקרבים ארסיים: רק מגדלים מנוסים צריכים לטפל בעקרבים, ורק בזהירות מרבית. יש להימנע לחלוטין מטיפול בעקרבים ארסיים.
• השתמשו במלקחיים ארוכים או בפינצטה: אם יש צורך להזיז עקרב, השתמשו במלקחיים ארוכים או בפינצטה כדי לאחוז בו בעדינות בזנב.
• הימנעו מלחיצת העקרב: הפעילו רק מספיק לחץ כדי למנוע ממנו לברוח.
• היו מודעים לעוקץ: שמרו על עוקץ העקרב מופנה הרחק מכם.

התנשלות

התנשלות היא תהליך טבעי שבו טרנטולות ועקרבים משילים את שלדם החיצוני. במהלך ההתנשלות, הם פגיעים ביותר ואין להפריע להם.

סימנים להתנשלות

• תיאבון מופחת: הטרנטולה או העקרב עשויים להפסיק לאכול מספר ימים או שבועות לפני ההתנשלות.
• התכהות הבטן: הבטן עשויה להיראות כהה או מבריקה יותר.
• אדישות (לתארגיה): הטרנטולה או העקרב עשויים להיות פחות פעילים.
• התבודדות: הטרנטולה או העקרב עשויים לבלות יותר זמן במחבוא.
• טוויית שטיח התנשלות: טרנטולות מרבות לטוות שטיח משי עליו הן מתנשלות.

במהלך ההתנשלות

• אל תפריעו לטרנטולה או לעקרב: הימנעו מלטפל או להזיז את בעל החיים.
• שמרו על לחות: ודאו שהלחות גבוהה מספיק כדי למנוע מהשלד החיצוני להתייבש.
• הסירו טרף שלא נאכל: טרף חי עלול להזיק לבעל החיים חסר ההגנה במהלך ההתנשלות.

לאחר ההתנשלות

• אל תאכילו את הטרנטולה או העקרב מיד: המתינו מספר ימים כדי לאפשר לשלד החיצוני להתקשות.
• הסירו את השלד הישן: לאחר שהטרנטולה או העקרב התקשו, ניתן להסיר את השלד הישן מהטרריום. ניתן להשתמש בו לזיהוי מין.

בריאות ובעיות נפוצות

טרנטולות ועקרבים הם בדרך כלל יצורים עמידים, אך הם עלולים להיות רגישים לבעיות בריאות מסוימות.

התייבשות

התייבשות עלולה להתרחש אם הלחות נמוכה מדי או אם לטרנטולה או לעקרב אין גישה למים. סימני התייבשות כוללים אדישות, בטן מכווצת וקושי בהתנשלות. כדי למנוע התייבשות, שמרו על רמות לחות נכונות וספקו קערת מים רדודה.

אקריות

אקריות הן טפילים זעירים שיכולים להדביק טרנטולות ועקרבים. קשה לראותן בעין בלתי מזוינת. סימני נגיעות אקריות כוללים טיפוח יתר, כתמים לבנים או אדומים על הגוף ואדישות. ניתן לטפל באקריות באמצעות תרסיסים מסחריים המיועדים לזוחלים וחסרי חוליות, או על ידי הגברת האוורור והפחתת הלחות. הכנסת אקריות מועילות (אקריות טורפות) יכולה גם לעזור לשלוט באוכלוסיות האקריות. התייעצו עם וטרינר המתמחה בחיות מחמד אקזוטיות לקבלת אפשרויות הטיפול הטובות ביותר.

זיהומים פטרייתיים

זיהומים פטרייתיים עלולים להתרחש אם הטרריום לח מדי או אם הטרנטולה או העקרב נפצעו. סימני זיהום פטרייתי כוללים כתמים לבנים או אפורים על הגוף. ניתן לטפל בזיהומים פטרייתיים באמצעות תרופות נגד פטריות שיירשמו על ידי וטרינר.

פציעות

פציעות עלולות להתרחש אם הטרנטולה או העקרב נופלים או מותקפים על ידי טרף. טפלו בפציעות קלות בתמיסות חיטוי. פנו לטיפול וטרינרי במקרה של פציעות חמורות יותר.

דיסקינזיה/"תסמונת הסחרור"

דיסקינזיה, המכונה לעיתים "תסמונת הסחרור", היא מצב נוירולוגי שאינו מובן דיו ויכול להשפיע על טרנטולות. הוא מתבטא בתנועות לא רצוניות, כגון עוויתות, תנועה במעגלים וקושי בתיאום הגפיים. הסיבה המדויקת אינה ידועה, ואפשרויות הטיפול מוגבלות. חלק מהמגדלים דיווחו על הצלחה בהתאמת גורמים סביבתיים, כגון טמפרטורה ולחות, בעוד שאחרים מאמינים שהדבר עשוי להיות קשור לרעלנים מסוימים או לחסרים תזונתיים. התייעצו עם וטרינר המתמחה בחיות מחמד אקזוטיות לקבלת הדרכה.

שיקולים משפטיים ואתיים

לפני רכישת טרנטולה או עקרב, חקרו את החוקים והתקנות באזורכם בנוגע להחזקת חיות מחמד אקזוטיות. מינים מסוימים עשויים להיות אסורים או לדרוש היתרים. חשוב גם לשקול את ההשלכות האתיות של גידול בעלי חיים אלה. ודאו שאתם מסוגלים לספק את הטיפול וסביבת המחיה המתאימים למין שאתם מגדלים. הימנעו מרכישת בעלי חיים שנאספו באופן לא חוקי מהטבע. תמכו במגדלים ובקמעונאים שמעניקים עדיפות לבריאותם ורווחתם של בעלי החיים שלהם.

פרספקטיבה גלובלית: החוקים הנוגעים להחזקת בעלי חיים אקזוטיים משתנים באופן דרסטי. לדוגמה, בחלקים מסוימים של אוסטרליה, החזקת עכבישנים כחיות מחמד אינה חוקית. לעומת זאת, במדינות מסוימות באירופה יש תקנות מקלות יותר, אך הן עשויות לדרוש היתרים עבור מינים ארסיים מסוימים. בדקו תמיד את התקנות המקומיות שלכם לפני רכישת חיית מחמד אקזוטית כלשהי.

רבייה (למתקדמים)

רביית טרנטולות ועקרבים היא נושא למתקדמים הדורש ידע וניסיון משמעותיים. לפני שתנסו להרבות בעלי חיים אלה, חקרו את הדרישות הספציפיות של המין שאיתו אתם עובדים. הרבייה יכולה להיות מאתגרת וגוזלת זמן, וחשוב להיות מוכנים לטפל בצאצאים.

רביית טרנטולות

• זיהוי מין: קביעת מין הטרנטולות יכולה להיות מאתגרת, במיוחד אצל צעירים. לזכרים בוגרים יש בדרך כלל ווים על השוקיים (בליטות על הרגליים הקדמיות) ופדיפלפים מוגדלים. לנקבות אין מאפיינים אלה. בחינת נשל יכולה גם לעזור לקבוע את המין.
• זיווג: הכניסו את הזכר לטרריום של הנקבה תחת השגחה צמודה. הזכר יבצע ריקוד חיזור כדי למשוך את הנקבה. אם הנקבה נענית, היא תאפשר לזכר להכניס את הפדיפלפים שלו לאפיגינום שלה (פתח המין).
• שק ביצים: לאחר הזיווג, הנקבה תיצור שק ביצים ותשמור עליו בקנאות. תקופת הדגירה משתנה בהתאם למין.
• אבקועים: לאחר בקיעת האבקועים, ניתן לגדל אותם במיכלים נפרדים או באופן קהילתי.

רביית עקרבים

• זיהוי מין: ניתן להבחין בין זכרי ונקבות עקרבים לפי הגודל והצורה של המסרקיות שלהם (איברי חישה בצד התחתון של הבטן).
• זיווג: טקסי הזיווג של העקרבים מורכבים ועלולים להיות מסוכנים. הזכר יאחז בצבתות הנקבה ויוביל אותה בריקוד. לאחר מכן הוא יפקיד ספרמטופור (חבילת זרע) על הקרקע, והנקבה תאסוף אותו עם מכסה המין שלה.
• היריון: נקבות העקרבים הן ויויפאריות, כלומר הן יולדות צאצאים חיים. תקופת ההיריון משתנה בהתאם למין.
• עקרבונים: העקרבונים ירכבו על גב אמם במשך מספר שבועות עד שיתנשלו בפעם הראשונה.

מקורות וקריאה נוספת

קיימים משאבים רבים שיעזרו לכם ללמוד עוד על גידול טרנטולות ועקרבים. פורומים מקוונים, ספרים ומגדלים מנוסים יכולים לספק מידע ותמיכה יקרי ערך.

• פורומים מקוונים: Arachnoboards, Tom Moran's Tarantulas
• ספרים: "The Tarantula Keeper's Guide" מאת סטנלי א. שולץ ומרגריט ג'. שולץ, "Keeping and Breeding Arachnids" מאת הרלד מאייר

סיכום

גידול טרנטולות ועקרבים יכול להיות חוויה מתגמלת וחינוכית. על ידי מתן הטיפול וסביבת המחיה המתאימים, תוכלו להבטיח את בריאותם ורווחתם של יצורים מרתקים אלה. זכרו לחקור את הדרישות הספציפיות של המין שאתם מגדלים ולתת עדיפות לרווחתם. היו תמיד מכבדים כלפי בעלי חיים אלה וכלפי סביבתם הטבעית. עם מסירות ונהלים אחראיים, תוכלו ליהנות מפלאי עולם העכבישנים לשנים רבות.