Object.assign של JavaScript לעומת Spread: השוואת ביצועים ותחומי שימוש

ב-JavaScript, תפעול אובייקטים הוא משימה נפוצה. שתי שיטות פופולריות להשגת מטרה זו הן Object.assign() ותחביר spread (...). בעוד ששניהם יכולים לשמש להעתקת מאפיינים מאובייקט אחד או יותר לאובייקט יעד, הם נבדלים במאפייני הביצועים, תחומי השימוש וההתנהגות הכללית שלהם. מאמר זה מספק השוואה מקיפה כדי לעזור לך לבחור את הכלי הנכון עבור העבודה.

הבנת Object.assign()

Object.assign() היא שיטה המעתיקה את הערכים של כל המאפיינים הניתנים למנייה מאובייקט מקור אחד או יותר לאובייקט יעד. היא מחזירה את אובייקט היעד שעבר שינוי.

תחביר:

            Object.assign(target, ...sources)
            

              
                Copy
              
            
          

דוגמה:

            const target = { a: 1 };
const source = { b: 2, c: 3 };

const returnedTarget = Object.assign(target, source);

console.log(target); // { a: 1, b: 2, c: 3 }
console.log(returnedTarget === target); // true

            

              
                Copy
              
            
          

בדוגמה זו, המאפיינים b ו-c מהאובייקט source מועתקים לאובייקט target. Object.assign() משנה את אובייקט target המקורי ומחזירה אותו.

הבנת תחביר Spread

תחביר ה-spread (...) מאפשר לאיטרבל, כגון מערך או אובייקט, להתרחב במקומות שבהם צפויים אפס או יותר ארגומנטים (לקריאות לפונקציות) או אלמנטים (עבור ליטרלים של מערך) או זוגות מפתח-ערך (עבור ליטרלים של אובייקט).

תחביר (ליטרל אובייקט):

            const newObject = { ...object1, ...object2 };
            

              
                Copy
              
            
          

דוגמה:

            const obj1 = { a: 1 };
const obj2 = { b: 2, c: 3 };

const mergedObj = { ...obj1, ...obj2 };

console.log(mergedObj); // { a: 1, b: 2, c: 3 }

            

              
                Copy
              
            
          

כאן, תחביר ה-spread יוצר אובייקט חדש mergedObj על ידי שילוב המאפיינים של obj1 ו-obj2.

השוואת ביצועים

הבדל הביצועים בין Object.assign() לתחביר ה-spread יכול להשתנות בהתאם למנוע JavaScript ולמורכבות האובייקטים המטופלים. באופן כללי, עבור שיבוט ומיזוג אובייקטים פשוטים, תחביר ה-spread נוטה להיות מעט מהיר יותר. עם זאת, ההבדל הוא לעתים קרובות זניח עבור אובייקטים קטנים. עבור אובייקטים גדולים יותר, תרחישים מורכבים יותר ופעולות חוזרות, מומלץ לערוך מיקרו-השוואות כדי לקבוע את הגישה המהירה ביותר עבור מקרה השימוש הספציפי שלך. בואו נשקול תרחישים שונים:

תרחיש 1: שיבוט אובייקט פשוט

בעת שיבוט אובייקט יחיד, תחביר ה-spread מציג בדרך כלל ביצועים טובים יותר עקב הפעולה היעילה יותר שלו.

            const original = { a: 1, b: 2, c: 3 };

// Spread Syntax
const cloneSpread = { ...original };

// Object.assign()
const cloneAssign = Object.assign({}, original);

            

              
                Copy
              
            
          

תרחיש 2: מיזוג מספר אובייקטים

בעת מיזוג מספר אובייקטים, הבדל הביצועים בין שתי השיטות הוא לרוב מינימלי, אך תחביר ה-spread שומר לעתים קרובות על יתרון קל, בעיקר מכיוון שהוא מיושם באופן מקורי במנועי JavaScript מודרניים.

            const obj1 = { a: 1 };
const obj2 = { b: 2 };
const obj3 = { c: 3 };

// Spread Syntax
const mergedSpread = { ...obj1, ...obj2, ...obj3 };

// Object.assign()
const mergedAssign = Object.assign({}, obj1, obj2, obj3);

            

              
                Copy
              
            
          

תרחיש 3: אובייקטים גדולים עם מאפיינים רבים

בעת התמודדות עם אובייקטים גדולים המכילים מאות או אלפי מאפיינים, הבדלי הביצועים יכולים להיות ניכרים יותר. במקרים אלה, תחביר ה-spread שומר לעתים קרובות על היתרון שלו עקב הקצאת זיכרון יעילה יותר והעתקת מאפיינים בתוך המנוע.

Benchmarking

כדי לקבל מדידות ביצועים מדויקות, שקול להשתמש בכלים להשוואת ביצועים כמו Benchmark.js. כלים אלה מאפשרים לך להפעיל בדיקות חוזרות ולאסוף סטטיסטיקות כדי לקבוע איזו שיטה מבצעת את הטוב ביותר בתנאים ספציפיים.

דוגמה באמצעות Benchmark.js:

            const Benchmark = require('benchmark');

const suite = new Benchmark.Suite;

const obj1 = { a: 1 };
const obj2 = { b: 2 };
const obj3 = { c: 3 };

// add tests
suite.add('Spread Syntax', function() {
  const mergedSpread = { ...obj1, ...obj2, ...obj3 };
})
.add('Object.assign()', function() {
  const mergedAssign = Object.assign({}, obj1, obj2, obj3);
})
// add listeners
.on('cycle', function(event) {
  console.log(String(event.target));
})
.on('complete', function() {
  console.log('Fastest is ' + this.filter('fastest').map('name'));
})
// run async
.run({ 'async': true });

            

              
                Copy
              
            
          

קטע קוד זה מדגים כיצד להגדיר השוואת ביצועים באמצעות Benchmark.js כדי להשוות את הביצועים של תחביר spread ו-Object.assign() בעת מיזוג מספר אובייקטים. זכור להתקין את הספריה באמצעות npm install benchmark לפני הפעלת הסקריפט.

תחומי שימוש

בעוד שביצועים הם גורם, הבחירה בין Object.assign() לתחביר ה-spread תלויה לעתים קרובות במקרה השימוש הספציפי ובהעדפות סגנון הקידוד.

תחומי שימוש של Object.assign()

• שינוי אובייקט היעד: Object.assign() משנה את אובייקט היעד ישירות, מה שיכול להיות שימושי כאשר ברצונך לעדכן אובייקט קיים במקום.
• תאימות לדפדפנים ישנים יותר: ל-Object.assign() יש תמיכה רחבה יותר בדפדפן בהשוואה לתחביר ה-spread, מה שהופך אותה למתאימה לפרויקטים המכוונים לסביבות ישנות יותר. ייתכן שתזדקק לפוליפיל עבור דפדפנים ישנים יותר.
• שילוב עם בסיסי קוד קיימים: אם אתה עובד עם בסיס קוד קיים שמשתמש באופן נרחב ב-Object.assign(), היצמדות אליו יכולה לשמור על עקביות ולהפחית את הסיכון להכנסת באגים.
• הגדרת ערכי ברירת מחדל: זה יכול לשמש כדי להחיל ערכי ברירת מחדל על אובייקט, ולהבטיח שמאפיינים מסוימים תמיד מוגדרים.

              const defaults = { a: 1, b: 2, c: 3 };
  const options = { a: 10, d: 4 };
  
  const config = Object.assign({}, defaults, options);
  console.log(config); // { a: 10, b: 2, c: 3, d: 4 }
  
              
  
                
                  Copy
                
              
            

תחומי שימוש של תחביר Spread

• יצירת אובייקטים חדשים: תחביר ה-spread מצטיין ביצירת אובייקטים חדשים מבלי לשנות את האובייקטים המקוריים, תוך קידום אי-שינוי.
• תחביר תמציתי: תחביר ה-spread מביא לעתים קרובות לקוד קריא ותמציתי יותר, במיוחד בעת מיזוג מספר אובייקטים.
• React ו-Redux: ב-React ו-Redux, שבהם אי-שינוי הוא חיוני לביצועים ולניהול מצב, תחביר ה-spread נמצא בשימוש נרחב ליצירת גרסאות מעודכנות של אובייקטי מצב.
• תכנות פונקציונלי: זה מתיישר היטב עם עקרונות התכנות הפונקציונלי, שבו מעודדים הימנעות מתופעות לוואי ועבודה עם נתונים שאינם ניתנים לשינוי.

העתקה שטחית לעומת העתקה עמוקה

חשוב להבין שגם Object.assign() וגם תחביר ה-spread מבצעים העתקה שטחית. המשמעות היא שאם האובייקט מכיל אובייקטים מקוננים, רק ההפניות לאותם אובייקטים מקוננים מועתקות, לא האובייקטים המקוננים עצמם. שינוי אובייקט מקונן באובייקט המועתק ישפיע גם על האובייקט המקורי, ולהיפך.

דוגמה:

            const original = {
  a: 1,
  b: { c: 2 }
};

const copied = { ...original };

copied.b.c = 3;

console.log(original.b.c); // 3 - The original object is modified!

            

              
                Copy
              
            
          

אם אתה צריך ליצור העתקה עמוקה, שבה אובייקטים מקוננים מועתקים גם הם, אתה יכול להשתמש בטכניקות כגון:

• JSON.parse(JSON.stringify(object)): זו גישה פשוטה אך פוטנציאלית לא יעילה, במיוחד עבור אובייקטים גדולים או מורכבים. זה גם לא מטפל בפונקציות או בהפניות מעגליות כראוי.
• שימוש בספריה כמו _.cloneDeep() של Lodash: ספריות כמו Lodash מספקות פונקציות שיבוט עמוק מותאמות שמטפלות במגוון מקרי קיצון.
• כתיבת פונקציית העתקה עמוקה רקורסיבית מותאמת אישית: זה מאפשר לך לשלוט בתהליך השיבוט ולטפל בסוגי נתונים או מבנים ספציפיים.

אי-שינוי

אי-שינוי הוא קונספט תכנותי המדגיש יצירת מבני נתונים חדשים במקום שינוי מבנים קיימים. גישה זו יכולה להוביל לקוד צפוי יותר, ניפוי באגים קל יותר וביצועים משופרים בתרחישים מסוימים. גם Object.assign() וגם תחביר ה-spread יכולים לשמש לקידום אי-שינוי, אך תחביר ה-spread מועדף בדרך כלל עקב היכולת שלו ליצור אובייקטים חדשים בצורה ישירה יותר.

שימוש ב-Object.assign() כדי להשיג אי-שינוי מחייב ליצור תחילה אובייקט יעד חדש:

            const original = { a: 1, b: 2 };
const updated = Object.assign({}, original, { a: 10 });

console.log(original); // { a: 1, b: 2 }
console.log(updated);  // { a: 10, b: 2 }

            

              
                Copy
              
            
          

            const original = { a: 1, b: 2 };
const updated = { ...original, a: 10 };

console.log(original); // { a: 1, b: 2 }
console.log(updated);  // { a: 10, b: 2 }

            

              
                Copy
              
            
          

דוגמאות מעשיות

דוגמה 1: עדכון נתוני פרופיל משתמש

דמיין שיש לך אובייקט פרופיל משתמש ואתה רוצה לעדכן אותו במידע חדש מטופס. באמצעות תחביר ה-spread, אתה יכול בקלות ליצור אובייקט חדש עם הנתונים המעודכנים:

            const userProfile = {
  id: 123,
  name: 'Alice',
  email: 'alice@example.com',
  location: 'New York'
};

const updatedData = {
  email: 'alice.new@example.com',
  location: 'London'
};

const updatedProfile = { ...userProfile, ...updatedData };

console.log(updatedProfile);
// {
//   id: 123,
//   name: 'Alice',
//   email: 'alice.new@example.com',
//   location: 'London'
// }

            

              
                Copy
              
            
          

דוגמה 2: ניהול פריטי עגלת קניות

באפליקציית מסחר אלקטרוני, ייתכן שתצטרך לעדכן את כמות הפריט בעגלת הקניות. באמצעות תחביר ה-spread, אתה יכול ליצור מערך עגלה חדש עם הפריט המעודכן:

            const cart = [
  { id: 1, name: 'Product A', quantity: 2 },
  { id: 2, name: 'Product B', quantity: 1 }
];

const productIdToUpdate = 1;
const newQuantity = 3;

const updatedCart = cart.map(item =>
  item.id === productIdToUpdate ? { ...item, quantity: newQuantity } : item
);

console.log(updatedCart);
// [
//   { id: 1, name: 'Product A', quantity: 3 },
//   { id: 2, name: 'Product B', quantity: 1 }
// ]

            

              
                Copy
              
            
          

דוגמה 3: הגדרת הגדרות יישום

בעת הגדרת הגדרות יישום, ייתכן שתרצה למזג הגדרות ברירת מחדל עם הגדרות שסופקו על ידי המשתמש. Object.assign() יכול להיות שימושי למטרה זו, במיוחד אם אתה צריך לשנות את אובייקט הגדרות ברירת המחדל ישירות:

            const defaultSettings = {
  theme: 'light',
  fontSize: 'medium',
  language: 'en'
};

const userSettings = {
  theme: 'dark',
  fontSize: 'large'
};

Object.assign(defaultSettings, userSettings);

console.log(defaultSettings);
// {
//   theme: 'dark',
//   fontSize: 'large',
//   language: 'en'
// }

            

              
                Copy
              
            
          

במקרה זה, ה-defaultSettings משתנים במקום, וזה עשוי להיות רצוי או לא רצוי בהתאם לדרישות היישום שלך.

שיטות עבודה מומלצות

• להבין העתקה שטחית: שים לב ששתי השיטות מבצעות העתקות שטחיות. עבור העתקה עמוקה, השתמש בטכניקות או בספריות מתאימות.
• שקול אי-שינוי: במידת האפשר, העדף את תחביר ה-spread ליצירת אובייקטים חדשים וקידום אי-שינוי.
• השוואת ביצועים בעת הצורך: עבור קוד קריטי לביצועים, השווה בין שתי השיטות כדי לקבוע את האפשרות המהירה ביותר עבור מקרה השימוש הספציפי שלך.
• בחר בהתבסס על הקשר: בחר את השיטה המתאימה ביותר לסגנון הקידוד שלך, לדרישות הפרויקט ולצרכי התאימות שלך.
• השתמש ב-Linters ובמדריכי סגנון קוד: אכוף שימוש עקבי ב-Object.assign() וב-spread תחביר באמצעות לינטרים ומדריכי סגנון קוד.
• תעד את הבחירות שלך: תעד בבירור את ההיגיון שלך לבחירת שיטה אחת על פני השנייה, במיוחד בבסיסי קוד מורכבים.

מסקנה

Object.assign() ותחביר ה-spread הם כלים חשובים לתפעול אובייקטים ב-JavaScript. בעוד שתחביר ה-spread מציע לעתים קרובות ביצועים מעט טובים יותר ומקדם אי-שינוי, Object.assign() נשאר רלוונטי לשינוי אובייקטים קיימים ולשמירה על תאימות לסביבות ישנות יותר. הבנת הניואנסים של כל שיטה מאפשרת לך לקבל החלטות מושכלות ולכתוב קוד יעיל וניתן לתחזוקה יותר.

על ידי התחשבות במאפייני הביצועים, תחומי השימוש ושיטות העבודה המומלצות המתוארות במאמר זה, תוכל למנף ביעילות את Object.assign() ואת תחביר ה-spread כדי לשפר את זרימת העבודה שלך בפיתוח JavaScript ולבנות יישומים חזקים וניתנים להרחבה עבור קהל גלובלי. זכור לתעדף תמיד את בהירות הקוד ואת יכולת התחזוקה תוך אופטימיזציה לביצועים בעת הצורך. מיקרו-השוואת ביצועים ומידול הקוד שלך יכולים גם לעזור לך לזהות צווארי בקבוק בביצועים ולקבל החלטות מבוססות נתונים לגבי איזו שיטה להשתמש בתרחישים ספציפיים.