התמצאות בעידן המידע: שליטה באוריינות מדיה ומיומנויות הערכת מידע

בעולמנו המקושר של היום, אנו מופצצים ללא הרף במידע מאינספור מקורות. האינטרנט, הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת המסורתיים מספקים זרם בלתי נגמר של עובדות, דעות ונרטיבים. עם זאת, לא כל המידע נוצר שווה. היכולת להבחין בין מקורות אמינים לבלתי אמינים היא מיומנות חיונית להתמודדות עם מורכבות המאה ה-21. מיומנות זו, המכונה אוריינות מדיה, מעצימה אנשים להעריך מידע באופן ביקורתי, לקבל החלטות מושכלות ולהשתתף באופן אחראי בשיח האזרחי.

מהי אוריינות מדיה?

אוריינות מדיה כוללת מגוון רחב של כישורים ויכולות הקשורים לגישה, ניתוח, הערכה ויצירה של מדיה בצורותיה השונות. אין מדובר רק בידיעה כיצד להשתמש בטכנולוגיה; מדובר בהבנת המסרים, ההטיות והמניעים העומדים מאחורי המידע שאנו צורכים. אדם בעל אוריינות מדיה יכול לבחון באופן ביקורתי את המידע המוצג לו, לזהות הטיות פוטנציאליות ולקבוע את אמינות המקורות.

בעצם, אוריינות מדיה מציידת אתכם בכלים להיות צרכני מידע פעילים ומושכלים, ולא רק נמענים פסיביים.

מדוע אוריינות מדיה חשובה?

לא ניתן להפריז בחשיבותה של אוריינות המדיה, במיוחד בעידן המאופיין ב:

• התפשטות מידע כוזב (מיסאינפורמציה) ודיסאינפורמציה: "פייק ניוז" ותוכן מטעה בכוונה הופכים נפוצים יותר ויותר, ולעיתים קרובות מופצים במהירות דרך רשתות חברתיות.
• הטיה אלגוריתמית ובועות סינון: אלגוריתמים מתאימים אישית את החוויות המקוונות שלנו, ויוצרים "בועות סינון" המחזקות אמונות קיימות ומגבילות את החשיפה לנקודות מבט מגוונות.
• שחיקת האמון במוסדות: ירידה באמון באמצעי התקשורת המסורתיים ובמוסדות ממשלתיים מקשה על היכולת להבחין במידע אמין.
• קיטוב פוליטי: מידע כוזב עלול להחריף פילוגים פוליטיים ולערער תהליכים דמוקרטיים.
• קישוריות גלובלית: מידע כוזב שמקורו בחלק אחד של העולם יכול להתפשט במהירות ברחבי העולם, ולהשפיע על בריאות הציבור, הביטחון ויחסים בינלאומיים. לדוגמה, להפצת מידע כוזב על חיסונים במהלך מגפת הקורונה היו השלכות הרסניות כלל-עולמיות.

ללא מיומנויות אוריינות מדיה חזקות, אנשים פגיעים למניפולציות, תעמולה ומידע כוזב מזיק. הדבר עלול להוביל לקבלת החלטות שגויה, לפגיעה בבריאות ולהשתתפות בתנועות חברתיות ופוליטיות מזיקות.

מיומנויות מפתח להערכת מידע

פיתוח מיומנויות חזקות להערכת מידע נמצא בלב ליבה של אוריינות המדיה. הנה כמה טכניקות חיוניות:

1. אמינות המקור: הערכת מקור המידע

קביעת אמינות המקור היא הצעד החיוני הראשון בהערכת מידע. שקלו את הגורמים הבאים:

• מוניטין: האם המקור ידוע בדיוק ובאובייקטיביות שלו? האם יש לו היסטוריה של תיקונים או חזרות מטעויות? חפשו ארגוני חדשות מבוססים, מוסדות אקדמיים, סוכנויות ממשלתיות וארגונים ללא מטרות רווח בעלי מוניטין. לדוגמה, ה-BBC (תאגיד השידור הבריטי) ורויטרס נחשבים בדרך כלל למקורות חדשות אמינים עם היסטוריה ארוכה של יושרה עיתונאית.
• מומחיות הכותב: מהן הכישורים והמומחיות של הכותב בנושא? האם הוא מומחה מוכר בתחומו? חפשו כותבים עם אישורים רלוונטיים, כגון תארים אקדמיים, הסמכות מקצועיות או שנות ניסיון. לדוגמה, רופא הוא ככל הנראה מקור מידע אמין יותר בנושאי בריאות מאשר ידוען המקדם תרופת פלא.
• שקיפות: האם המקור חושף את מקורות המימון שלו, השתייכויותיו והמדיניות העריכתית שלו? שקיפות היא סימן לאחריות ועוזרת לקוראים להבין הטיות פוטנציאליות. לארגוני חדשות רבים ובעלי מוניטין יש מדיניות אתיקה הזמינה לציבור.
• פרטי התקשרות: האם קל ליצור קשר עם המקור? האם האתר מספק פרטי קשר, כגון כתובת דוא"ל או מספר טלפון? היעדר פרטי קשר יכול להדליק נורה אדומה.
• דומיין האתר: שימו לב לשם הדומיין של האתר. אתרים עם סיומות כמו .edu (מוסדות חינוך), .gov (סוכנויות ממשלתיות) ו-.org (ארגונים ללא מטרות רווח) הם בדרך כלל אמינים יותר מאתרים עם סיומות כמו .com (אתרים מסחריים) או .info (אתרי מידע). עם זאת, חשוב לציין שגם אתרים עם דומיינים בעלי מוניטין יכולים להכיל מידע כוזב.

דוגמה: דמיינו שאתם רואים כותרת ברשת חברתית הטוענת שתרופה צמחית מסוימת יכולה לרפא סרטן. לפני שתשתפו מידע זה, בדקו את המקור. האם זהו כתב עת רפואי בעל מוניטין או אתר שמוכר את התרופה הצמחית? האם לכותב יש הסמכה רפואית? אם המקור הוא אתר שמוכר את המוצר והכותב חסר מומחיות רפואית, סביר מאוד שהמידע אינו אמין.

2. זיהוי הטיה: הכרת נקודות מבט סובייקטיביות

הטיה היא נטייה להעדיף נקודת מבט אחת על פני אחרות. חשוב להכיר בכך שלכל אחד יש הטיות, אך חיוני לזהות ולהבין כיצד הטיה יכולה להשפיע על מידע. שקלו את הדברים הבאים:

• הטיה פוליטית: לארגוני חדשות ולפרשנים יש לעיתים קרובות נטייה פוליטית, אשר יכולה להשפיע על הדיווח שלהם. היו מודעים לפרספקטיבות הפוליטיות של מקורות שונים וחפשו נקודות מבט מגוונות.
• הטיה מסחרית: כלי תקשורת הנשענים על הכנסות מפרסום עשויים להיות מוטים כלפי תוכן שמושך מפרסמים או נמנע מנושאים שנויים במחלוקת.
• הטיית אישוש: אנשים נוטים לחפש ולפרש מידע המאשר את אמונותיהם הקיימות, תוך התעלמות או דחייה של מידע סותר. היו מודעים להטיית האישוש שלכם וחפשו באופן פעיל נקודות מבט מגוונות.
• סנסציוניות: חלק מכלי התקשורת נותנים עדיפות לסיפורים סנסציוניים או טעונים רגשית כדי למשוך קוראים, גם אם משמעות הדבר היא הקרבת הדיוק או ההקשר.

דוגמה: מאמר חדשותי על שינויי אקלים שפורסם על ידי קבוצת לובי של תעשיית הדלקים המאובנים צפוי להיות מוטה לטובת האינטרסים של התעשייה. המאמר עשוי להמעיט בחומרת שינויי האקלים או להדגיש את היתרונות הכלכליים של דלקים מאובנים תוך התעלמות מהעלויות הסביבתיות.

3. בדיקת עובדות: אימות מידע באמצעות מקורות מרובים

בדיקת עובדות כוללת אימות מידע על ידי התייעצות עם מקורות מרובים והשוואת המידע המוצג. השתמשו באתרי בדיקת עובדות בעלי מוניטין והצליבו מידע עם מקורות אמינים אחרים. כמה ארגוני בדיקת עובדות אמינים כוללים:

• Snopes: (snopes.com) – מפריך שמועות, אגדות אורבניות ומידע כוזב.
• PolitiFact: (politifact.com) – בודק עובדות של הצהרות של פוליטיקאים ואישי ציבור.
• FactCheck.org: (factcheck.org) – ארגון לא מפלגתי שבודק הצהרות פוליטיות.
• Africa Check: (africacheck.org) - מתמקד בבדיקת עובדות של טענות שנעשו באפריקה ועליה.
• Full Fact: (fullfact.org) - בודק עובדות עצמאי שבסיסו בבריטניה.

דוגמה: אתם רואים נתון סטטיסטי ברשת חברתית שטוען שאחוז מסוים מהאוכלוסייה מובטל. לפני שיתוף הנתון, בדקו אותו מול נתונים ממשלתיים רשמיים מארגונים כמו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) או לשכות סטטיסטיקה לאומיות. אם הנתון ברשת החברתית שונה באופן משמעותי מהנתונים הרשמיים, סביר להניח שהוא אינו מדויק.

4. ניתוח ראיות: הערכת התמיכה בטענות

בחנו את הראיות המוצגות לתמיכה בטענות. האם הראיות מבוססות על מחקר, נתונים או חוות דעת מומחים אמינים? האם הראיות מוצגות בצורה הוגנת ומדויקת, או שהן נבררו בקפידה כדי לתמוך בנקודת מבט מסוימת? שקלו את הדברים הבאים:

• מתאם מול סיבתיות: רק בגלל ששני דברים נמצאים במתאם (מתרחשים יחד) אין זה אומר שאחד גורם לשני. היזהרו מטענות המצביעות על קשר סיבתי ללא ראיות מספקות.
• גודל המדגם: האם הראיות מבוססות על מדגם גדול ומייצג, או על מדגם קטן ולא מייצג? ייתכן שלא ניתן להכליל ראיות ממדגם קטן על כלל האוכלוסייה.
• מובהקות סטטיסטית: האם התוצאות מובהקות סטטיסטית? מובהקות סטטיסטית מצביעה על כך שלא סביר שהתוצאות נובעות ממקריות.
• חוות דעת מומחים: האם חוות דעת המומחים המצוטטות רלוונטיות לטענה הנידונה? האם למומחים יש ניגודי עניינים?

דוגמה: מחקר טוען ששתיית יין אדום מפחיתה את הסיכון למחלות לב. עם זאת, המחקר כלל רק מדגם קטן של משתתפים ולא שלט בגורמים אחרים שיכולים להשפיע על בריאות הלב, כמו תזונה ופעילות גופנית. במקרה זה, הראיות אינן חזקות מספיק כדי לתמוך בטענה שיין אדום מפחית את הסיכון למחלות לב.

5. הבנת ההקשר: התחשבות בתמונה הרחבה

חשוב להבין את ההקשר שבו המידע מוצג. שקלו את ההקשר ההיסטורי, החברתי והפוליטי של המידע. מהן ההנחות וההטיות הבסיסיות שעשויות לעצב את הנרטיב? קחו בחשבון את קהל היעד ואת מטרת התקשורת.

דוגמה: דיווח חדשותי על הפגנה עשוי להתמקד באלימות ובשיבושים שגרמו המפגינים, תוך התעלמות מהסוגיות הבסיסיות שהמפגינים מעלים. כדי להבין את ההקשר המלא, חשוב לחפש מידע ממקורות מרובים ולשקול את נקודות המבט של בעלי עניין שונים.

6. חיפוש תמונה הפוך: אימות מידע חזותי

ניתן לתפעל תמונות וסרטונים בקלות או להוציאם מהקשרם כדי להפיץ מידע כוזב. השתמשו בכלים לחיפוש תמונה הפוך, כמו Google Images או TinEye, כדי לאמת את האותנטיות והמקור של מידע חזותי. זה יכול לעזור לכם לקבוע אם תמונה שונתה או שימשה באופן מטעה.

דוגמה: אתם רואים תמונה מזעזעת ברשת חברתית המציגה לכאורה את תוצאותיו של אסון טבע. לפני שיתוף התמונה, השתמשו בחיפוש תמונה הפוך כדי לראות אם התמונה פורסמה בעבר בהקשר אחר או אם היא שונתה. אם התמונה ישנה או שתומרנה, סביר להניח שהמידע מטעה.

טיפים מעשיים לשיפור אוריינות המדיה

שיפור מיומנויות אוריינות המדיה שלכם הוא תהליך מתמשך. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להפוך לצרכני מידע ביקורתיים ומושכלים יותר:

• היו סקפטיים: גשו לכל מידע במידה בריאה של ספקנות. אל תאמינו אוטומטית לכל מה שאתם קוראים או רואים באינטרנט.
• גונו את המקורות שלכם: אל תסתמכו על מקור מידע יחיד. חפשו נקודות מבט מגוונות ממגוון מקורות אמינים.
• קראו מעבר לכותרת: לחצו על הקישור וקראו את כל הכתבה לפני שאתם משתפים אותה. כותרות יכולות להיות מטעות או סנסציוניות.
• בדקו את רגשותיכם: היו מודעים לאופן שבו רגשותיכם עשויים להשפיע על שיקול דעתכם. אם פיסת מידע גורמת לכם להרגיש רגש עז, קחו צעד אחורה והעריכו אותה באופן ביקורתי.
• עקבו אחר בודקי עובדות: עקבו אחר ארגוני בדיקת עובדות בעלי מוניטין ברשתות החברתיות ובדקו את אתריהם באופן קבוע.
• השתתפו בשיח אזרחי: שוחחו על מידע עם אחרים, אך עשו זאת בכבוד ובצורה בונה. היו פתוחים לשמוע נקודות מבט שונות.
• הישארו מעודכנים: התעדכנו באירועים אקטואליים ובמגמות במדיה. ככל שתדעו יותר על העולם, כך תהיו מצוידים טוב יותר להעריך מידע באופן ביקורתי.
• למדו אחרים: שתפו את הידע והמיומנויות שלכם עם אחרים. עזרו לחבריכם, למשפחתכם ולקהילה שלכם להפוך לבעלי אוריינות מדיה טובה יותר.
• השתמשו בתוספי דפדפן: מספר תוספי דפדפן כמו NewsGuard יכולים לעזור לכם להעריך את אמינות האתרים שבהם אתם מבקרים.

תפקיד החינוך והמוסדות

חינוך לאוריינות מדיה צריך להשתלב בתוכניות הלימודים בבתי הספר בכל הרמות, מבית הספר היסודי ועד להשכלה הגבוהה. בתי ספר ואוניברסיטאות יכולים לספק לתלמידים את המיומנויות והידע הדרושים להם כדי לנווט בעידן המידע באחריות. גם לספריות, למרכזים קהילתיים ולמוסדות אחרים יש תפקיד בקידום אוריינות המדיה.

יתרה מכך, לחברות טכנולוגיה ולפלטפורמות מדיה חברתית יש אחריות להילחם בהפצת מידע כוזב ולקדם אוריינות מדיה. עליהן ליישם מדיניות ואלגוריתמים המעניקים עדיפות למקורות אמינים ומורידים בדרגה תוכן שקרי או מטעה. עליהן גם לספק למשתמשים כלים ומשאבים שיעזרו להם להעריך מידע באופן ביקורתי.

אוריינות מדיה בהקשר גלובלי

אוריינות מדיה חשובה במיוחד בהקשר גלובלי, שבו אנשים נחשפים למידע ממגוון רחב של תרבויות ונקודות מבט. למדינות ואזורים שונים יש נופי מדיה שונים ורמות שונות של חופש תקשורת. חשוב להיות מודעים להבדלים אלה ולשקול את ההקשר התרבותי והפוליטי של המידע.

לדוגמה, במדינות מסוימות התקשורת נשלטת במידה רבה על ידי הממשלה, בעוד שבאחרות התקשורת עצמאית יותר. בתרבויות מסוימות יש דגש רב יותר על זהות קולקטיבית והרמוניה חברתית, בעוד שבאחרות יש דגש רב יותר על אוטונומיה אישית וחופש הביטוי. הבדלים תרבותיים אלה יכולים להשפיע על האופן שבו מידע מוצג ומתפרש.

פיתוח מיומנויות אוריינות מדיה חזקות חיוני להתמודדות עם מורכבויות סביבת המידע הגלובלית ולהשתתפות באזרחות גלובלית מושכלת ואחראית.

סיכום

אוריינות מדיה אינה רק מיומנות רצויה; היא הכרח להתמודדות עם מורכבויות העולם המודרני. על ידי פיתוח מיומנויות הערכת מידע חזקות, אנשים יכולים להגן על עצמם מפני מידע כוזב, לקבל החלטות מושכלות ולהשתתף ביעילות בתהליכים דמוקרטיים. בעידן של עומס מידע, אוריינות המדיה היא המפתח לפתיחת האמת, לטיפוח חשיבה ביקורתית ולבניית קהילה גלובלית מושכלת ומעורבת יותר.