ניווט במבוך: מדריך עולמי לאתיקה במחקר

מחקר, במהותו, הוא מסע אחר ידע. אך מסע זה חייב להיות מונחה על ידי מצפן אתי חזק. אתיקה במחקר, הכוללת מערכת של עקרונות מוסריים המנחים את התנהלות המחקר, מבטיחה את היושרה והתוקף של הממצאים תוך שמירה על זכויותיהם ורווחתם של כל המעורבים. מדריך גלובלי זה צולל לתוך עקרונות היסוד של האתיקה במחקר, ומספק תובנות מעשיות לחוקרים בתחומים מגוונים ובמיקומים גיאוגרפיים שונים.

מדוע אתיקה במחקר חשובה

מחקר אתי אינו רק עניין של הימנעות משערוריות; הוא עוסק בבניית אמון. אמון הוא יסוד חיוני לתהליך המחקר, הן בין חוקרים למשתתפים והן בין חוקרים לקהילה הרחבה. בלעדיו, כל מפעל יצירת הידע עלול להתמוטט. הפרות של אתיקה במחקר עלולות להוביל למגוון השלכות שליליות, כולל:

• פגיעה באמון הציבור: מחקר מטעה או כוזב שוחק את אמון הציבור במדע ובמוסדות התומכים בו.
• פגיעה במשתתפים: מחקר המתעלם מעקרונות אתיים עלול לסכן משתתפים פיזית, פסיכולוגית, חברתית או כלכלית.
• ממצאים חסרי תוקף: פרקטיקות לא אתיות עלולות לפגוע ביושרת נתוני המחקר, ולהוביל למסקנות לא מדויקות.
• סנקציות משפטיות ומקצועיות: חוקרים המפרים הנחיות אתיות עלולים לעמוד בפני צעדים משמעתיים, כולל אובדן מימון, משיכת פרסומים וביטול רישיונות מקצועיים.

עקרונות הליבה של האתיקה במחקר

מספר עקרונות ליבה עומדים בבסיסן של פרקטיקות מחקר אתיות. עקרונות אלה, על אף שהם ישימים באופן אוניברסלי, דורשים שיקול דעת זהיר בהקשרי מחקר מגוונים. הנה כמה מהחשובים ביותר:

1. כבוד לאדם

עיקרון זה מדגיש את הכבוד והאוטונומיה הטבועים בכל אדם. הוא כולל שני מרכיבים עיקריים:

• אוטונומיה: חוקרים חייבים לכבד את האוטונומיה של אנשים בכך שיאפשרו להם לקבל החלטות משל עצמם האם להשתתף במחקר או לא. דבר זה מושג בעיקר באמצעות הסכמה מדעת.
• הגנה על אוכלוסיות פגיעות: לחוקרים יש חובה מיוחדת להגן על הזכויות והרווחה של אוכלוסיות פגיעות, כגון ילדים, נשים בהיריון, אסירים ואנשים עם לקויות קוגניטיביות, אשר עשויים להיות פחות מסוגלים להגן על האינטרסים שלהם. הדבר דורש אמצעי הגנה נוספים, כגון קבלת הסכמה מאפוטרופוס חוקי או מתן תמיכה נוספת.

דוגמה: מחקר המערב ילדים בברזיל דורש הסכמת הורים או אפוטרופוס, בנוסף להסכמת הילד עצמו, והמחקר חייב להיות מתוכנן בקפידה כדי למזער כל סיכון פוטנציאלי לרווחת הילד.

2. עשיית הטוב

עשיית הטוב משמעה להיטיב ולהימנע מגרימת נזק. לחוקרים יש אחריות למקסם את התועלת הפוטנציאלית של מחקרם תוך מזעור הסיכונים הפוטנציאליים. זה כולל:

• הערכת סיכון-תועלת: לפני ביצוע מחקר, על החוקרים לשקול בקפידה את התועלת הפוטנציאלית של המחקר מול הסיכונים הפוטנציאליים למשתתפים. התועלת צריכה לעלות על הסיכונים.
• מזעור נזקים: על החוקרים לנקוט בכל הצעדים הסבירים כדי למזער את הסיכון לנזק למשתתפים, אשר יכול להיות פיזי, פסיכולוגי, חברתי או כלכלי. זה עשוי לכלול שימוש בשיטות מחקר מתאימות, מתן תמיכה הולמת למשתתפים והגנה על פרטיותם.
• קידום רווחה: מחקר צריך לשאוף לתרום לרווחתם של יחידים והחברה. זה עשוי לכלול פיתוח טיפולים חדשים למחלות, שיפור בריאות הציבור או התמודדות עם בעיות חברתיות.

דוגמה: לפני ביצוע ניסוי קליני לתרופה חדשה, על החוקרים להעריך בקפידה את תופעות הלוואי והסיכונים הפוטנציאליים של התרופה ולשקול אותם מול התועלת הפוטנציאלית למטופלים. תכנון המחקר צריך למזער נזק פוטנציאלי, כגון הבטחת מעקב צמוד אחר המשתתפים ומתן טיפול רפואי במידת הצורך.

3. צדק

צדק מתייחס לחלוקה הוגנת של התועלות והנטל של המחקר. משמעות הדבר היא להבטיח כי:

• בחירה הוגנת של משתתפים: יש לבחור משתתפים באופן הוגן, ואין להעמיס נטל בלתי הוגן על אוכלוסיות פגיעות או להדיר אותן. לדוגמה, זה לא אתי להתמקד בקבוצה גזעית ספציפית למחקר אלא אם יש הצדקה מדעית ברורה לכך.
• גישה הוגנת לתועלות: יש לחלק את תועלות המחקר באופן הוגן, ולכל האוכלוסיות צריכה להיות הזדמנות להפיק תועלת מהידע הנרכש. לדוגמה, גישה לטיפולים חדשים צריכה להיות זמינה לכל מי שזקוק להם, ולא רק לעשירים או לבני המעמד הפריבילגי.
• הימנעות מניצול: חוקרים לא צריכים לנצל משתתפים או קהילות לטובתם האישית. זה כולל הימנעות מתשלומים מוגזמים למשתתפים או שימוש במחקר כדי להצדיק פרקטיקות מפלות.

דוגמה: מחקר על חיסון חדש ל-HIV צריך להבטיח שהחיסון יהיה זמין לאוכלוסיות המושפעות ביותר מהמחלה, ולא רק לאלו שיכולים להרשות זאת לעצמם. אסטרטגיית הגיוס צריכה להתחשב בייצוג ולהימנע מהטיה על בסיס מעמד סוציו-אקונומי או מיקום גיאוגרפי.

4. יושרה

יושרה מתייחסת להתנהלות כנה ומדויקת של מחקר. היא כוללת:

• הימנעות מבִּדיוּי, סילוף וגניבה ספרותית (FFP): חוקרים חייבים לא לבדות נתונים (להמציא נתונים), לא לסלף נתונים (לעשות מניפולציה בנתונים), ולא לגנוב את עבודתם של אחרים (להציג עבודת אחרים כשלהם). אלו הן מההפרות החמורות ביותר של אתיקה במחקר.
• ניהול ושיתוף נתונים: לחוקרים יש אחריות לנהל ולשתף את הנתונים שלהם באופן אחראי, תוך הקפדה על מדיניות שיתוף נתונים. זה כולל הבטחת אבטחת מידע, הגנה על פרטיות המשתתפים, והפיכת הנתונים לזמינים לחוקרים אחרים לצורך אימות או ניתוח נוסף, לפי הצורך.
• שקיפות ופתיחות: חוקרים צריכים להיות שקופים לגבי שיטות המחקר, מקורות הנתונים וניגודי עניינים פוטנציאליים. זה כרוך במתן מידע מפורט בפרסומים מחקריים וחשיפת כל אינטרס פיננסי או אחר שיכול להשפיע על ממצאי המחקר.

דוגמה: חוקרים בבריטניה שנמצא כי בדו נתונים בניסויים הקליניים שלהם עומדים בפני עונשים חמורים, כולל משיכת פרסומים, אובדן מימון ופעולה משפטית פוטנציאלית. מדיניות שיתוף נתונים עשויה להשתנות בהתאם למקור המימון וסוג המחקר, ולכן חיוני לציית לתקנות החלות על הפרויקט הספציפי.

קבלת הסכמה מדעת

הסכמה מדעת היא אבן יסוד במחקר אתי המערב בני אדם. היא מבטיחה שאנשים מסכימים מרצונם החופשי להשתתף במחקר לאחר שקיבלו מידע מלא על מטרת המחקר, ההליכים, הסיכונים והתועלות.

מרכיבים מרכזיים של הסכמה מדעת:

• גילוי: על החוקרים לספק למשתתפים מידע ברור ומקיף על המחקר, כולל מטרתו, ההליכים, הסיכונים והתועלות הפוטנציאליים, וזכותו של המשתתף לפרוש בכל עת.
• הבנה: המשתתפים חייבים להבין את המידע המוצג להם. על החוקרים להשתמש בשפה ברורה ותמציתית, להימנע מז'רגון טכני, ולספק הזדמנויות למשתתפים לשאול שאלות. במחקרים בינלאומיים, חיוני לתרגם טפסי הסכמה לשפה המקומית ולהשתמש בתרגום חוזר כדי להבטיח דיוק.
• התנדבות: ההשתתפות חייבת להיות מרצון, ללא כפייה או השפעה בלתי הוגנת. אין להפעיל לחץ על המשתתפים או לתמרץ אותם להשתתף, והם חייבים להיות חופשיים לפרוש בכל עת ללא קנס.
• כשירות: המשתתפים חייבים להיות מסוגלים לקבל החלטות בעצמם. עבור אנשים הנחשבים כבלתי כשירים (למשל, ילדים צעירים או אנשים עם לקויות קוגניטיביות), יש לקבל הסכמה מנציג מוסמך על פי חוק, כגון הורה או אפוטרופוס.

שיקולים מעשיים להסכמה מדעת:

• טפסי הסכמה בכתב: ברוב המקרים, יש לתעד הסכמה מדעת באמצעות טופס הסכמה בכתב. הטופס צריך להיות כתוב בשפה פשוטה ולכלול את כל המידע הדרוש על המחקר.
• הסכמה בעל פה: במצבים מסוימים, הסכמה בעל פה עשויה להיות מתאימה, למשל בסקרים או מחקרי תצפית. עם זאת, יש לתעד את ההסכמה בעל פה, וצריך להיות ברור שהמשתתף מבין את המידע שסופק.
• רגישות תרבותית: בעת ביצוע מחקר בתרבויות שונות, על החוקרים להיות רגישים לנורמות ולפרקטיקות התרבותיות הקשורות להסכמה. לדוגמה, בתרבויות מסוימות, ייתכן שיהיה מקובל יותר לבקש הסכמה מבן משפחה ולא מהאדם עצמו.
• הסכמה מתמשכת: הסכמה מדעת אינה אירוע חד-פעמי. על החוקרים לספק למשתתפים מידע מתמשך על המחקר ולאפשר להם לפרוש בכל עת.

דוגמה: ניסוי קליני בהודו דורש טופס הסכמה מפורט הן באנגלית והן בהינדית, כדי להבטיח שהמשתתפים מבינים היטב את הסיכונים והתועלות של הטיפול הניסיוני. הטופס גם מפרט בבירור את זכותו של המשתתף לפרוש ללא השלכות.

פרטיות נתונים וסודיות

הגנה על הפרטיות והסודיות של משתתפי המחקר היא חיונית לשמירה על סטנדרטים אתיים ובניית אמון. הדבר כרוך בשמירה על המידע האישי של המשתתפים והבטחה שהנתונים שלהם ישמשו אך ורק למטרות המחקר.

עקרונות מרכזיים של פרטיות נתונים וסודיות:

• אנונימיזציה והסרת זיהוי: על החוקרים להסיר זיהוי מהנתונים במידת האפשר, על ידי הסרה או מיסוך של כל מידע שיכול לזהות משתתפים. זה עשוי לכלול שימוש במספרי קוד, הסרת שמות וכתובות, ומחיקת מזהים ישירים.
• אבטחת מידע: על החוקרים להגן על הנתונים מפני גישה, שימוש או חשיפה בלתי מורשים. זה כולל יישום אמצעי אבטחה מתאימים, כגון הגנה באמצעות סיסמה, הצפנת נתונים ואחסון מאובטח.
• איסוף נתונים מוגבל: על החוקרים לאסוף רק את הנתונים הנחוצים למטרות המחקר. הימנעו מאיסוף מידע רגיש אלא אם הוא חיוני.
• אחסון ושמירת נתונים: על החוקרים לקבוע מדיניות ברורה לגבי אחסון ושמירת נתונים, כולל כמה זמן הנתונים יאוחסנו וכיצד ייפטרו מהם באופן מאובטח. מדיניות זו צריכה לעמוד בתקנות רלוונטיות, כגון GDPR (תקנות הגנת המידע הכלליות) או HIPAA (חוק ניידות ואחריות ביטוח בריאות).
• הסכמי שיתוף נתונים: אם נתונים משותפים עם חוקרים אחרים, נדרש הסכם רשמי כדי לקבוע הנחיות לשימוש והגנה על הנתונים.

שיקולים מעשיים לפרטיות נתונים וסודיות:

• עמידה בתקנות: על החוקרים לציית לכל תקנות פרטיות הנתונים הרלוונטיות, כגון GDPR, HIPAA, או חוקי הגנת מידע מקומיים. תקנות אלה כוללות לעתים קרובות דרישות לגבי קבלת הסכמה, אבטחת מידע ושמירת נתונים.
• אחסון נתונים מאובטח: אחסנו נתוני מחקר בשרתים מאובטחים עם בקרות גישה, הגנה באמצעות סיסמה וגיבויים קבועים. הצפינו נתונים רגישים.
• טכניקות אנונימיזציה: השתמשו בטכניקות אנונימיזציה להגנה על זהות המשתתפים, כגון החלפת שמות בשמות עט, הסרת מזהים ישירים (למשל, כתובות), והכללת תאריכים ומיקומים.
• תוכנית תגובה להפרת נתונים: פתחו תוכנית לתגובה להפרות נתונים, כולל נהלים להודעה למשתתפים ולרשויות, הערכת השפעת ההפרה והפחתת הנזק.

דוגמה: חוקרים בגרמניה העורכים מחקר על בריאות הנפש נדרשים להפוך את כל נתוני המשתתפים לאנונימיים ולאחסן אותם בשרת מאובטח ומוצפן, בהתאם ל-GDPR. המשתתפים מקבלים מידע על זכויותיהם בנוגע לנתונים וכיצד הנתונים שלהם יוגנו במהלך תהליך ההסכמה מדעת.

התנהלות אחראית במחקר

התנהלות אחראית במחקר כוללת מגוון רחב של פרקטיקות המקדמות את היושרה והאמינות של המחקר. זה חורג מעבר להימנעות פשוטה מהתנהגות בלתי הולמת וכולל שמירה פעילה על סטנדרטים אתיים לאורך כל תהליך המחקר.

מרכיבים מרכזיים של התנהלות אחראית:

• חניכה והכשרה: לחוקרים, במיוחד אלה המנחים אחרים, יש אחריות לספק חניכה והכשרה באתיקה במחקר והתנהלות אחראית.
• ניגודי עניינים: על החוקרים לזהות ולנהל כל ניגוד עניינים, פיננסי ולא-פיננסי, שעלול לפגוע באובייקטיביות של מחקרם. זה כולל לעתים קרובות חשיפת ניגודי עניינים בפרסומים ופנייה לייעוץ מוועדות ביקורת מוסדיות או ועדות אתיקה.
• נוהלי כתיבה ופרסום: הכרה כמחבר צריכה להתבסס על תרומה משמעותית למחקר. על החוקרים לעקוב אחר הנחיות פרסום מקובלות, כולל הימנעות מפרסום כפול והכרה בתרומתם של אחרים.
• ביקורת עמיתים: על החוקרים להשתתף באופן פעיל בביקורת עמיתים, ולספק משוב בונה על עבודתם של אחרים. ביקורת עמיתים היא מנגנון חשוב להבטחת איכות ויושרת המחקר.
• רווחת בעלי חיים: לחוקרים המשתמשים בבעלי חיים במחקרם יש אחריות לציית להנחיות אתיות בנוגע לטיפול ושימוש בבעלי חיים. זה כולל מזעור השימוש בבעלי חיים, שימוש בשיטות הומניות והבטחת טיפול ודיור נאותים.

שיקולים מעשיים להתנהלות אחראית:

• ועדות ביקורת מוסדיות (IRBs) או ועדות אתיקה: על החוקרים להגיש את פרוטוקולי המחקר שלהם ל-IRBs או לוועדות אתיקה לבחינה לפני ביצוע כל מחקר המערב בני אדם או בעלי חיים.
• הכשרה ביושרת מחקר: השתתפו בהכשרות בנושא יושרת מחקר והתנהלות אחראית, כדי לשפר את הידע והמודעות לנושאים אתיים והנחיות רלוונטיות.
• תוכניות ניהול נתונים: פתחו תוכנית ניהול נתונים מפורטת המתארת כיצד הנתונים ייאספו, יאוחסנו, ינותחו וישותפו.
• שיתוף פעולה: טפחו תרבות של שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה בין חברי צוות המחקר כדי לשפר את השקיפות ואיכות המחקר.
• פנייה להכוונה: התייעצו עם חוקרים מנוסים או מומחי אתיקה לקבלת הכוונה בנושאים אתיים מורכבים.

דוגמה: צוות מחקר באוסטרליה העובד על מחקר בנושא זיהום סביבתי מגיש את פרוטוקול המחקר שלו לוועדת ביקורת מוסדית (IRB) לבחינה אתית. הוועדה בוחנת את המחקר כדי להבטיח שהוא עומד בהנחיות האתיות, כולל טיפול נכון בנתונים, הערכת ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות, ועמידה בחוקי הגנת הסביבה המקומיים והארציים.

שיקולים גלובליים באתיקה במחקר

אתיקה במחקר אינה מושג אחיד. חוקרים העורכים מחקרים בינלאומיים או בין-תרבותיים חייבים להיות מודעים במיוחד להקשרים התרבותיים המגוונים, לנורמות האתיות ולמסגרות המשפטיות המעצבות את פרקטיקות המחקר.

שיקולים מרכזיים למחקר גלובלי:

• רגישות תרבותית: על החוקרים להיות רגישים להבדלים תרבותיים בערכים, אמונות ופרקטיקות. זה כולל התאמת שיטות והליכי מחקר להקשרים תרבותיים מקומיים. שקלו את הרגישויות התרבותיות הספציפיות סביב הסכמה מדעת, פרטיות ושיתוף נתונים.
• הקשר מקומי: הבינו את המסגרות המשפטיות והרגולטוריות המקומיות, כולל חוקי פרטיות נתונים, הנחיות אתיקה במחקר וזכויות קניין רוחני.
• מעורבות קהילתית: שתפו חברי קהילה בתהליך המחקר, במיוחד בעבודה עם אוכלוסיות או קהילות פגיעות. זה יכול לעזור לבנות אמון, להבטיח התאמה תרבותית ולמזער נזק פוטנציאלי.
• מחסומי שפה: טפלו במחסומי שפה על ידי מתן מסמכי הסכמה מדעת, סקרים וחומרי מחקר אחרים בשפה המקומית. השתמשו בשירותי תרגום ופרשנות באופן מדויק כדי להבטיח הבנה.
• דינמיקת כוח: היו מודעים לחוסר איזון בכוח שעלול להתקיים בין חוקרים למשתתפים, במיוחד בסביבות שבהן יש פערים משמעותיים בעושר, השכלה או גישה למשאבים.
• שיתוף בתועלות: שקלו כיצד תועלות המחקר יחולקו עם הקהילה. זה עשוי לכלול מתן גישה לממצאי המחקר, הכשרת חוקרים מקומיים או תרומה לתוכניות בריאות או פיתוח מקומיות.
• בקרת ייצוא וסנקציות: היו מודעים לבקרות ייצוא וסנקציות בינלאומיות שעלולות להשפיע על פעילויות המחקר שלכם, במיוחד אלה הכרוכות בטכנולוגיה או בנתונים. ודאו שפעילויות המחקר שלכם עומדות בכל התקנות החלות.

אסטרטגיות מעשיות לניווט באתיקה במחקר גלובלי:

• שתפו פעולה עם חוקרים מקומיים: צרו שותפות עם חוקרים מהקהילה המקומית. הידע שלהם על ההקשר המקומי, התרבות והנורמות האתיות הוא בעל ערך רב.
• קבלו אישור אתי מקומי: בקשו אישור אתי מוועדות האתיקה הרלוונטיות או מהגופים הרגולטוריים במדינות שבהן המחקר מתבצע.
• ערבו ועדות ייעוץ קהילתיות: הקימו ועדות ייעוץ קהילתיות כדי לספק תשומה ומשוב על תכנון המחקר, השיטות והיישום.
• הכשרה בכשירות תרבותית: ודאו שכל החוקרים מקבלים הכשרה בכשירות תרבותית כדי לשפר את הבנתם בתרבויות שונות ובשיקולים אתיים.
• התאימו כלי מחקר: התאימו כלי ושיטות מחקר להקשר המקומי, כולל תרגום שאלונים וראיונות.
• טפלו בחוסר איזון בכוח: נקטו צעדים לטפל בחוסר איזון בכוח בין חוקרים למשתתפים. זה עשוי לכלול מתן הכשרה ותמיכה למשתתפים, פיצוי על זמנם, או שיתופם בתהליך קבלת ההחלטות.

דוגמה: פרויקט מחקר על בריאות הציבור באזור כפרי בקניה דורש שיתוף פעולה עם חוקרים מקומיים, ועדות ייעוץ קהילתיות, ותרגום כל חומרי המחקר לסווהילית כדי להבטיח הבנה. הפרויקט חייב לציית לחוקי פרטיות הנתונים של קניה ולקבל אישור מהוועדה הלאומית למדע, טכנולוגיה וחדשנות של קניה (NACOSTI), שהיא ועדת האתיקה למחקר במדינה.

התמודדות עם התנהגות בלתי הולמת במחקר

התנהגות בלתי הולמת במחקר מערערת את היושרה של המפעל המדעי כולו. היא כוללת בִּדיוּי (fabrication), סילוף (falsification) וגניבה ספרותית (plagiarism), וכן התנהגויות אחרות החורגות באופן משמעותי מפרקטיקות מחקר מקובלות. חיוני להבין כיצד לזהות, לטפל ולמנוע התנהגות בלתי הולמת במחקר.

סוגי התנהגות בלתי הולמת במחקר:

• בִּדיוּי (Fabrication): המצאת נתונים או תוצאות, ותיעודם או דיווחם.
• סילוף (Falsification): מניפולציה של חומרי מחקר, ציוד או תהליכים, או שינוי או השמטת נתונים או תוצאות כך שהמחקר אינו מוצג במדויק ברישום המחקר.
• גניבה ספרותית (Plagiarism): ניכוס רעיונות, תהליכים, תוצאות או מילים של אדם אחר ללא מתן קרדיט הולם. זה כולל גניבה ספרותית עצמית.
• התנהגות בלתי הולמת אחרת: התנהגויות אחרות המערערות את יושרת המחקר, כגון אי-הגנה על סודיות משתתפי המחקר, הפרת אבטחת מידע, או אי-חשיפת ניגודי עניינים.

כיצד למנוע התנהגות בלתי הולמת במחקר:

• חינוך והכשרה: ספקו הכשרה מקיפה באתיקה במחקר והתנהלות אחראית לכל החוקרים.
• מדיניות ונהלים ברורים: קבעו מדיניות ונהלים ברורים לדיווח וחקר של טענות על התנהגות בלתי הולמת במחקר.
• פיקוח וניטור: הטמיעו מערכות לפיקוח וניטור של פעילויות המחקר, כגון ביקורת עמיתים, ביקורת נתונים ופגישות צוות מחקר קבועות.
• קידום פתיחות ושקיפות: טפחו תרבות של פתיחות ושקיפות במחקר, שבה חוקרים מעודדים לשתף את הנתונים, השיטות והממצאים שלהם עם אחרים.
• הגנה על חושפי שחיתויות: הגנו על אנשים המדווחים על חשד להתנהגות בלתי הולמת במחקר מפני נקמה.

דיווח על התנהגות בלתי הולמת במחקר:

אם אתם חושדים בהתנהגות בלתי הולמת במחקר, חשוב לדווח על כך לרשויות המתאימות. הנהלים לדיווח על התנהגות בלתי הולמת משתנים בהתאם למוסד ולמדינה. בדרך כלל, יש לבצע את הצעדים הבאים:

1. קבעו אם הטענה עונה על ההגדרה של התנהגות בלתי הולמת: ודאו שההתנהגות נכללת בקטגוריות המוגדרות.
2. אספו ושמרו ראיות: אספו ושמרו כל ראיה הקשורה להתנהגות הבלתי הולמת לכאורה, כגון נתונים, רישומי מחקר, פרסומים או התכתבויות.
3. דווחו על הטענה: דווחו על הטענה לרשויות המתאימות, כגון קצין יושרת המחקר המוסדי, ועדת האתיקה, או סוכנות המימון הרלוונטית. עקבו אחר נהלי הדיווח המקובלים.
4. שתפו פעולה עם החקירה: שתפו פעולה באופן מלא עם כל חקירה בנוגע לטענה.
5. שמרו על סודיות: שמרו על סודיות לאורך כל תהליך הדיווח והחקירה.

דוגמה: חוקר זוטר בארצות הברית מבחין באי-התאמות בנתונים שדווחו על ידי חוקר בכיר. החוקר הזוטר מעודד לדווח על אי-ההתאמות באמצעות תהליך יושרת המחקר הממוסד של האוניברסיטה. הדיווח מוגש לקצין יושרת המחקר ונפתחת חקירה, המוגנת על ידי מדיניות הגנה על חושפי שחיתויות.

מקורות וקריאה נוספת

קיימים משאבים רבים כדי לסייע לחוקרים להבין ולנווט את המורכבות של אתיקה במחקר. משאבים אלה כוללים:

• ועדות ביקורת מוסדיות (IRBs) או ועדות אתיקה: ועדות אלו מספקות הדרכה ופיקוח על אתיקה במחקר.
• ארגונים מקצועיים: ארגונים מקצועיים רבים, כגון ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA) והמועצה לארגונים בינלאומיים של מדעי הרפואה (CIOMS), פיתחו הנחיות אתיות למחקר.
• סוכנויות מימון: לסוכנויות מימון, כגון המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית והנציבות האירופית, יש לעתים קרובות הנחיות ודרישות אתיות משלהן.
• מקורות מקוונים: אתרי אינטרנט ומאגרי מידע מקוונים מספקים גישה להנחיות אתיות, חומרי הדרכה ותיאורי מקרה. דוגמאות כוללות את משרד יושרת המחקר (ORI) בארצות הברית, והנחיות רלוונטיות של אונסק"ו.
• ספריות אוניברסיטאיות: ספריות אוניברסיטאיות מספקות גישה לכתבי עת אקדמיים, ספרי לימוד ומשאבים אחרים בנושא אתיקה במחקר.

קריאה מומלצת:

• דוח בלמונט: עקרונות אתיים והנחיות להגנה על נבדקים אנושיים במחקר (משרד הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב).
• הנחיות אתיות בינלאומיות של CIOMS למחקר רפואי המערב בני אדם (המועצה לארגונים בינלאומיים של מדעי הרפואה).
• הנחיות לביצוע נאות של מחקרים קליניים (GCP).

סיכום: אימוץ מחקר אתי כציווי גלובלי

אתיקה במחקר אינה רק מערכת של כללים שיש למלא; זוהי מחויבות למחקר אחראי ואמין. זהו עיקרון יסוד המבטיח את יושרת החקירה המדעית ושומר על זכויותיהם ורווחתם של יחידים וקהילות. על ידי אימוץ עקרונות הכבוד, עשיית הטוב, הצדק והיושרה, חוקרים ברחבי העולם יכולים לתרום לעולם שבו הידע מקודם באופן אתי, אחראי ולטובת הכלל. מסע זה דורש למידה מתמשכת, חשיבה ביקורתית ומחויבות להתנהלות אתית. ניווט במבוך של אתיקה במחקר הוא אחריות גלובלית משותפת, החיונית לשמירה על אמון הציבור וטיפוח קידמה משמעותית.