טכנולוגיות לשיקום קרקע: צורך עולמי חיוני לניהול קרקע בר-קיימא

הקרקע, יסוד המערכות האקולוגיות והחקלאיות שלנו, מתמודדת עם הידרדרות חסרת תקדים ברחבי העולם. גורמים כמו חקלאות אינטנסיבית, בירוא יערות, עיור ושינויי אקלים תורמים לסחיפת קרקע, דלדול חומרי הזנה, אובדן מגוון ביולוגי ופוריות קרקע מופחתת. הידרדרות זו מאיימת על הביטחון התזונתי, משאבי המים והקיימות הסביבתית הכוללת. התמודדות עם אתגר זה דורשת מאמץ עולמי מתואם, ולטכנולוגיות לשיקום קרקע יש תפקיד מרכזי.

הבנת הידרדרות הקרקע: פרספקטיבה עולמית

הידרדרות קרקעות היא סוגיה מורכבת עם ביטויים שונים באזורים שונים. כמה מהאתגרים המרכזיים כוללים:

• סחיפת קרקע: אובדן השכבה העליונה של הקרקע עקב רוח ומים, המוביל לירידה בפריון החקלאי ולהגברת שקיעת משקעים במקורות מים. דוגמה: בירוא יערות הגשם באמזונס תורם באופן משמעותי לסחיפת קרקע בדרום אמריקה.
• דלדול חומרי הזנה: סילוק חומרי הזנה חיוניים מהקרקע באמצעות גידולים אינטנסיביים ודישון לא מספק. דוגמה: חקלאות יתר בחלקים מאפריקה שמדרום לסהרה הביאה לדלדול חמור של חומרי הזנה, המשפיע על יבולי הגידולים.
• המלחה: הצטברות מלחים בקרקע, ההופכת אותה לבלתי מתאימה לגידול צמחים. דוגמה: השקיה באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, כמו חלקים מאוסטרליה והמזרח התיכון, עלולה להוביל להמלחה אם אינה מנוהלת כראוי.
• זיהום קרקע: נוכחות מזהמים, כגון מתכות כבדות וחומרי הדברה, בקרקע, המהווים סיכון לבריאות האדם ולסביבה. דוגמה: פעילויות תעשייתיות באזורים מסוימים במזרח אירופה גרמו לזיהום קרקע נרחב.
• דחיסה: דחיסת חלקיקי הקרקע, המפחיתה את חלל הנקבוביות ומעכבת את צמיחת השורשים וחלחול המים. דוגמה: שימוש בציוד כבד בחקלאות קונבנציונלית עלול לגרום לדחיסת קרקע, במיוחד בקרקעות חרסיתיות.
• אובדן חומר אורגני: ירידה בכמות הפחמן האורגני בקרקע, המפחיתה את פוריותה, את יכולת אחיזת המים שלה ואת יציבותה המבנית. דוגמה: המרת שטחי עשב לשטחי גידול במישורים הגדולים של צפון אמריקה הובילה לאובדן משמעותי של חומר אורגני בקרקע.

החשיבות של שיקום קרקע

שיקום קרקע הוא תהליך של שיפור התכונות הפיזיקליות, הכימיות והביולוגיות של קרקעות מדולדלות כדי להשיב להן את תפקודן ופריונן. זהו תהליך חיוני עבור:

• שיפור הביטחון התזונתי: קרקעות בריאות חיוניות לייצור מספיק מזון כדי לענות על צורכי האוכלוסייה הגלובלית הגדלה. שיקום קרקע משפר את יבולי הגידולים, מפחית את הצורך בדשנים סינתטיים ומשפר את עמידות המערכות החקלאיות לשינויי אקלים.
• התמודדות עם שינויי אקלים: הקרקע משמשת כמאגר פחמן עיקרי, האוגר יותר פחמן מהאטמוספירה ומכל הצמחייה יחד. פרקטיקות לשיקום קרקע, כמו הגדלת החומר האורגני בקרקע, יכולות לקבע פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, ובכך לסייע בהתמודדות עם שינויי האקלים.
• הגנה על משאבי מים: קרקעות בריאות משפרות את חלחול המים, מפחיתות נגר ומסננות מזהמים, ובכך מגנות על איכות המים ומפחיתות את הסיכון לשיטפונות.
• שימור מגוון ביולוגי: הקרקע היא בית למגוון עצום של אורגניזמים, כולל חיידקים, פטריות, חרקים ותולעי אדמה, הממלאים תפקידים חיוניים במחזור חומרי הזנה, פירוק ומבנה הקרקע. שיקום קרקע מסייע להשיב את המגוון הביולוגי בקרקע ומשפר את תפקוד המערכת האקולוגית.
• שיפור בריאות האדם: קרקעות בריאות מייצרות מזון מזין החיוני לבריאות האדם. שיקום קרקע יכול גם להפחית את החשיפה לפתוגנים ומזהמים הנישאים בקרקע.
• תמיכה בפיתוח בר-קיימא: שיקום קרקע תורם למספר יעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs), כולל אפס רעב (SDG 2), פעולה אקלימית (SDG 13) וחיים על פני האדמה (SDG 15).

טכנולוגיות לשיקום קרקע: סקירה מקיפה

קיים מגוון רחב של טכנולוגיות ופרקטיקות לשיקום קרקע, שלכל אחת יתרונות ומגבלות משלה. בחירת הטכנולוגיות המתאימות תלויה בסוג הספציפי של הידרדרות הקרקע, באקלים ובמשאבים הזמינים.

1. עיבוד משמר

פרקטיקות של עיבוד משמר ממזערות את הפרעת הקרקע, ומשאירות שאריות יבול על פני הקרקע כדי להגן עליה מפני סחיפה, לשמר לחות ולשפר את תכולת החומר האורגני בקרקע. טכניקות מפתח כוללות:

• חקלאות ללא-פליחה (No-Till): זריעת יבולים ישירות לתוך קרקע שלא הופרעה, ובכך מבטלת את הצורך בחריש או עיבוד. פרקטיקה זו מפחיתה באופן משמעותי את סחיפת הקרקע, משמרת את לחות הקרקע ומגדילה את החומר האורגני בקרקע. דוגמה: חקלאות ללא-פליחה נהוגה באופן נרחב בארצות הברית ובארגנטינה, ותורמת לשיפור בריאות הקרקע ולהפחתת פליטת גזי חממה.
• עיבוד מופחת: מזעור העוצמה והתדירות של פעולות העיבוד, תוך שימוש בכלים המפריעים לקרקע פחות ממחרשות קונבנציונליות. עיבוד מופחת עדיין יכול לספק חלק מהיתרונות של חקלאות ללא-פליחה תוך מתן אפשרות להדברת עשבים טובה יותר במקרים מסוימים.
• עיבוד ברצועות (Strip-Till): עיבוד של רצועות קרקע צרות בלבד במקום בו ייזרעו היבולים, והשארת שאר פני הקרקע ללא הפרעה. עיבוד ברצועות משלב את היתרונות של אי-פליחה ועיבוד קונבנציונלי, ומספק הדברת עשבים טובה וחימום קרקע תוך מזעור סחיפת הקרקע ושימור לחותה.

2. גידולי כיסוי

גידולי כיסוי נזרעים בין גידולי המזומנים כדי להגן על הקרקע מפני סחיפה, לדכא עשבים שוטים, לשפר את פוריות הקרקע ולהגדיל את תכולת החומר האורגני. סוגים שונים של גידולי כיסוי מספקים יתרונות שונים:

• קטניות: גידולי כיסוי כגון תלתן, בקיה ואספסת מקבעים חנקן מהאטמוספירה, ומעשירים את הקרקע בחומר הזנה חיוני זה.
• דגניים: גידולי כיסוי כגון שיפון, שיבולת שועל ושעורה מספקים כיסוי קרקע מצוין, מונעים סחיפה ומדכאים עשבים שוטים.
• מצליבים: גידולי כיסוי כגון צנוניות, לפתות וחרדל יכולים לשבור את דחיסות הקרקע ולשפר את מחזור חומרי ההזנה.

דוגמה: בברזיל, גידולי כיסוי נמצאים בשימוש נרחב לשיפור בריאות הקרקע ודיכוי עשבים שוטים במערכות ייצור פולי סויה.

3. תוספי קרקע

תוספי קרקע הם חומרים המוספים לקרקע כדי לשפר את תכונותיה הפיזיקליות, הכימיות והביולוגיות. תוספי קרקע נפוצים כוללים:

• קומפוסט: חומר אורגני מפורק המשפר את מבנה הקרקע, יכולת אחיזת המים וזמינות חומרי הזנה.
• זבל אורגני: פסולת בעלי חיים המספקת חומרי הזנה ומשפרת את תכולת החומר האורגני בקרקע.
• ביו-פחם: חומר דמוי פחם המיוצר מפירוליזה של ביומסה המשפר את מבנה הקרקע, אחיזת מים ואחיזת חומרי הזנה. דוגמה: ביו-פחם נחקר במדינות שונות, כולל סין ואוסטרליה, כתוסף קרקע לשיפור פוריות הקרקע וקיבוע פחמן.
• סיד: סידן פחמתי המעלה את רמת החומציות (pH) של הקרקע, והופך אותה למתאימה יותר לגידול צמחים בקרקעות חומציות.
• גבס: סידן גופרתי המשפר את מבנה הקרקע ומפחית את מליחותה.

4. חקלאות יער (אגרופורסטרי)

חקלאות יער היא שילוב של עצים ושיחים במערכות חקלאיות. פרקטיקות של חקלאות יער מספקות יתרונות מרובים, כולל:

• בקרת סחיפת קרקע: שורשי עצים מסייעים לייצב את הקרקע ולמנוע סחיפה.
• מחזור חומרי הזנה: עצים יכולים לקלוט חומרי הזנה מעומק הקרקע ולהפוך אותם לזמינים עבור הגידולים.
• קיבוע פחמן: עצים אוגרים פחמן בביומסה שלהם, ומסייעים בהתמודדות עם שינויי האקלים.
• שוברי רוח: עצים יכולים להפחית את מהירות הרוח, להגן על יבולים מנזקי רוח ולהפחית את סחיפת הקרקע.
• ניהול מים משופר: עצים יכולים לשפר את חלחול המים ולהפחית נגר.

דוגמה: גידול בסמטאות (Alley cropping), סוג של חקלאות יער שבה מגדלים יבולים בסמטאות בין שורות עצים, נהוג בחלקים רבים של העולם, כולל אפריקה ואסיה.

5. חקלאות מדייקת

חקלאות מדייקת משתמשת בטכנולוגיה כדי לייעל פרקטיקות ניהול יבולים על בסיס תנאים ספציפיים לאתר. טכנולוגיות מפתח כוללות:

• GPS: טכנולוגיית מערכת מיקום גלובלית מאפשרת לחקלאים למפות את שדותיהם וליישם תשומות (למשל, דשנים, חומרי הדברה) רק היכן שהן נחוצות.
• חישה מרחוק: ניתן להשתמש ברחפנים ובלוויינים כדי לנטר את בריאות היבולים ותנאי הקרקע, ולספק מידע רב ערך לקבלת החלטות.
• טכנולוגיית יישום משתנה: ציוד שיכול להתאים באופן אוטומטי את קצב היישום של תשומות על בסיס תנאים ספציפיים לאתר.
• חיישני קרקע: חיישנים המודדים את לחות הקרקע, רמות חומרי ההזנה ופרמטרים אחרים, ומספקים מידע בזמן אמת לניהול השקיה ודישון.

דוגמה: חקלאות מדייקת נמצאת בשימוש נרחב במדינות מפותחות, כמו ארצות הברית ואירופה, לשיפור היעילות החקלאית והפחתת ההשפעות הסביבתיות.

6. ביו-הנדסת קרקע

ביו-הנדסת קרקע משתמשת בצמחייה ובחומרים טבעיים אחרים כדי לייצב מדרונות, לשלוט בסחיפה ולשקם קרקעות מדולדלות. טכניקות מפתח כוללות:

• צרורות ענפים חיים (Live Fascines): צרורות של ענפים חיים הנקברים באדמה כדי לייצב מדרונות ולקדם צמיחת צמחייה.
• שכבות סבך (Brush Layers): שכבות של סבך המונחות על מדרונות כדי להפחית סחיפה ולספק מצע גידול לצמחייה.
• יריעות גיאוטכניות עם צמחייה (Vegetated Geogrids): יריעות גיאוטכניות שנשתלת בהן צמחייה כדי לייצב מדרונות ולמנוע סחיפה.

דוגמה: ביו-הנדסת קרקע משמשת בהרחבה באזורים הרריים, כמו הרי ההימלאיה והאנדים, לייצוב מדרונות ומניעת מפולות.

7. פיטורמדיאציה (שיקום באמצעות צמחים)

פיטורמדיאציה משתמשת בצמחים כדי לסלק מזהמים מהקרקע. לצמחים שונים יש יכולות שונות לספוג ולצבור מזהמים. טכניקות מפתח כוללות:

• פיטואקסטרקציה: צמחים סופגים מזהמים מהקרקע ואוגרים אותם ברקמותיהם.
• פיטוסטביליזציה: צמחים מייצבים מזהמים בקרקע, ומונעים מהם לנדוד לאזורים אחרים.
• פיטוולטיליזציה: צמחים סופגים מזהמים מהקרקע ומשחררים אותם לאטמוספירה כתרכובות נדיפות.
• ריזודגרדציה: צמחים משפרים את פירוק המזהמים בקרקע על ידי גירוי הפעילות המיקרוביאלית בריזוספירה (האזור סביב שורשי הצמח).

דוגמה: פיטורמדיאציה משמשת לניקוי אתרים מזוהמים ברחבי העולם, כולל אזורי תעשייה ואזורים נטושים.

8. הזרעת מיקוריזה

מיקוריזה היא קשר סימביוטי בין פטריות לשורשי צמחים. פטריות מיקוריזה מסייעות לצמחים לספוג חומרי הזנה ומים מהקרקע, ומשפרות את צמיחתם ועמידותם. הזרעת קרקעות בפטריות מיקוריזה יכולה לשפר את צמיחת הצמחים ואת בריאות הקרקע, במיוחד בקרקעות מדולדלות.

דוגמה: הזרעת מיקוריזה משמשת לשיקום קרקעות מדולדלות בחלקים שונים של העולם, כולל אזורים צחיחים וצחיחים למחצה.

אתגרים והזדמנויות בשיקום קרקע

בעוד שטכנולוגיות לשיקום קרקע מציעות פוטנציאל עצום, ישנם מספר אתגרים שיש להתמודד איתם כדי להבטיח את אימוצן הנרחב:

• עלות: חלק מהטכנולוגיות לשיקום קרקע עלולות להיות יקרות, מה שהופך אותן לבלתי נגישות עבור חקלאים קטנים במדינות מתפתחות.
• ידע ומיומנויות: יישום פרקטיקות לשיקום קרקע דורש ידע ומיומנויות שאינם זמינים תמיד באזורים מסוימים.
• תמיכה מדינית ומוסדית: דרושות מדיניות ומוסדות תומכים כדי לקדם שיקום קרקע ולספק תמריצים לחקלאים לאמץ פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.
• שינויי אקלים: שינויי האקלים מחמירים את הידרדרות הקרקע באזורים רבים, מה שהופך את שיקום הקרקע למאתגר עוד יותר.
• חוסר מודעות: אנשים רבים אינם מודעים לחשיבות של בריאות הקרקע וליתרונות של שיקום קרקע.

למרות אתגרים אלה, ישנן גם הזדמנויות משמעותיות להרחבת מאמצי שיקום הקרקע:

• חדשנות טכנולוגית: טכנולוגיות חדשות מפותחות שיכולות להפוך את שיקום הקרקע ליעיל וחסכוני יותר.
• מודעות גוברת: קיימת מודעות גוברת לחשיבות של בריאות הקרקע ולצורך בפרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.
• תמיכה מדינית: ממשלות ברחבי העולם מכירות יותר ויותר בחשיבות של שיקום קרקע ומיישמות מדיניות לקידומו.
• מעורבות המגזר הפרטי: המגזר הפרטי משקיע יותר ויותר בטכנולוגיות ופרקטיקות לשיקום קרקע.
• מעורבות קהילתית: שיתוף קהילות מקומיות במאמצי שיקום הקרקע חיוני להבטחת קיימותם לטווח ארוך.

מקרי בוחן גלובליים בשיקום קרקע

מספר פרויקטים מוצלחים של שיקום קרקע יושמו ברחבי העולם, המדגימים את הפוטנציאל של טכנולוגיות אלה:

• פרויקט שיקום אגן הניקוז של רמת הלס (סין): פרויקט זה שיקם בהצלחה קרקעות מדולדלות ברמת הלס בסין, הפחית את סחיפת הקרקע ושיפר את הפריון החקלאי. הפרויקט כלל בניית טרסות, ייעור והכנסת פרקטיקות חקלאיות בנות קיימא.
• יוזמת החומה הירוקה הגדולה (אפריקה): יוזמה זו נועדה להילחם במדבור באזור הסאהל באפריקה על ידי נטיעת חומת עצים לאורך היבשת. הפרויקט מסייע בשיקום קרקעות מדולדלות, שיפור הביטחון התזונתי ויצירת מקומות עבודה.
• פרויקט אל ביידא (ערב הסעודית): פרויקט זה משקם שטחי מרעה מדולדלים בערב הסעודית תוך שימוש בשילוב של טכניקות מסורתיות ומודרניות. הפרויקט כולל איסוף מים, חידוש צמחייה והכנסת פרקטיקות רעייה בנות קיימא.
• תנועת Kiss the Ground (עולמי): תנועה עולמית זו מקדמת פרקטיקות של חקלאות רגנרטיבית המשקמות את בריאות הקרקע ומקבעות פחמן. התנועה מעלה את המודעות לחשיבות בריאות הקרקע ומעניקה השראה לחקלאים לאמץ פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.

העתיד של טכנולוגיות לשיקום קרקע

טכנולוגיות לשיקום קרקע מתפתחות כל הזמן, עם חידושים חדשים שצצים ללא הרף. כמה מגמות מפתח כוללות:

• שימוש מוגבר בנתונים ובאנליטיקה: נעשה שימוש בניתוח נתונים כדי לייעל את פרקטיקות שיקום הקרקע ולנטר את יעילותן.
• פיתוח תוספי קרקע חדשים: מפותחים תוספי קרקע חדשים יעילים וידידותיים יותר לסביבה.
• שילוב של טכנולוגיות שונות: טכנולוגיות שונות לשיקום קרקע משולבות כדי ליצור פתרונות מקיפים ויעילים יותר.
• התמקדות רבה יותר במגוון הביולוגי בקרקע: קיימת הכרה גוברת בחשיבותו של המגוון הביולוגי בקרקע לבריאותה ולתפקוד המערכת האקולוגית.
• דגש על חקלאות רגנרטיבית: פרקטיקות של חקלאות רגנרטיבית הבונה את בריאות הקרקע ומקבעת פחמן זוכות לתשומת לב גוברת.

סיכום

טכנולוגיות לשיקום קרקע הן כלי חיוני להתמודדות עם האתגר העולמי של הידרדרות קרקעות. על ידי אימוץ פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא והשקעה בשיקום קרקע, אנו יכולים לשפר את הביטחון התזונתי, להתמודד עם שינויי האקלים, להגן על משאבי המים, לשמר את המגוון הביולוגי ולשפר את בריאות האדם. דרוש מאמץ עולמי מתואם כדי להרחיב את מאמצי שיקום הקרקע ולהבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של הקרקעות והמערכות האקולוגיות שלנו. עתיד כוכב הלכת שלנו תלוי בכך. השקעה בבריאות הקרקע אינה רק צורך סביבתי; היא הכרח כלכלי וחברתי. בואו נעבוד יחד כדי לשקם את הקרקעות שלנו ולבנות עתיד בר-קיימא יותר לכולם.

תובנות מעשיות לבעלי עניין גלובליים

להלן תובנות מעשיות עבור בעלי עניין שונים כדי לתרום למאמצי שיקום הקרקע ברחבי העולם:

לחקלאים:

• אמצו פרקטיקות של עיבוד משמר: מזערו את הפרעת הקרקע על ידי יישום שיטות אי-פליחה או עיבוד מופחת.
• השתמשו בגידולי כיסוי: זרעו גידולי כיסוי בין גידולי המזומנים כדי להגן על הקרקע, לדכא עשבים שוטים ולשפר את פוריות הקרקע.
• הוסיפו תוספי קרקע: השתמשו בקומפוסט, זבל אורגני או ביו-פחם כדי לשפר את מבנה הקרקע, יכולת אחיזת המים וזמינות חומרי ההזנה.
• שלבו פרקטיקות של חקלאות יער: שתלו עצים ושיחים במערכות חקלאיות כדי לספק יתרונות מרובים, כולל בקרת סחיפת קרקע, מחזור חומרי הזנה וקיבוע פחמן.
• תרגלו חקלאות מדייקת: השתמשו בטכנולוגיה כדי לייעל את פרקטיקות ניהול היבולים על בסיס תנאים ספציפיים לאתר.

לקובעי מדיניות:

• פתחו מדיניות תומכת: יישמו מדיניות המקדמת שיקום קרקע ומספקת תמריצים לחקלאים לאמץ פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.
• השקיעו במחקר ופיתוח: ממנו מחקרים על טכנולוגיות ופרקטיקות לשיקום קרקע.
• ספקו חינוך והכשרה: הציעו תוכניות חינוך והכשרה לחקלאים ולבעלי עניין אחרים בנושא טכניקות לשיקום קרקע.
• קדמו שיתוף פעולה בינלאומי: עבדו עם מדינות אחרות כדי לחלוק ידע ושיטות עבודה מומלצות בנושא שיקום קרקע.
• שלבו את בריאות הקרקע באסטרטגיות לאומיות: כללו את בריאות הקרקע כמרכיב מרכזי באסטרטגיות לאומיות לביטחון תזונתי, התמודדות עם שינויי אקלים ופיתוח בר-קיימא.

לחוקרים:

• פתחו טכנולוגיות חדשות לשיקום קרקע: התמקדו בפיתוח טכנולוגיות יעילות וחסכוניות יותר לשיקום קרקע.
• העריכו את יעילותן של פרקטיקות שונות: ערכו מחקרים כדי להעריך את יעילותן של פרקטיקות שונות לשיקום קרקע בסביבות שונות.
• חקרו את השפעת שינויי האקלים על בריאות הקרקע: בדקו את השפעת שינויי האקלים על הידרדרות הקרקע וזהו אסטרטגיות להפחתת השפעות אלה.
• פתחו כלים לניטור בריאות הקרקע: צרו כלים לניטור בריאות הקרקע ומעקב אחר ההתקדמות במאמצי שיקום הקרקע.
• שתפו ממצאי מחקר: הפיצו ממצאי מחקר לחקלאים, קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים באמצעות פרסומים, מצגות וסדנאות.

לצרכנים:

• תמכו בחקלאות בת קיימא: קנו מזון מחקלאים המשתמשים בפרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.
• הפחיתו בזבוז מזון: מזערו את בזבוז המזון כדי להפחית את הלחץ על אדמות חקלאיות.
• הפכו שאריות מזון לקומפוסט: הפכו שאריות מזון ופסולת גינה לקומפוסט כדי ליצור תוסף קרקע יקר ערך.
• פעלו למען בריאות הקרקע: העלו את המודעות לחשיבות בריאות הקרקע ותמכו במדיניות המקדמת את שיקומה.
• למדו על בריאות הקרקע: למדו עוד על בריאות הקרקע ועל היתרונות של פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא.

למשקיעים:

• השקיעו בטכנולוגיות לשיקום קרקע: תמכו בחברות המפתחות וממסחרות טכנולוגיות לשיקום קרקע.
• ממנו פרויקטים של חקלאות בת קיימא: השקיעו בפרויקטים המקדמים פרקטיקות ניהול קרקע בר-קיימא ומשפרים את בריאות הקרקע.
• תמכו בארגונים הפועלים לשיקום קרקע: תרמו לארגונים הפועלים לשיקום קרקעות מדולדלות וקידום בריאות הקרקע.
• קדמו פרקטיקות ניהול קרקע אחראיות: עודדו חברות לאמץ פרקטיקות ניהול קרקע אחראיות המגינות על בריאות הקרקע.
• שקלו גורמי סביבה, חברה וממשל (ESG): שלבו גורמי ESG בהחלטות השקעה כדי לקדם ניהול קרקע בר-קיימא.

על ידי עבודה משותפת, נוכל לשקם את הקרקעות שלנו וליצור עתיד בר-קיימא ועמיד יותר לכולם.