מחקר שיקום קרקעות: חובה עולמית

הקרקע, יסוד החיים היבשתיים, נתונה תחת לחץ גובר כתוצאה מפרקטיקות חקלאיות לא בנות-קיימא, כריתת יערות, עיור ושינויי אקלים. הידרדרות קרקעות, הכוללת סחיפת קרקע, דלדול חומרי הזנה והמלחה, מאיימת על הביטחון התזונתי, שירותי המערכת האקולוגית ורווחת האדם ברחבי העולם. לכן, מחקר שיקום קרקעות הוא בעל חשיבות עליונה לפיתוח ויישום אסטרטגיות יעילות להיפוך תהליכי ההידרדרות, שיפור בריאות הקרקע והבטחת עתיד בר-קיימא. מדריך מקיף זה סוקר את ההתקדמויות, האתגרים וההזדמנויות האחרונים במחקר שיקום קרקעות ברחבי העולם.

הבנת הידרדרות קרקעות: פרספקטיבה עולמית

הידרדרות קרקעות היא תהליך מורכב המושפע משילוב של גורמים טבעיים ואנתרופוגניים. הבנת גורמים אלה חיונית לתכנון אסטרטגיות שיקום יעילות.

הגורמים להידרדרות קרקעות

• כריתת יערות: הסרת עצים מובילה לסחיפת קרקע מוגברת, חלחול מים מופחת ואובדן חומר אורגני. דוגמאות לכריתת יערות המובילה להידרדרות קרקעות ניתן לראות ביער הגשם באמזונס, בדרום-מזרח אסיה ובחלקים מאפריקה.
• פרקטיקות חקלאיות לא בנות-קיימא: עיבוד אינטנסיבי, גידולים חד-זניים ושימוש מופרז בדשנים כימיים וחומרי הדברה מדלדלים את חומרי ההזנה בקרקע, פוגעים במבנה הקרקע ומפחיתים את המגוון הביולוגי בה. שימוש יתר בדשנים בחקלאות אינטנסיבית, במיוחד באזורים כמו מישור האינדו-גנגטי בהודו, תרם לחוסר איזון בחומרי ההזנה בקרקע ולזיהום מים.
• רעיית יתר: רעיית בקר מוגזמת מסירה את כיסוי הצמחייה, ומובילה לדחיסת קרקע, סחיפה ומדבור. רעיית יתר היא בעיה משמעותית באזורים צחיחים וצחיחים למחצה ברחבי העולם, כולל אזור הסאהל באפריקה וחלקים ממרכז אסיה.
• פעילויות תעשייתיות וזיהום: כרייה, תהליכים תעשייתיים וסילוק פסולת עלולים לזהם קרקעות במתכות כבדות, מזהמים וחומרים רעילים אחרים, ולהפוך אותן ללא ראויות לחקלאות ולאיים על בריאות האדם. זיהום תעשייתי מפעולות כרייה בדרום אמריקה הוביל לזיהום קרקעות נרחב ולזיהום מים.
• שינויי אקלים: עליית טמפרטורות, שינויים בדפוסי משקעים ותדירות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים מחריפים את תהליכי הידרדרות הקרקע. בצורות באפריקה שמדרום לסהרה והצפות מוגברות בדרום-מזרח אסיה השפיעו לרעה על בריאות הקרקע.

ההשלכות של הידרדרות קרקעות

להידרדרות קרקעות יש השלכות מרחיקות לכת, המשפיעות על הביטחון התזונתי, הקיימות הסביבתית ורווחת האדם.

• ירידה בפריון החקלאי: לקרקעות מדולדלות יש פוריות נמוכה יותר, קיבולת אגירת מים נמוכה יותר ושלמות מבנית פחותה, מה שמוביל ליבולים מופחתים ולפגיעות מוגברת לבצורת ולמזיקים. ירידה ביבולים באזורים רבים באפריקה עקב הידרדרות קרקעות תורמת לחוסר ביטחון תזונתי.
• אובדן שירותי מערכת אקולוגית: הידרדרות הקרקע פוגעת ביכולתן של קרקעות לספק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים כגון סינון מים, קיבוע פחמן ומחזור חומרי הזנה. אובדן יכולת קיבוע הפחמן בקרקעות מדולדלות תורם לשינויי האקלים.
• זיהום מים מוגבר: סחיפת קרקע נושאת משקעים, חומרי הזנה ומזהמים לגופי מים, ומובילה לאאוטרופיקציה, הצטברות משקעים וזיהום של מקורות מי שתייה. נגר חקלאי המכיל דשנים וחומרי הדברה הוא מקור מרכזי לזיהום מים באזורים רבים.
• מדבור: הידרדרות קרקע חמורה עלולה להוביל למדבור, תהליך שבו אדמה פורייה הופכת למדבר, מה שהופך אותה לבלתי יצרנית ובלתי ניתנת למגורים. מדבור מהווה איום מרכזי באזורים צחיחים וצחיחים למחצה ברחבי העולם, הגורם לעקירת אוכלוסיות ותורם לעוני.
• שינויי אקלים: קרקעות מדולדלות פולטות פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, ותורמות לשינויי האקלים. לעומת זאת, קרקעות בריאות יכולות לקבע כמויות משמעותיות של פחמן, ולסייע במיתון שינויי האקלים.

תחומי מחקר מרכזיים בשיקום קרקעות

מחקר שיקום קרקעות כולל מגוון רחב של דיסציפלינות וגישות שמטרתן להפוך את הידרדרות הקרקע ולשפר את בריאותה. תחומי מחקר מרכזיים כוללים:

1. ניהול חומר אורגני בקרקע

חומר אורגני בקרקע (SOM) הוא מרכיב חיוני בקרקעות בריאות, וממלא תפקיד חיוני במחזור חומרי הזנה, אצירת מים ומבנה הקרקע. המחקר מתמקד ב:

• הגדלת תשומות SOM: חקירת יעילותם של תיקונים אורגניים שונים כגון קומפוסט, זבל, ביו-פחם וגידולי כיסוי בהעלאת רמות ה-SOM. מחקרים באירופה ובצפון אמריקה הראו כי שילוב קומפוסט בקרקעות חקלאיות יכול לשפר באופן משמעותי את בריאות הקרקע ואת יבולי הגידולים.
• הפחתת אובדני SOM: פיתוח פרקטיקות ניהול הממזערות את פירוק ה-SOM, כגון עיבוד מופחת, חקלאות משמרת ואגרופורסטרי. פרקטיקות חקלאות משמרת, כולל חקלאות ללא-חרש וגידולי כיסוי, מאומצות באופן נרחב בדרום אמריקה כדי להפחית את סחיפת הקרקע ולשפר את רמות ה-SOM.
• הבנת דינמיקת SOM: חקר התהליכים המווסתים את היווצרות, פירוק וייצוב ה-SOM בסוגי קרקע ואקלים שונים. מחקר המשתמש בטכניקות איזוטופיות מתקדמות מסייע להבין את הדינמיקה ארוכת הטווח של SOM בקרקעות טרופיות.

2. ניהול חומרי הזנה

שיקום פוריות הקרקע דורש טיפול בחוסרים ובחוסר איזון של חומרי הזנה. המחקר מתמקד ב:

• אופטימיזציה של שימוש בדשנים: פיתוח טכניקות חקלאות מדייקת ואסטרטגיות לניהול חומרי הזנה כדי למזער את תשומות הדשנים תוך מקסום יבולים והפחתת השפעות סביבתיות. טכנולוגיות חקלאות מדייקת, כגון דישון במנות משתנות, נמצאות בשימוש באוסטרליה כדי לייעל את יישום חומרי ההזנה על בסיס שונות הקרקע.
• קידום קיבוע חנקן ביולוגי: חקירת הפוטנציאל של קטניות וצמחים אחרים קושרי חנקן להגברת זמינות החנקן בקרקע. מחקר על עצים קושרי חנקן באפריקה הדגים את הפוטנציאל שלהם לשפר את פוריות הקרקע ולשפר מערכות אגרופורסטרי.
• שיפור זמינות הזרחן: פיתוח אסטרטגיות להגברת ספיגת הזרחן על ידי צמחים, כגון שימוש בפטריית מיקוריזה וחיידקים ממיסי זרחן. מחקרים הראו כי חיסון גידולים בפטריית מיקוריזה יכול לשפר את ספיגת הזרחן בקרקעות דלות זרחן.

3. בקרת סחיפת קרקע

סחיפת קרקע היא צורה עיקרית של הידרדרות קרקעות, המובילה לאובדן השכבה העליונה של הקרקע, פוריות מופחתת וזיהום מים. המחקר מתמקד ב:

• פיתוח אמצעים לבקרת סחיפה: הערכת יעילותן של טכניקות שונות לבקרת סחיפה כגון טרסות, חריש לפי קווי גובה, גידול ברצועות ומחסומים צמחיים. טרסות הן שיטה מסורתית לבקרת סחיפה שנמצאת בשימוש במשך מאות שנים באזורים הרריים באסיה ובדרום אמריקה.
• הבנת תהליכי סחיפה: חקר הגורמים המשפיעים על שיעורי סחיפת הקרקע ופיתוח מודלים לחיזוי סיכוני סחיפה תחת תרחישי שימוש קרקע ואקלים שונים. חוקרים משתמשים בחישה מרחוק ובטכנולוגיות GIS כדי למפות סיכוני סחיפת קרקע ולנטר שיעורי סחיפה באזורים נרחבים.
• קידום חקלאות משמרת: יישום פרקטיקות חקלאות משמרת הממזערות את הפרעת הקרקע, שומרות על כיסוי קרקע ומקדמות גיוון גידולים. חקלאות משמרת מקודמת באופן נרחב כמערכת חקלאית בת-קיימא שיכולה להפחית את סחיפת הקרקע ולשפר את בריאותה.

4. שיקום המגוון הביולוגי בקרקע

הקרקע היא מערכת אקולוגית מורכבת השופעת במגוון עצום של מיקרואורגניזמים, חסרי חוליות ואורגניזמים אחרים הממלאים תפקידים חיוניים במחזור חומרי הזנה, פירוק ומבנה הקרקע. המחקר מתמקד ב:

• הערכת המגוון הביולוגי בקרקע: אפיון המגוון והשפע של אורגניזמים בקרקע במערכות אקולוגיות ומערכות שימוש קרקע שונות. טכניקות מטאגנומיות ומולקולריות אחרות משמשות לחקר מגוון המיקרואורגניזמים בקרקע.
• הבנת תפקידם של אורגניזמים בקרקע: חקירת התפקודים של אורגניזמים שונים בקרקע במחזור חומרי הזנה, פירוק ודיכוי מחלות. מחקרים הראו כי תולעי אדמה ממלאות תפקיד מכריע בשיפור מבנה הקרקע וזמינות חומרי ההזנה.
• קידום המגוון הביולוגי בקרקע: פיתוח פרקטיקות ניהול המשפרות את המגוון הביולוגי בקרקע, כגון עיבוד מופחת, תיקונים אורגניים וגיוון גידולים. גידולי כיסוי ומחזור זרעים יכולים לקדם את המגוון הביולוגי בקרקע ולשפר את בריאותה.

5. טיפול בקרקעות מזוהמות

זיהום קרקעות מפעילויות תעשייתיות, כרייה וסילוק פסולת מהווה איום חמור על בריאות האדם והסביבה. המחקר מתמקד ב:

• פיתוח טכנולוגיות טיפול: הערכת יעילותן של טכנולוגיות טיפול שונות כגון פיטורמדיאציה, ביורמדיאציה וייצוב כימי בהסרה או קיבוע של מזהמים בקרקעות. פיטורמדיאציה, שימוש בצמחים לסילוק מזהמים מהקרקע, משמשת לטיפול בקרקעות מזוהמות במתכות כבדות.
• הערכת הסיכון של זיהום קרקעות: זיהוי מקורות פוטנציאליים לזיהום קרקעות והערכת הסיכון לבריאות האדם ולסביבה. מודלים להערכת סיכונים משמשים להערכת מסלולי חשיפה פוטנציאליים והשפעות בריאותיות הקשורות לזיהום קרקעות.
• פיתוח אסטרטגיות טיפול בנות-קיימא: יישום אסטרטגיות טיפול הממזערות השפעות סביבתיות ומקדמות שימוש בר-קיימא בקרקעות מזוהמות. גישות טיפול בנות-קיימא נותנות עדיפות לשימוש בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה ושואפות לשקם את התפקודים האקולוגיים של אתרים מזוהמים.

טכנולוגיות חדשניות בשיקום קרקעות

התקדמויות טכנולוגיות ממלאות תפקיד חשוב יותר ויותר במחקר ובפרקטיקה של שיקום קרקעות. כמה טכנולוגיות מפתח כוללות:

• חישה מרחוק ו-GIS: טכנולוגיות חישה מרחוק, כגון תצלומי לוויין וצילומי אוויר, יכולות לשמש לניטור הידרדרות קרקעות, הערכת תכונות קרקע ומיפוי משאבי קרקע. מערכות מידע גאוגרפי (GIS) משמשות לשילוב וניתוח נתונים מרחביים לתמיכה בתכנון וניהול שיקום קרקעות. דוגמאות כוללות שימוש בנתוני לוויין לניטור שיעורי כריתת יערות והערכת השפעת שינויי שימושי קרקע על סחיפת הקרקע.
• חקלאות מדייקת: טכנולוגיות חקלאות מדייקת, כגון ציוד מונחה GPS, אפליקטורים במנות משתנות וחיישני קרקע, יכולות לשמש לאופטימיזציה של שימוש בדשנים ובמים, הפחתת דחיסת קרקע ושיפור יבולים. חקלאות מדייקת שימושית במיוחד בטיפול בשונות המרחבית בתכונות הקרקע ובדרישות לחומרי הזנה.
• ביו-פחם: ביו-פחם, חומר דמוי פחם המיוצר מפירוליזה של ביומסה, יכול לשמש כתיקון קרקע לשיפור פוריות הקרקע, הגדלת קיבולת אגירת המים וקיבוע פחמן. מחקר ביו-פחם בוחן את הפוטנציאל שלו לשפר את בריאות הקרקע ולמתן את שינויי האקלים במערכות אגרו-אקולוגיות שונות.
• ננוטכנולוגיה: ננוטכנולוגיה משמשת לפיתוח תיקוני קרקע, דשנים וחומרי הדברה חדשים שיכולים לשפר את אספקת חומרי ההזנה, להפחית השפעות סביבתיות ולשפר את הגנת הגידולים. ננו-חומרים נחקרים גם בשל הפוטנציאל שלהם לטפל בקרקעות מזוהמות.
• גנומיקה ומטאגנומיקה: טכניקות גנומיות ומטאגנומיות משמשות לחקר המגוון והתפקוד של מיקרואורגניזמים בקרקע, ומספקות תובנות לגבי האינטראקציות המורכבות בתוך המערכת האקולוגית של הקרקע. ניתן להשתמש בידע זה לפיתוח אסטרטגיות להעצמת המגוון הביולוגי בקרקע ולשיפור בריאותה.

יוזמות ומדיניות עולמיות לשיקום קרקעות

מתוך הכרה בחשיבות בריאות הקרקע, ארגונים בינלאומיים וממשלות שונות השיקו יוזמות ומדיניות לקידום שיקום קרקעות וניהול קרקע בר-קיימא. כמה יוזמות מפתח כוללות:

• השותפות העולמית לקרקעות (GSP): ה-GSP, שהוקמה על ידי ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האו"ם, שואפת לקדם ניהול קרקע בר-קיימא ולשפר את ממשל הקרקע ברחבי העולם. ה-GSP מאפשרת חילופי ידע, מקדמת בניית יכולות ותומכת בפיתוח מדיניות קרקע לאומית.
• אמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD): ה-UNCCD הוא הסכם בינלאומי שמטרתו להיאבק במדבור ולמתן את השפעות הבצורת, במיוחד באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ה-UNCCD מקדם פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא ותומך ביישום תוכניות פעולה לאומיות למאבק במדבור.
• היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs): ה-SDGs, שאומצו על ידי האו"ם בשנת 2015, כוללים מספר יעדים הקשורים באופן ישיר או עקיף לבריאות הקרקע ולניהול קרקע בר-קיימא. יעד 15, "חיים על פני האדמה", שואף באופן ספציפי להגן, לשקם ולקדם שימוש בר-קיימא במערכות אקולוגיות יבשתיות, לנהל יערות באופן בר-קיימא, להיאבק במדבור, ולעצור ולהפוך את הידרדרות הקרקעות ולעצור את אובדן המגוון הביולוגי.
• תוכניות לאומיות לבריאות הקרקע: מדינות רבות השיקו תוכניות לאומיות לבריאות הקרקע כדי לקדם פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא ולספק סיוע טכני ופיננסי לחקלאים. לדוגמה, תוכנית כרטיס בריאות הקרקע בהודו מספקת לחקלאים מידע על מצב חומרי ההזנה בקרקע והמלצות ליישום דשנים.
• אסטרטגיית הקרקע של האיחוד האירופי: אסטרטגיית הקרקע של האיחוד האירופי שואפת להגן ולשקם את בריאות הקרקע ברחבי אירופה, לקדם פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא ולטפל בזיהום קרקעות. האסטרטגיה קובעת יעדים להפחתת סחיפת הקרקע, הגדלת החומר האורגני בקרקע ומניעת אטימת קרקעות.

אתגרים והזדמנויות במחקר שיקום קרקעות

למרות התקדמות משמעותית במחקר שיקום קרקעות, נותרו מספר אתגרים:

• מורכבות מערכות הקרקע: הקרקע היא מערכת אקולוגית מורכבת עם אינטראקציות רבות בין גורמים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים. הבנת אינטראקציות אלה חיונית לפיתוח אסטרטגיות שיקום יעילות.
• מחסור בנתונים: נתונים מקיפים על תכונות קרקע, שיעורי הידרדרות קרקעות ויעילות של פרקטיקות שיקום שונות חסרים לעיתים קרובות, במיוחד במדינות מתפתחות.
• היקף הבעיה: הידרדרות קרקעות היא בעיה נרחבת המשפיעה על מיליוני דונמים של אדמה ברחבי העולם. הרחבת פרקטיקות שיקום מוצלחות כדי להתמודד עם האתגר העולמי דורשת השקעה ותיאום משמעותיים.
• גורמים סוציו-אקונומיים: גורמים סוציו-אקונומיים, כגון עוני, חוסר ביטחון בקניין קרקעי וחוסר גישה למידע ולמשאבים, יכולים להפריע לאימוץ פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא.
• שינויי אקלים: שינויי האקלים מחריפים את תהליכי הידרדרות הקרקע ומציבים אתגרים חדשים לשיקום קרקעות. התאמת אסטרטגיות שיקום לתנאי אקלים משתנים היא חיונית.

עם זאת, ישנן גם הזדמנויות משמעותיות לקידום מחקר ופרקטיקה של שיקום קרקעות:

• התקדמויות טכנולוגיות: התקדמויות בחישה מרחוק, חקלאות מדייקת, גנומיקה וננוטכנולוגיה מספקות כלים חדשים להערכת בריאות הקרקע, פיתוח התערבויות ממוקדות וניטור יעילות מאמצי השיקום.
• מודעות גוברת: מודעות גוברת לחשיבות בריאות הקרקע מניעה השקעות מוגברות במחקר ויוזמות לשיקום קרקעות.
• תמיכה מדינית: מדיניות ממשלתית והסכמים בינלאומיים יוצרים סביבה תומכת לקידום פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא.
• מעורבות קהילתית: שיתוף קהילות מקומיות במאמצי שיקום הקרקע חיוני להבטחת הקיימות ארוכת הטווח של מאמצים אלה.
• שיתוף פעולה בין-תחומי: שיתוף פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע חיוני לפיתוח פתרונות משולבים לאתגרי הידרדרות הקרקע.

מקרי בוחן של פרויקטים מוצלחים לשיקום קרקעות

בחינת פרויקטים מוצלחים לשיקום קרקעות מרחבי העולם יכולה לספק תובנות ולקחים חשובים.

פרויקט שיקום אגן הניקוז של רמת הלס, סין

פרויקט רחב היקף זה כלל שיקום של אדמה שנסחפה קשות באזור רמת הלס בסין. הפרויקט יישם שילוב של אמצעי שימור קרקע, כולל טרסות, ייעור וניהול רעייה. התוצאות היו מדהימות, עם ירידות משמעותיות בסחיפת הקרקע, פריון חקלאי מוגבר ושיפור בפרנסת הקהילות המקומיות. פרויקט זה מצוטט לעתים קרובות כדוגמה מוצלחת לניהול אגני ניקוז משולב.

יוזמת החומה הירוקה הגדולה, אפריקה

יוזמה שאפתנית זו שואפת להיאבק במדבור באזור הסאהל באפריקה על ידי יצירת "חומה" של עצים וצמחייה ברחבי היבשת. הפרויקט כולל נטיעת עצים, שיקום אדמות מדולדלות וקידום פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא. למרות שהפרויקט נתקל באתגרים, הוא גם השיג התקדמות משמעותית בשיקום אדמות מדולדלות ובשיפור חוסנן של הקהילות המקומיות לשינויי אקלים.

פרקטיקות חקלאות רגנרטיבית באמריקה הלטינית

חקלאים באמריקה הלטינית מאמצים יותר ויותר פרקטיקות חקלאות רגנרטיבית, כגון חקלאות ללא-חרש, גידולי כיסוי ומחזור זרעים, כדי לשפר את בריאות הקרקע, להגדיל את יבולי הגידולים ולקבע פחמן. פרקטיקות אלה מסייעות לשקם קרקעות מדולדלות, להפחית את התלות בתשומות כימיות ולשפר את הקיימות של מערכות חקלאיות. הצלחתה של חקלאות רגנרטיבית באמריקה הלטינית מדגישה את הפוטנציאל של פרקטיקות אלה לשנות את החקלאות ולהתמודד עם שינויי האקלים.

עתיד מחקר שיקום הקרקעות

עתיד מחקר שיקום הקרקעות יעוצב ככל הנראה על ידי מספר מגמות מפתח:

• התמקדות מוגברת בבריאות הקרקע: בריאות הקרקע תהפוך למוקד מחקר חשוב יותר ויותר, עם דגש על הבנת האינטראקציות המורכבות בתוך המערכת האקולוגית של הקרקע ופיתוח פרקטיקות ניהול המקדמות את בריאות הקרקע.
• שילוב טכנולוגיה: התקדמויות טכנולוגיות ימשיכו למלא תפקיד מפתח במחקר שיקום קרקעות, עם שימוש גובר בחישה מרחוק, חקלאות מדייקת, גנומיקה וננוטכנולוגיה.
• דגש על שירותי מערכת אקולוגית: המחקר יתמקד יותר ויותר בתפקיד הקרקעות באספקת שירותי מערכת אקולוגית, כגון קיבוע פחמן, סינון מים ושימור מגוון ביולוגי.
• ניהול קרקע חכם-אקלים: המחקר יתמקד בפיתוח פרקטיקות ניהול קרקע חכמות-אקלים שיכולות למתן את שינויי האקלים ולשפר את חוסנן של מערכות חקלאיות להשפעות אקלימיות.
• גישות טרנסדיסציפלינריות: מחקר שיקום קרקעות ידרוש גישות טרנסדיסציפלינריות המשלבות ידע מדיסציפלינות שונות ופועלות בשיתוף עם בעלי עניין ממגזרים שונים.

סיכום

מחקר שיקום קרקעות הוא חובה קריטית להבטחת חקלאות בת-קיימא, הגנה על בריאות המערכת האקולוגית ומיתון שינויי האקלים. על ידי הבנת הגורמים וההשלכות של הידרדרות קרקעות, פיתוח טכנולוגיות שיקום חדשניות, ויישום מדיניות ויוזמות יעילות, אנו יכולים לשקם קרקעות מדולדלות, לשפר את בריאות הקרקע וליצור עתיד בר-קיימא יותר לכולם. האתגרים משמעותיים, אך ההזדמנויות גדולות עוד יותר. על ידי השקעה במחקר שיקום קרקעות וקידום פרקטיקות ניהול קרקע בנות-קיימא, נוכל לממש את מלוא הפוטנציאל של הקרקעות שלנו וליצור עולם חסין ומשגשג יותר.

מדריך "מקיף" זה סיפק את ההיבטים החשובים ביותר של מחקר שיקום קרקעות ברחבי העולם.