אמנות גידול המלכות: מדריך מקיף לדבוראים ברחבי העולם

גידול מלכות הוא אבן יסוד בדבוראות מוצלחת, המאפשר לדבוראים לשפר את הגנטיקה של המושבה, לנהל את תהליך ההתנחלות, להחליף מלכות מזדקנות או כושלות, ואף להרחיב את המכוורות שלהם. מדריך מקיף זה מספק סקירה מפורטת של טכניקות גידול מלכות המתאימות לדבוראים בכל הרמות, מחובבנים ועד למפעילי מכוורות מסחריות, בנופים דבוראיים מגוונים ברחבי העולם.

למה לגדל מלכות בעצמכם?

ישנן מספר סיבות משכנעות מדוע דבוראים בוחרים לגדל מלכות בעצמם:

• השבחה גנטית: בחרו מלכות מהמושבות המצטיינות שלכם כדי להפיץ תכונות רצויות כגון ייצור דבש, עמידות למחלות (במיוחד לאקריית הוורואה), מזג נוח ועמידות לחורף. זה חשוב במיוחד באזורים המתמודדים עם אתגרים סביבתיים ייחודיים.
• בקרת התנחלות: החלפת מלכות מבוגרות במלכות צעירות ונמרצות יותר יכולה להפחית את הסבירות להתנחלות, התנהגות טבעית אך לעיתים קרובות לא רצויה המפחיתה את ייצור הדבש.
• החלפת מושבות: גידול מלכות מספק מלאי זמין של מלכות להחלפת מלכות כושלות או מזדקנות במושבות קיימות, ובכך מונע אובדן מושבות ושומר על חוזק כוורת עקבי.
• הרחבת המכוורת: גדלו מלכות נוספות כדי ליצור מושבות חדשות, להרחיב את המכוורת שלכם ולהגדיל את פוטנציאל ייצור הדבש.
• חיסכון בעלויות: ייצור מלכות בעצמכם יכול להיות חסכוני יותר מרכישתן ממגדלים מסחריים, במיוחד עבור מכוורות גדולות יותר.
• התאקלמות: מלכות שגודלו באופן מקומי מותאמות לעיתים קרובות טוב יותר לאקלים ולתנאים הסביבתיים הספציפיים של האזור שלכם מאשר מלכות שמקורן במקום אחר. לדוגמה, מלכה שגודלה בגבהים של הרי האנדים עשויה להיות מתאימה יותר לתנאים אלה מאשר מלכה שגודלה באזור חם יותר ובגובה נמוך יותר.

שיקולים חיוניים לפני שמתחילים

לפני שאתם מתחילים בגידול מלכות, שקלו את הגורמים הבאים:

• ברירה גנטית: בחרו בקפידה את מלכות הרבייה שלכם על סמך תכונות רצויות. שמרו תיעוד מפורט של ביצועי המושבות כדי לזהות את הכוורות המצטיינות ביותר שלכם. שקלו לשתף פעולה עם דבוראים מקומיים אחרים כדי לחלוק גנטיקה ולהרחיב את מאגר הגנים.
• תזמון: הזמן הטוב ביותר לגדל מלכות הוא במהלך זרימת הדבש הפעילה כאשר המשאבים מצויים בשפע. הדבר מבטיח שהמלכות המתפתחות יקבלו תזונה נאותה.
• משאבים: גידול מלכות דורש ציוד ספציפי, כולל כלי הרכבה, מגני תאי מלכה, וכווריות אימון (נוקלאוסים) למזוג.
• ניסיון: גידול מלכות הוא מיומנות המשתפרת עם התרגול. התחילו עם מספר קטן של מלכות והגדילו את הייצור בהדרגה ככל שתצברו ניסיון.
• בקרת מזווג: באופן אידיאלי, תרצו שהמלכות שלכם יזדווגו עם זכרים מכוורות בעלות תכונות רצויות. שטחי מזווג מבודדים או הזרעה מלאכותית מציעים שליטה רבה יותר על המזווג, אך הן טכניקות מתקדמות יותר. מזווג פתוח במכוורת מגוונת עדיין יכול להצליח אם תבחרו בקפידה את המושבות המייצרות זכרים.
• תקנות משפטיות: היו מודעים לכל התקנות המקומיות בנוגע לגידול מלכות ורביית דבורים. באזורים מסוימים עשויות להיות הגבלות על סוגי הדבורים שניתן לגדל או על השיטות המשמשות לגידול מלכות.

שיטות לגידול מלכות

קיימות מספר שיטות לגידול מלכות, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. הנה כמה מהנפוצות ביותר:

1. שיטת דוליטל (הרכבה)

שיטת דוליטל, הידועה גם כהרכבה, היא טכניקה נפוצה לייצור מספר רב של מלכות. היא כוללת העברת זחלים צעירים (באופן אידיאלי בני פחות מ-24 שעות) מתאי פועלות לגביעוני מלכה מלאכותיים, אשר מוכנסים לאחר מכן למושבה יתומה ממלכה או למושבה ייעודית לגידול מלכות לצורך התפתחות.

שלבים בהרכבה:

1. הכנת גביעוני מלכה: ניתן להכין גביעוני מלכה מדונג דבורים, פלסטיק או חומרים אחרים. רכשו גביעונים מוכנים מראש או צרו אותם בעצמכם באמצעות תבנית טבילה.
2. הכנת מסגרת המטליות: הצמידו את גביעוני המלכה למסגרת מטליות, בדרך כלל באמצעות דונג מומס.
3. בחירת זחלים: בחרו זחלים ממלכת הרבייה שבחרתם. ככל שהזחלים צעירים יותר, כך שיעור הקבלה גבוה יותר ואיכות המלכות שיתקבלו טובה יותר.
4. הרכבה: באמצעות כלי הרכבה (מחט דקה או כפית קטנה), העבירו בזהירות את הזחלים מתאי הפועלות לגביעוני המלכה. הוסיפו כמות קטנה של מזון מלכות לכל גביעון כדי לספק תזונה ראשונית.
5. הכנסה למושבה יתומה: הכניסו את מסגרת המטליות למושבה חזקה ויתומה ממלכה או למושבה ייעודית לגידול מלכות (הידועה גם כמושבת בונה תאים). מושבות אלו מוכנות לקבל ולטפח את תאי המלכה המתפתחים.
6. גימור התאים: המושבה היתומה תאכיל את הזחלים במזון מלכות, מה שיגרום להם להתפתח לתאי מלכה.
7. הגנה על התאים: לאחר כ-10 ימים, הגנו על תאי המלכה על ידי הצבתם במגני תאי מלכה אישיים. הדבר מונע מהמלכה הראשונה שתגיח להרוס את התאים האחרים.
8. הכנסה לכווריות אימון: מספר ימים לפני שהמלכות אמורות להגיח, העבירו את תאי המלכה המוגנים לכווריות אימון (נוקלאוסים) אישיות. מושבות קטנות אלו מספקות למלכות שהגיחו זה עתה מקום להזדווג ולהתחיל דפוס הטלה.

יתרונות: ייצור מלכות גבוה, מאפשר שליטה מדויקת בגנטיקה.

חסרונות: דורש מיומנות ותרגול, יכול לגזול זמן רב.

2. שיטת ינטר

שיטת ינטר משתמשת בערכה מיוחדת לייצור תאי מלכה. המלכה מטילה ביצים ישירות לתוך גביעוני מלכה מלאכותיים, ובכך מבטלת את הצורך בהרכבה.

איך זה עובד:

1. ערכת ינטר: הערכה כוללת מסגרת עם פקקי תאים נפרדים ולוחית אחיזה.
2. הטלת המלכה: המלכה כלואה במסגרת, שם היא מטילה ביצים ישירות לתוך פקקי התאים.
3. התפתחות הזחלים: פקקי התאים המכילים את הביצים מועברים לאחר מכן למסגרת מטליות ומוכנסים למושבה יתומה לצורך התפתחות.
4. גימור התאים והכנסה: השלבים הנותרים דומים לשיטת דוליטל, וכוללים הגנה על התאים והכנסה לכווריות אימון.

יתרונות: מבטל את הצורך בהרכבה, שיעורי קבלה גבוהים יותר, פחות מלחיץ עבור הזחלים.

חסרונות: דורש ערכה מיוחדת, עשוי לייצר פחות מלכות מהרכבה.

3. שיטת אלי

שיטת אלי, הידועה גם כשיטת החתך, היא טכניקה פשוטה יותר הכוללת חיתוך רצועות חלה המכילות זחלים צעירים והצמדתן למסגרת לצורך התפתחות תאי מלכה.

ההליך:

1. בחירת זחלים: בחרו חלה עם זחלים צעירים ממלכת הרבייה שלכם.
2. חיתוך רצועות חלה: חתכו בזהירות רצועות חלה המכילות את הזחלים, והשאירו כמות קטנה של חלה סביב כל תא.
3. הצמדה למסגרת: הצמידו את רצועות החלה למסגרת, בדרך כלל באמצעות דונג מומס, כאשר התאים פונים כלפי מטה.
4. הכנסה למושבה יתומה: הכניסו את המסגרת למושבה יתומה לצורך גימור התאים.
5. הגנה על התאים והכנסה: בדומה לשיטות האחרות, הגנו על תאי המלכה והכניסו אותם לכווריות אימון לפני ההגחה.

יתרונות: פשוט וזול, דורש ציוד מינימלי.

חסרונות: ייצור מלכות נמוך יותר, יכול להזיק לחלה.

4. גידול מלכות טבעי (תאי חירום)

כאשר מושבה הופכת ליתומה, הדבורים יגדלו באופן טבעי מלכות חדשות מזחלים צעירים. תהליך זה ידוע כגידול מלכות חירום.

איך זה קורה:

1. יתמות: היעדר מלכה גורם לדבורים לבחור זחלים צעירים ולהאכיל אותם בכמויות גדולות של מזון מלכות.
2. תאי חירום: הזחלים הנבחרים מתפתחים לתאי מלכה, שלעיתים קרובות גדולים ומרובים יותר מאלה המיוצרים בשיטות אחרות.

יתרונות: אינו דורש התערבות מהדבוראי.

חסרונות: חוסר שליטה בגנטיקה, המלכות עלולות להיות באיכות נמוכה יותר.

5. שיטת מילר

שיטה זו מסתמכת על הדבורים למשוך תאי מלכה מחלה שהוכנה במיוחד. מסגרת של דונגית נחתכת בתבנית משולשת ספציפית, המעודדת את הדבורים לבנות תאי מלכה לאורך הקצוות החשופים.

התהליך:

1. הכנת הדונגית: חתכו קטע בצורת V מתחתית מסגרת הדונגית.
2. התקנה בכוורת: הכניסו את המסגרת המוכנה למושבה חזקה. הדבורים ימשכו באופן טבעי את הדונגית, ובשל צורתה, יעודדו ליצור תאי מלכה לאורך הקצה התחתון.
3. גימור התאים: לאחר התפתחות תאי המלכה, ניתן להעביר את המסגרת למושבה יתומה או לנוקלאוס לצורך גימור.
4. הגנה על התאים והכנסה: כמו בשיטות אחרות, הגנו על התאים והכניסו אותם לנוקלאוסים למזוג.

יתרונות: פשוט יחסית, מסתמך על האינסטינקטים הטבעיים של הדבורים.

חסרונות: יכול להיות קשה לשלוט במספר התאים המיוצרים, דורש מושבה חזקה.

כווריות אימון למזוג (נוקלאוסים)

כווריות אימון למזוג, או נוקלאוסים, הן מושבות קטנות המשמשות לשיכון מלכות בתולות בזמן שהן מזדווגות ומתחילות להטיל ביצים. ניהול נכון של נוקלאוסים חיוני לגידול מלכות מוצלח.

דרישות לנוקלאוס:

• אוכלוסייה מספקת: נוקלאוס צריך לכלול מספר מספיק של דבורים כדי לחמם את המלכה, לאסוף מזון ולהגן מפני טורפים.
• מאגרי מזון: ודאו שלנוקלאוס יש מאגרי דבש ואבקה מספיקים לתמיכה במלכה המתפתחת. השלימו עם סירופ סוכר או עוגות אבקה במידת הצורך.
• תאי מלכה מוגנים או מלכות בתולות: הכניסו תא מלכה מוגן או מלכה בתולה לנוקלאוס.
• הגנה מפני פגעי מזג האוויר: ספקו מחסה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, כגון חום, קור או גשם מופרזים.

טיפים לניהול נוקלאוס:

• מעקב אחר קבלת המלכה: בדקו את הנוקלאוס באופן קבוע כדי לוודא שהמלכה התקבלה ומטילה ביצים.
• ספקו מרחב הולם: הרחיבו את הנוקלאוס ככל שדפוס ההטלה של המלכה גדל.
• בקרת מזיקים ומחלות: יישמו אמצעים מתאימים לבקרת מזיקים ומחלות, כגון אקריית הוורואה ונוזמה.
• איחוד נוקלאוסים: אם נוקלאוס לא מצליח לשגשג, שקלו לאחד אותו עם נוקלאוס חלש אחר או עם מושבה חזקה יותר.

החדרת מלכה (אימלוך)

החדרת מלכה חדשה למושבה קיימת דורשת תשומת לב קפדנית כדי למזער את הסיכון לדחייה. ניתן להשתמש במספר שיטות, לכל אחת רמת הצלחה משלה.

שיטות להחדרת מלכה:

• החדרה עקיפה (כלוב אימלוך): המלכה מונחת בכלוב מיוחד עם פקק בצק. הדבורים אוכלות בהדרגה את הבצק, ומשחררות לאט את המלכה למושבה. הדבר מאפשר לדבורים להתרגל לפרומונים של המלכה.
• החדרה ישירה: במקרים מסוימים, ניתן להכניס מלכה ישירות למושבה, במיוחד אם המושבה הייתה יתומה במשך תקופה ממושכת. עם זאת, שיטה זו נושאת סיכון גבוה יותר לדחייה.
• שימוש בכלוב לחיצה: המלכה מונחת על חלת ולד בתוך כלוב קטן הנלחץ לתוך החלה. הדבורים יכולות לתקשר עם המלכה אך לא לפגוע בה, מה שמאפשר להן להסתגל לנוכחותה.
• החדרת מלכה עם עשן: עישון כבד של המושבה יכול לשבש את תקשורת הפרומונים של הדבורים ולהגדיל את סיכויי קבלת המלכה.

טיפים להחדרת מלכה מוצלחת:

• ודאו שהמושבה יתומה: ודאו שהמושבה אכן יתומה לפני החדרת מלכה חדשה. הסר כל תאי מלכה שעשויים להיות נוכחים.
• הכניסו במהלך זרימת דבש: דבורים בדרך כלל פתוחות יותר לקבל מלכות חדשות במהלך זרימת דבש.
• הימנעו מהפרעה למושבה: צמצמו את ההפרעה למושבה במהלך תהליך ההחדרה.
• עקבו אחר קבלה: בדקו את המושבה באופן קבוע כדי לוודא שהמלכה התקבלה ומטילה ביצים. חפשו סימני תוקפנות כלפי המלכה.
• שחררו את המלכה בשעות הערב: שחרור המלכה בערב, כאשר הדבורים פחות פעילות, יכול להגדיל את סיכויי הקבלה.

פתרון בעיות בגידול מלכות

גידול מלכות יכול להיות מאתגר, ובעיות שונות יכולות להתעורר. הנה כמה בעיות נפוצות והפתרונות להן:

• קבלה נמוכה של זחלים מורכבים: זה יכול להיגרם על ידי שימוש בזחלים מבוגרים מדי, מושבה יתומה שהוכנה בצורה לקויה, או תנאי מזג אוויר לא נוחים. ודאו שהזחלים בני פחות מ-24 שעות, שהמושבה היתומה חזקה ומוזנת היטב, ושהמזג אוויר תורם לפעילות הדבורים.
• תאי מלכה שנהרסים: זה עשוי להצביע על נוכחות של מלכה או תאי מלכה במושבה היתומה. בדקו שוב אם קיימות מלכות או תאי מלכה לפני הכנסת הזחלים המורכבים. כמו כן, ודאו שהמושבה יתומה מספיק זמן (אין נוכחות של פרומון מלכה).
• מלכות שאינן מזדווגות: זה יכול לנבוע מתנאי מזג אוויר לא נוחים, חוסר זמינות של זכרים, או מלכות באיכות ירודה. ודאו שיש אוכלוסיות זכרים מספקות במכוורת שלכם או באזור הסובב. בחרו ימים חמים ושמשיים להגחת התאים והכנסתם לנוקלאוס.
• שיעור הטלה נמוך: זה עשוי להצביע על מלכה באיכות ירודה או על בעיה בנוקלאוס. העריכו את מצבה הפיזי של המלכה והחליפו אותה במידת הצורך. ודאו שלנוקלאוס יש מאגרי מזון מספיקים ואוכלוסיית דבורים מספקת.
• נגיעות של אקריית הוורואה: אקריות הוורואה יכולות להחליש מלכות מתפתחות ולקצר את תוחלת חייהן. יישמו אמצעי הדברה יעילים נגד וורואה במושבות גידול המלכות שלכם.

חשיבותה של גנטיקה טובה

הצלחת כל תוכנית לגידול מלכות תלויה באיכות מלכות הרבייה. בחירת מלכות בעלות תכונות רצויות, כגון ייצור דבש גבוה, עמידות למחלות, מזג נוח ועמידות לחורף, חיונית לשיפור הבריאות והפרודוקטיביות הכוללת של המכוורת שלכם.

שיקולים לברירה גנטית:

• ייצור דבש: בחרו מלכות ממושבות המייצרות באופן עקבי תפוקות גבוהות של דבש.
• עמידות למחלות: בחרו מלכות ממושבות המפגינות עמידות למחלות דבורים נפוצות, כגון ולד אמריקאי, ולד אירופאי וולד גיר. שימו לב במיוחד לעמידות לאקריית הוורואה.
• מזג נוח: בחרו מלכות ממושבות בעלות מזג נוח וקלות לניהול. דבורים תוקפניות יכולות להוות מטרד ולהוות סיכון בטיחותי.
• עמידות לחורף: בחרו מלכות ממושבות השורדות חורפים קשים עם אבדות מינימליות.
• התנהגות היגיינית: בחרו מלכות ממושבות המפגינות התנהגות היגיינית חזקה, שהיא היכולת לזהות ולהסיר ולד חולה מהכוורת.

גידול מלכות ודבוראות בת קיימא

גידול מלכות ממלא תפקיד חיוני בפרקטיקות של דבוראות בת קיימא. על ידי גידול מלכות משלכם, תוכלו לשפר את בריאות המושבה, להפחית את ההסתמכות על מלכות המיוצרות באופן מסחרי, ולתרום לשימור אוכלוסיות הדבורים.

יתרונות גידול מלכות לקיימות:

• שיפור בריאות המושבה: גידול מלכות ממלאי עמיד למחלות יכול להפחית את הצורך בטיפולים כימיים ולקדם מושבות בריאות יותר.
• הפחתת ההסתמכות על מלכות מסחריות: ייצור מלכות משלכם מפחית את הביקוש למלכות המיוצרות באופן מסחרי, אשר יכולות להיות יקרות וייתכן שאינן מותאמות היטב לסביבה המקומית שלכם.
• שימור אוכלוסיות דבורים: גידול מלכות מסייע בשמירה על מגוון גנטי ומחזק את אוכלוסיות הדבורים באזורכם.
• תמיכה ברביית דבורים מקומית: עידוד גידול מלכות מקומי תומך במאמצי רביית דבורים מקומיים, אשר יכולים לתרום לפיתוח דבורים המותאמות טוב יותר לתנאים המקומיים.

פרספקטיבות עולמיות על גידול מלכות

פרקטיקות גידול מלכות משתנות ברחבי העולם, ומשקפות אקלימים שונים, גזעי דבורים ומסורות דבוראיות. הנה כמה דוגמאות:

• אירופה: דבוראים אירופאים מתמקדים לעיתים קרובות בגידול מלכות מגזעי דבורים ספציפיים, כגון קרניולית, איטלקית ובקפסט. תוכניות רבייה סלקטיביות נפוצות, עם דגש על תכונות כמו מזג נוח, ייצור דבש ועמידות לוורואה.
• צפון אמריקה: דבוראים בצפון אמריקה משתמשים לעיתים קרובות במפעלי גידול מלכות בקנה מידה גדול כדי לספק מלכות לדבוראים מסחריים. שיטת דוליטל נפוצה מאוד, והזרעה מלאכותית הופכת פופולרית יותר ויותר.
• אסיה: באסיה, פרקטיקות גידול המלכות משתנות בהתאם לאזור ולסוג הדבורה הגדלה. באזורים מסוימים, עדיין משתמשים בשיטות מסורתיות, בעוד שבאחרים, מאמצים טכניקות מודרניות יותר.
• אפריקה: דבוראים אפריקאים מסתמכים לעיתים קרובות על גידול מלכות טבעי או על טכניקות פשוטות כמו שיטת אלי. נעשים מאמצים לשפר את פרקטיקות גידול המלכות ולקדם את השימוש בדבורים עמידות למחלות.
• אוסטרליה: בדומה לצפון אמריקה, לאוסטרליה יש מגדלי מלכות מסחריים המספקים מלכות לתעשייה. קריטריוני הבחירה כוללים לעיתים קרובות ייצור דבש ועמידות לתנאים האוסטרליים.

סיכום

גידול מלכות הוא מיומנות מתגמלת וחיונית לדבוראים ברחבי העולם. על ידי שליטה בטכניקות גידול מלכות, תוכלו לשפר את הגנטיקה של המושבה, לנהל התנחלות, להחליף מלכות כושלות ולתרום לקיימות המכוורת שלכם. בין אם אתם דבוראים חובבנים או מפעילים מסחריים, הידע והמיומנויות המוצגים במדריך זה יעצימו אתכם לגדל מלכות בריאות ופוריות ולהבטיח את ההצלחה ארוכת הטווח של מאמצי הדבוראות שלכם. זכרו תמיד לתעדף את בריאותן ורווחתן של הדבורים שלכם, ולהמשיך ללמוד ולהתאים את הטכניקות שלכם כדי לעמוד באתגרים של עולם משתנה.