מדידת השפעה חברתית: מדריך מקיף למובילי שינוי גלובליים

בעולם המקושר והמודע יותר ויותר, הצגת השינוי החיובי שארגון או יוזמה יוצרים אינה עוד אופציונלית – היא חיונית. מדידת השפעה חברתית (SIM) היא תהליך הערכת ההשפעות של פעילות, פרויקט, תוכנית או מדיניות על המרקם החברתי של קהילה או אזור. היא חורגת מעבר למדדים פיננסיים מסורתיים כדי ללכוד את התוצאות האיכותניות והכמותיות התורמות לעולם שוויוני ובר-קיימא יותר. מדריך זה מספק סקירה מקיפה של SIM, ומציע מסגרת להבנה, הערכה ודיווח על השפעה חברתית בעולם.

מדוע מדידת השפעה חברתית חשובה?

SIM היא קריטית מכמה סיבות:

• אחריותיות: מדגימה אחריות כלפי בעלי עניין (משקיעים, תורמים, מוטבים והקהילה הרחבה) באמצעות הצגת ראיות לתוצאות חיוביות.
• למידה ושיפור: מספקת תובנות יקרות ערך לגבי מה עובד ומה לא, ומאפשרת לארגונים לשכלל את האסטרטגיות שלהם ולשפר את השפעתם.
• הקצאת משאבים: מסייעת להפנות משאבים לתוכניות וליוזמות היעילות ביותר, ובכך למקסם את התשואה החברתית על ההשקעה (SROI).
• משיכת מימון: יותר ויותר משקיעים ותורמים דורשים הוכחות להשפעה חברתית לפני התחייבות למשאבים. מסגרת SIM חזקה יכולה לשפר משמעותית את האטרקטיביות של הארגון למממנים.
• שקיפות ואמון: בונה אמון עם בעלי עניין על ידי הדגמת מחויבות לשקיפות ואחריותיות.
• קידום שינוי מערכתי: תורמת להבנה רחבה יותר של אתגרים חברתיים ומסייעת לזהות פתרונות המתמודדים עם סוגיות מערכתיות.

עקרונות מפתח במדידת השפעה חברתית

מדידת השפעה חברתית יעילה מונחית על ידי מספר עקרונות ליבה:

• מעורבות בעלי עניין: שתפו את בעלי העניין בתכנון, ביישום ובהערכה של מאמצי ה-SIM. נקודות המבט שלהם חיוניות להבנת הניואנסים של ההשפעה החברתית. לדוגמה, שיתוף חברי קהילה בהגדרת מדדים לתוכנית בריאות מקומית מבטיח שהמדידה תשקף את חוויות החיים שלהם.
• שקיפות ופתיחות: היו שקופים לגבי השיטות המשמשות למדידת השפעה חברתית ושתפו את הממצאים באופן פתוח. הדבר בונה אמון ומעודד שיתוף פעולה.
• מהותיות: התמקדו בהשפעות החברתיות הרלוונטיות והמשמעותיות ביותר למשימת הארגון ולבעלי העניין שלו. הימנעו ממדידת השפעות שאינן משמעותיות או שקשה לייחסן.
• ייחוס ותרומה: הבחינו בין השפעות שניתן לייחס ישירות לפעילויות הארגון לבין אלו שנגרמו גם על ידי גורמים אחרים. היו מציאותיים לגבי היקף ההשפעה של הארגון.
• יכולת השוואה: השתמשו במדדים ובמסגרות דיווח סטנדרטיות ככל האפשר כדי להקל על השוואות בין ארגונים ומגזרים. הדבר מאפשר ביצוע בנצ'מרקינג וזיהוי שיטות עבודה מומלצות. לדוגמה, שימוש ביעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) כמסגרת מאפשר השוואה בין יוזמות שונות ברחבי העולם.
• שיפור מתמיד: SIM הוא תהליך איטרטיבי. בחנו ושכללו באופן קבוע את מסגרת ה-SIM על בסיס נתונים חדשים ומשוב מבעלי עניין.
• עלות-תועלת: ודאו שעלויות ה-SIM פרופורציונליות לערך המידע המופק. הימנעו משיטות מורכבות או יקרות מדי המספקות יתרונות שוליים.

מסגרת למדידת השפעה חברתית

קיימות מסגרות שונות ל-SIM, אך גישה נפוצה כוללת את השלבים הבאים:

1. הגדרת תאוריית השינוי

תאוריית שינוי (ToC) היא מפת דרכים המתארת כיצד פעילויות הארגון צפויות להוביל לתוצאות החברתיות הרצויות. היא מפרטת את הקשרים הסיבתיים בין תשומות, פעילויות, תפוקות, תוצאות והשפעה. ToC מוגדרת היטב חיונית ל-SIM יעיל.

דוגמה: לארגון מיקרו-מימון יכולה להיות תאוריית שינוי שנראית כך:

• תשומות: הון, חומרי הדרכה, משכורות לצוות.
• פעילויות: מתן הלוואות לעסקים קטנים, הצעת הדרכה לאוריינות פיננסית.
• תפוקות: מספר ההלוואות שניתנו, מספר ההדרכות שהתקיימו.
• תוצאות: עלייה בהכנסות לבעלי עסקים קטנים, שיפור במיומנויות ניהול פיננסי.
• השפעה: הפחתת עוני, הגברת העצמה כלכלית.

2. זיהוי מדדי מפתח

מדדים הם מדדים ספציפיים, מדידים, ברי-השגה, רלוונטיים ומוגבלים בזמן (SMART) המשמשים למעקב אחר התקדמות לעבר התוצאות הרצויות. המדדים צריכים להיות תואמים ל-ToC ולהיבחר בהתייעצות עם בעלי עניין. מדדים יכולים להיות כמותיים (למשל, מספר המשרות שנוצרו) או איכותניים (למשל, שיפור בלכידות הקהילתית). בחירת המדדים תשתנה בהתאם להקשר ולמטרות הספציפיות של הארגון.

דוגמה: עבור ארגון המיקרו-מימון, המדדים עשויים לכלול:

• מדד תוצאה: עלייה ממוצעת בהכנסה למקבלי הלוואות (כמותי).
• מדד תוצאה: אחוז מקבלי ההלוואות המדווחים על שיפור ברווחה הפיננסית (איכותני).
• מדד השפעה: שיעור העוני בקהילת היעד (כמותי).

3. איסוף נתונים

שיטות איסוף הנתונים צריכות להיות מתאימות לסוג המדדים הנמדדים ולמשאבים הזמינים. שיטות איסוף נתונים נפוצות כוללות:

• סקרים: משמשים לאיסוף מידע ממספר רב של אנשים.
• ראיונות: מספקים תובנות מעמיקות לגבי חוויותיהם של יחידים.
• קבוצות מיקוד: מאפשרות דיונים קבוצתיים לאיסוף נקודות מבט קולקטיביות.
• מחקרי מקרה: מספקים תיאורים מפורטים של פרויקטים או יחידים ספציפיים.
• נתונים מנהליים: נתונים הנאספים על ידי סוכנויות ממשלתיות או ארגונים אחרים.
• תצפית: התבוננות ישירה בפעילויות או בהתנהגויות.
• שיטות משתפות: מערבות את בעלי העניין בתהליך איסוף הנתונים (למשל, מיפוי משתף). הדבר יכול להעצים קהילות ולהבטיח שהנתונים רלוונטיים ומדויקים. לדוגמה, בפרויקט פיתוח קהילתי, ניתן לערב תושבים באיסוף נתונים על צרכיהם וסדרי העדיפויות שלהם.

שיקולים לאיסוף נתונים צריכים לכלול שיקולים אתיים (למשל, הסכמה מדעת, פרטיות נתונים), רגישות תרבותית ונגישות לאוכלוסיות מגוונות.

4. ניתוח נתונים

ניתוח נתונים כולל סיכום ופירוש הנתונים שנאספו כדי לקבוע אם התוצאות הרצויות הושגו. ניתן להשתמש בניתוח סטטיסטי לזיהוי מגמות ודפוסים בנתונים. ניתוח נתונים איכותני כולל זיהוי תמות ודפוסים בתמלילי ראיונות, דיוני קבוצות מיקוד ונתונים איכותניים אחרים.

5. דיווח על ממצאים

דיווח על ממצאים כולל העברת תוצאות ה-SIM לבעלי עניין באופן ברור ותמציתי. דוחות צריכים לכלול סיכום של המתודולוגיה ששימשה, הממצאים העיקריים והמלצות לשיפור. יש להתאים את הדוחות לצרכי הקהל. שקלו פורמטים שונים (למשל, דוחות כתובים, מצגות, אינפוגרפיקה) כדי להגיע לקהל רחב יותר. ויזואליזציות יכולות להיות יעילות במיוחד להעברת נתונים מורכבים. לדוגמה, מיזם חברתי עשוי ליצור אינפוגרפיקה המדגישה את מספר האנשים ששירת ואת היתרונות החברתיים והסביבתיים שיצר. שקיפות ופתיחות הן חיוניות בדיווח.

6. שימוש בממצאים לשיפור

המטרה הסופית של SIM היא לשפר את יעילות התוכניות והיוזמות. יש להשתמש בממצאי ה-SIM כדי לשכלל את תאוריית השינוי, להתאים אסטרטגיות ולהקצות משאבים בצורה יעילה יותר. SIM הוא תהליך מתמשך של למידה ושיפור.

שיטות וכלים למדידת השפעה חברתית

ניתן להשתמש במספר שיטות וכלים ל-SIM. הנה כמה מהנפוצים ביותר:

תשואה חברתית על השקעה (SROI)

SROI היא מסגרת למדידת הערך החברתי, הסביבתי והכלכלי שנוצר על ידי השקעה או פרויקט. היא מבטאת את הערך החברתי שנוצר כיחס להשקעה שבוצעה. SROI היא מתודולוגיה מורכבת הדורשת מומחיות ייעודית. היא יכולה להיות שימושית במיוחד להדגמת הערך של השקעות במיזמים חברתיים ובארגונים ללא מטרות רווח.

דוגמה: ניתוח SROI של תוכנית הכשרה מקצועית עשוי למצוא שעל כל דולר שהושקע, התוכנית מייצרת 3 דולר של ערך חברתי במונחים של עלייה בהכנסות, הפחתת פשיעה ושיפור בבריאות.

תקני דיווח והשקעות אימפקט (IRIS+)

IRIS+ הוא קטלוג של מדדי ביצוע מקובלים המשמשים משקיעי אימפקט. הוא מספק מסגרת סטנדרטית לדיווח על השפעה חברתית וסביבתית. IRIS+ מסייע להגביר את השקיפות והיכולת להשוות בין השקעות אימפקט. הוא מתיישר עם היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) כדי להראות כיצד השקעות תורמות למטרות פיתוח גלובליות. רשת השקעות האימפקט הגלובלית (GIIN) מתחזקת את IRIS+.

הערכת B Impact

הערכת B Impact היא הערכה מקיפה של הביצועים החברתיים והסביבתיים של חברה. היא משמשת להסמכת B Corporations, שהם עסקים העומדים בסטנדרטים גבוהים של ביצועים חברתיים וסביבתיים, אחריותיות ושקיפות. הערכת B Impact מכסה חמישה תחומי השפעה: ממשל, עובדים, קהילה, סביבה ולקוחות. היא מסייעת לחברות לזהות תחומים לשיפור ולמדוד את התקדמותן לאורך זמן. חברות B Corp מוסמכות נדרשות חוקית לשקול את ההשפעה של החלטותיהן על כל בעלי העניין, לא רק על בעלי המניות.

היוזמה לדיווח גלובלי (GRI)

ה-GRI מספק מסגרת לדיווח קיימות. הוא מסייע לארגונים לדווח על השפעותיהם הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות באופן סטנדרטי ובר-השוואה. תקני ה-GRI נמצאים בשימוש נרחב על ידי חברות בכל הגדלים והמגזרים ברחבי העולם. מסגרת ה-GRI מקדמת שקיפות ואחריותיות בדיווח קיימות. המבנה המודולרי שלה מאפשר לחברות לבחור את הנושאים הרלוונטיים ביותר לעסקיהן ולבעלי העניין שלהן.

חשבונאות וביקורת חברתית (SAA)

SAA הוא תהליך לאימות ותיקוף הביצועים החברתיים והסביבתיים של ארגון. הוא כולל ביקורת בלתי תלויה של המדיניות, הנהלים ונתוני הביצועים החברתיים והסביבתיים של הארגון. SAA מסייע לבנות אמון ואמינות עם בעלי עניין.

היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs)

ה-SDGs מספקים מסגרת גלובלית להתמודדות עם האתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר בעולם. ארגונים יכולים ליישר את מאמצי ה-SIM שלהם עם ה-SDGs כדי להדגים את תרומתם לפיתוח גלובלי. שימוש במסגרת ה-SDG מאפשר השוואה ואיחוד של נתוני השפעה בין ארגונים ומגזרים שונים. ה-SDGs מספקים שפה משותפת לתקשורת אודות השפעה חברתית.

אתגרים במדידת השפעה חברתית

SIM אינה חפה מאתגרים:

• ייחוס: יכול להיות קשה לבודד את ההשפעה של פעילויות הארגון מגורמים אחרים. ביסוס קשר סיבתי הוא לעתים קרובות מאתגר, במיוחד במערכות חברתיות מורכבות.
• זמינות ואיכות נתונים: נתונים עשויים להיות קשים לאיסוף, לא אמינים או חלקיים, במיוחד במדינות מתפתחות או בקהילות מוחלשות.
• עלות: SIM יכולה להיות יקרה, במיוחד עבור ארגונים קטנים עם משאבים מוגבלים. איזון בין עלויות ה-SIM לבין יתרונות המידע המופק הוא חיוני.
• מורכבות: השפעות חברתיות יכולות להיות מורכבות ורב-ממדיות, מה שהופך אותן לקשות למדידה ולכימות.
• הטיית בעלי עניין: לבעלי עניין עשויות להיות נקודות מבט וסדרי עדיפויות שונים, מה שעלול להוביל לפרשנויות סותרות של הנתונים.
• חוסר סטנדרטיזציה: היעדר מדדים ומסגרות דיווח סטנדרטיות עלול להקשות על השוואת השפעה חברתית בין ארגונים.
• פער זמנים: השפעות חברתיות עשויות לקחת זמן רב להתממש, מה שמקשה על הערכת ההשפעות ארוכות הטווח של התערבות. לדוגמה, השפעתה של תוכנית חינוך על תוצאות כלכליות עשויה שלא להיות גלויה במשך שנים רבות.

שיטות עבודה מומלצות למדידת השפעה חברתית

כדי להתגבר על אתגרים אלה ולהבטיח SIM יעיל, ארגונים צריכים לפעול לפי שיטות העבודה המומלצות הבאות:

• התחילו עם מטרה ברורה: הגדירו בבירור את מטרות ה-SIM וכיצד ישתמשו בממצאים.
• שתפו בעלי עניין: ערבו בעלי עניין בתכנון, ביישום ובהערכה של מאמצי ה-SIM.
• פתחו תאוריית שינוי חזקה: פרטו את הקשרים הסיבתיים בין פעילויות, תפוקות, תוצאות והשפעה.
• בחרו מדדים מתאימים: בחרו מדדים רלוונטיים, מדידים ותואמים ל-ToC.
• השתמשו במגוון שיטות לאיסוף נתונים: שלבו נתונים כמותיים ואיכותניים כדי לספק תמונה מקיפה של ההשפעה החברתית.
• הבטיחו איכות נתונים: הטמיעו נהלים להבטחת הדיוק והאמינות של הנתונים.
• נתחו נתונים בקפדנות: השתמשו בטכניקות ניתוח סטטיסטיות ואיכותניות מתאימות לפירוש הנתונים.
• דווחו על ממצאים בשקיפות: העבירו את תוצאות ה-SIM לבעלי עניין באופן ברור ותמציתי.
• השתמשו בממצאים לשיפור: השתמשו בממצאי ה-SIM כדי לשכלל אסטרטגיות, להתאים תוכניות ולהקצות משאבים בצורה יעילה יותר.
• בנו יכולות: השקיעו בהכשרה ובמשאבים לבניית יכולת הצוות לבצע SIM.
• שתפו פעולה עם אחרים: שתפו שיטות עבודה מומלצות ולמדו מארגונים אחרים הפועלים בתחום ה-SIM.
• היו סבלניים והתמידו: SIM הוא תהליך מתמשך של למידה ושיפור.

דוגמאות למדידת השפעה חברתית בפועל

הנה כמה דוגמאות לאופן שבו SIM נמצא בשימוש בפועל ברחבי העולם:

• מיקרו-מימון: מוסדות מיקרו-מימון משתמשים ב-SIM כדי לעקוב אחר השפעת ההלוואות שלהם על הפחתת העוני, העצמת נשים ופיתוח כלכלי. לדוגמה, בנק גרמין בבנגלדש משתמש במגוון מדדים למדידת השפעת הלוואותיו על חיי הלווים, כולל הכנסה, חינוך, בריאות ודיור.
• חינוך: בתי ספר ואוניברסיטאות משתמשים ב-SIM כדי להעריך את יעילות התוכניות שלהם בשיפור תוצאות התלמידים, כגון הישגים אקדמיים, שיעורי סיום וסיכויי תעסוקה. לדוגמה, Teach For America משתמשת ב-SIM כדי לעקוב אחר השפעת המורים שלה על הישגי התלמידים בקהילות מעוטות הכנסה.
• שירותי בריאות: בתי חולים ומרפאות משתמשים ב-SIM למדידת השפעת שירותיהם על תוצאות בריאות המטופלים, כגון שיעורי תמותה, שיעורי תחלואה ואיכות חיים. לדוגמה, Partners In Health משתמשת ב-SIM כדי לעקוב אחר השפעת תוכניותיה על תוצאות בריאות בהאיטי, רואנדה ומדינות מתפתחות אחרות.
• שימור סביבתי: ארגונים סביבתיים משתמשים ב-SIM כדי להעריך את השפעת מאמצי השימור שלהם על המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית ושינויי האקלים. לדוגמה, The Nature Conservancy משתמשת ב-SIM כדי לעקוב אחר השפעת פרויקטי השימור שלה על אוכלוסיות מינים, שיקום בתי גידול וקיבוע פחמן.
• מיזם חברתי: מיזמים חברתיים משתמשים ב-SIM כדי להדגים את הערך החברתי והסביבתי שהם יוצרים לצד תשואות פיננסיות. לדוגמה, TOMS Shoes מודדת את ההשפעה של מודל הנתינה שלה "אחד תמורת אחד" על חייהם של ילדים במדינות מתפתחות על ידי מעקב אחר מספר הנעליים שנתרמו וההשפעה על בריאותם וחינוכם.
• תוכניות ממשלתיות: ממשלות משתמשות יותר ויותר ב-SIM כדי להעריך את יעילותן של תוכניות ומדיניות חברתיות. לדוגמה, ממשלת בריטניה משתמשת במסגרת הנקראת "חוק הערך החברתי" המחייבת ארגונים במגזר הציבורי לשקול ערך חברתי בעת הענקת חוזים.

העתיד של מדידת השפעה חברתית

SIM הוא תחום המתפתח במהירות. מספר מגמות מעצבות את עתידו:

• הגברת הסטנדרטיזציה: נעשים מאמצים לפתח מדדים ומסגרות דיווח סטנדרטיות יותר כדי להקל על השוואות בין ארגונים ומגזרים. זה כולל אימוץ מוגבר של IRIS+ ומסגרת ה-SDG.
• שימוש רב יותר בטכנולוגיה: לטכנולוגיה תפקיד חשוב יותר ויותר ב-SIM. כלי ניתוח נתונים, טכנולוגיה ניידת ופלטפורמות מקוונות מקלים על איסוף, ניתוח ודיווח על נתוני השפעה חברתית. לדוגמה, טכנולוגיית בלוקצ'יין משמשת למעקב אחר זרימת כספים ולהבטחת שקיפות בהשקעות אימפקט חברתיות.
• התמקדות בשינוי מערכתי: קיימת הכרה גוברת כי SIM לא צריכה להתמקד רק בפרויקטים ותוכניות בודדים, אלא גם במערכות הרחבות יותר התורמות לבעיות חברתיות. הדבר דורש גישה הוליסטית ומשולבת יותר ל-SIM.
• שילוב עם ESG: SIM משולב יותר ויותר עם השקעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי (ESG). משקיעים משתמשים בנתוני SIM כדי להעריך את ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעותיהם, כמו גם את התשואות הפיננסיות.
• דגש על גישות משתפות: הכרה גוברת בחשיבות של שיתוף בעלי עניין בכל שלבי תהליך ה-SIM. זה כולל העצמת קהילות להגדיר מדדים משלהן ולאסוף נתונים משלהן.
• מדידת השפעה בזמן אמת: מעבר למערכות המאפשרות ניטור והערכה מתמשכים של השפעה חברתית. הדבר מאפשר לארגונים להתאים את האסטרטגיות שלהם בזמן אמת על בסיס הנתונים.

סיכום

מדידת השפעה חברתית היא כלי חיוני לארגונים המחויבים ליצירת שינוי חיובי בעולם. על ידי מדידה וניהול של השפעתם החברתית, ארגונים יכולים לשפר את יעילותם, למשוך מימון, לבנות אמון עם בעלי עניין ולתרום לעתיד שוויוני ובר-קיימא יותר. בעוד ש-SIM יכול להיות מאתגר, היתרונות של עשייתו היטב הם משמעותיים. על ידי מעקב אחר העקרונות ושיטות העבודה המומלצות המתוארות במדריך זה, ארגונים יכולים לצאת למסע של למידה ושיפור מתמידים, שיוביל בסופו של דבר להשפעה חברתית גדולה יותר. ככל שתחום ה-SIM ימשיך להתפתח, הוא ימלא תפקיד חשוב יותר ויותר בעיצוב עולם צודק ובר-קיימא יותר.

מקורות

• רשת השקעות האימפקט הגלובלית (GIIN): https://thegiin.org/
• Social Value International: https://www.socialvalueuk.org/
• B Lab: https://www.bcorporation.net/
• היוזמה לדיווח גלובלי (GRI): https://www.globalreporting.org/
• IRIS+: https://iris.thegiin.org/