השקעות ESG: ניווט בקריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי עבור פורטפוליו גלובלי בר-קיימא

בנוף הפיננסי הגלובלי המשתנה במהירות כיום, הגישה המסורתית להשקעה עוברת עיצוב מחדש על ידי מודעות גוברת לקשר ההדדי בין ביצועי עסקים לרווחת החברה. השקעות ESG, מסגרת המעריכה חברות על בסיס ביצועיהן בקריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי, הפכה לאסטרטגיה עוצמתית עבור משקיעים המבקשים להתאים את מטרותיהם הפיננסיות לערכיהם ולתרום לעתיד בר-קיימא יותר.

מדריך מקיף זה צולל לליבה של השקעות ESG, בוחן כל אחד ממרכיביה בפירוט. נבחן מדוע קריטריונים אלה הופכים קריטיים יותר ויותר הן למשקיעים והן לתאגידים, כיצד הם מוערכים, ואת ההשפעה המוחשית שיכולה להיות להם על תשואות פיננסיות לטווח ארוך ועל התקדמות חברתית. מטרתנו היא לספק פרספקטיבה גלובלית, המציעה תובנות רלוונטיות למשקיעים ברחבי העולם, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי או ניסיונם בהשקעות.

הבנת עמודי התווך של השקעות ESG

השקעות ESG אינן קונספט אחיד; במקום זאת, הן בנויות על שלושה עמודים נפרדים אך קשורים זה לזה:

1. קריטריונים סביבתיים

העמוד הסביבתי מתמקד בהשפעתה של חברה על העולם הטבעי. הוא בוחן כיצד חברה מנהלת את טביעת הרגל האקולוגית שלה ואת מאמציה לצמצם סיכונים סביבתיים ולנצל הזדמנויות סביבתיות. תחומי התייחסות מרכזיים כוללים:

• שינויי אקלים ופליטות פחמן: זה כולל הערכת פליטות גזי החממה של חברה, התלות שלה בדלקים מאובנים, אסטרטגיות המעבר שלה למקורות אנרגיה מתחדשת, והיערכותה לסיכונים פיזיים הקשורים לשינויי אקלים. לדוגמה, חברות במגזרים התלויים בכבדות בפעילויות פחמן, כמו אנרגיה ותעשייה כבדה, נבחנות לגבי מפת הדרכים שלהן לדקרבוניזציה. לעומת זאת, חברות המובילות בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת או פתרונות ללכידת פחמן נחשבות בחיוב. שקול את המעבר הגלובלי לכלי רכב חשמליים ואת החברות בחזית פיתוח טכנולוגיות סוללות ותשתיות טעינה.
• ניהול משאבים והפחתת פסולת: קריטריון זה מעריך את יעילות השימוש של חברה במשאבי טבע כמו מים, אנרגיה וחומרי גלם. הוא גם בוחן את שיטות ניהול הפסולת שלה, כולל מיחזור, מניעת זיהום, ויוזמות של כלכלה מעגלית. חברה המדגימה שימוש יעיל במים באזורים דלי מים, לדוגמה, או כזו המיישמת תוכניות חזקות להפחתת פסולת בתהליכי הייצור שלה, תקבל ציון גבוה. מותגים המחויבים לאריזה בת-קיימא ושרשראות אספקה הממזערות פסולת הם גם שחקנים מרכזיים.
• מגוון ביולוגי והגנה על מערכות אקולוגיות: היבט זה מתייחס להשפעתה של חברה על בתי גידול טבעיים, חיות בר ומגוון ביולוגי. חברות הפועלות במגזרים כמו חקלאות, יערנות וכריה נבחנות במיוחד לגבי שיטות השימוש בקרקע שלהן, מדיניות כריתת יערות, ומאמצים להגן על מינים בסכנת הכחדה. עסקים המשקיעים במאמצי שימור או מפתחים שיטות אספקה בנות-קיימא מוערכים באופן חיובי.
• מניעת זיהום ובקרתו: זה כולל הערכת מדיניות ופרקטיקות של חברה בנוגע לזיהום אוויר ומים, פינוי פסולת רעילה, וניהול חומרים מסוכנים. חברות המשקיעות באופן פרואקטיבי בטכנולוגיות ייצור נקיות ועומדות בתקנות סביבתיות מחמירות מועדפות בדרך כלל.

דוגמה גלובלית: חברות רב-לאומיות רבות קובעות כעת יעדי "נטו-אפס" שאפתניים, המונעים על ידי לחץ משקיעים ומסגרות רגולטוריות כמו הסכם פריז. חברות כמו Ørsted, חברת אנרגיה מתחדשת דנית, שינו את מודל העסקי שלהן מדלקים מאובנים לכוח רוח ימי, ומדגימות שינוי משמעותי באסטרטגיה סביבתית שזכה לתגמול מצד משקיעים.

2. קריטריונים חברתיים

העמוד החברתי בוחן את יחסיה של חברה עם עובדיה, ספקיה, לקוחותיה והקהילות בהן היא פועלת. הוא מתמקד כיצד חברה מנהלת יחסים אלה ואת השפעתה על החברה. התחשבויות מרכזיות כוללות:

• ניהול הון אנושי: זה כולל יחסי עובדים, שכר הוגן, הטבות, גיוון והכלה בכוח העבודה, פרוטוקולי בריאות ובטיחות, והכשרה ופיתוח עובדים. חברות עם מעורבות עובדים חזקה, שיעורי תחלופה נמוכים, ומחויבות ליצירת מקום עבודה מכיל נוטות להצליח טוב יותר. תנועת ה-#MeToo והמודעות הגוברת לאי-שוויון במקום העבודה הביאו קריטריון זה לחזית.
• זכויות אדם וסטנדרטים של עבודה: זה כולל הערכת עמידתה של חברה בסטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם, במיוחד בשרשראות האספקה שלה. זה כולל הבטחת פרקטיקות עבודה הוגנות, מניעת עבודת ילדים ועבודת כפייה, וכבוד לזכויות עובדים להתאגדות. מצפים מחברות שיהיו להן תהליכי בדיקת נאותות חזקים לזיהוי וטיפול בסיכוני זכויות אדם. מותגים המבטיחים אספקה אתית ויחס הוגן לעובדים בשרשראות האספקה הגלובליות שלהם, מייצור בגדים בדרום מזרח אסיה ועד לייצור אלקטרוניקה במזרח אסיה, מוערכים יותר ויותר.
• בטיחות מוצר ואיכותו: קריטריון זה מתמקד במחויבותה של חברה לייצור מוצרים ושירותים בטוחים, אמינים ואיכותיים. הוא כולל שביעות רצון לקוחות, פרטיות נתונים, ופרקטיקות שיווק אחראיות. חברות המתעדפות רווחת הצרכנים ואבטחת נתונים נחשבות באופן חיובי, במיוחד בעידן הדיגיטלי.
• מעורבות קהילתית והשפעה חברתית: זה בוחן את תרומתה של חברה לקהילות בהן היא פועלת, כולל פעילויות פילנתרופיות, תמיכה בפיתוח מקומי, ומעורבות אחראית עם אוכלוסיות ילידיות. חברות המשקיעות באופן פעיל בתוכניות חברתיות ובונות קשרים קהילתיים חזקים נחשבות לעיתים קרובות כחסינות יותר ובעלות מוניטין טוב יותר.
• גיוון והכלה (D&I): מעבר לדמוגרפיה של עובדים, D&I מתרחב לייצוג הנהלה, הזדמנויות שוויוניות, וטיפוח תרבות שבה כל הפרטים מרגישים מוערכים ומכובדים. מחקרים רבים הראו קשר בין צוותי הנהלה מגוונים לשיפור ביצועים פיננסיים.

דוגמה גלובלית: פטגוניה, חברת ביגוד חוץ, מפורסמת במחויבותה לפעילות סביבתית ולפרקטיקות עבודה הוגנות לאורך שרשרת האספקה שלה. השקיפות שלהם לגבי תהליכי הייצור והעמדה החריפה שלהם בנושאים חברתיים וסביבתיים מהדהדת עם צרכנים ומשקיעים כאחד, ומדגימה את הכדאיות הפיננסית של מודל עסקי מונע מטרה.

3. קריטריונים ממשל תאגידי

העמוד הממשל התאגידי נוגע להנהגתה של חברה, שכר בכירים, ביקורות, בקרות פנימיות, וזכויות בעלי מניות. הוא בוחן כיצד חברה מנוהלת ומופעלת, תוך התמקדות בשקיפות, אחריותיות, והתנהלות אתית. התחשבויות מרכזיות כוללות:

• מבנה וגיוון דירקטוריון: זה מעריך את הרכב הדירקטוריון, כולל עצמאותו, גיוון כישוריו ורקעו, והפרדת תפקידים בין המנכ"ל ליו"ר. חברה בעלת ממשל תקין כוללת בדרך כלל דירקטוריון מגוון ועצמאי שיכול לפקח ביעילות על ההנהלה.
• שכר בכירים: קריטריון זה בוחן את התאמת שכר בכירים לביצועי חברה ויצירת ערך ארוך טווח לבעלי מניות. שכר בכירים מופרז או מובנה בצורה גרועה יכול להיות דגל אדום. משקיעים לעיתים קרובות מחפשים מבני שכר מבוססי ביצועים המתמרצים צמיחה בת-קיימא.
• זכויות בעלי מניות: זה כולל הערכת האופן שבו חברה מתייחסת לבעלי מניותיה, כולל זכויותיהם להצביע בנושאים חשובים, לבחור דירקטורים, ולקבל יחס הוגן. חברות המקיימות זכויות בעלי מניות חזקות ומקדמות מעורבות פעילה מועדפות לעיתים קרובות.
• אתיקה עסקית ושקיפות: זה כולל מדיניות חברה בנוגע למניעת שחיתות, שוחד, לובינג, ותרומות פוליטיות. זה גם כולל את שקיפות דיווחיה הפיננסיים ופרקטיקות הגילוי שלה. חברות עם קודים אתיים חזקים ותפעול שקוף בונות אמון עם משקיעים ובעלי עניין.
• ניהול סיכונים: מסגרת ממשל תאגידי חזקה כוללת תהליכי ניהול סיכונים מקיפים המזהים, מעריכים וממתנים סיכונים עסקיים שונים, כולל אלו הקשורים לגורמי ESG.

דוגמה גלובלית: בעקבות שערוריות תאגידיות רבות, ממשל תאגידי תקין הפך לחשוב ביותר. משקיעים בוחנים מקרוב חברות לגבי עצמאות ועדת הביקורת שלהן, נוכחותן של בקרות פנימיות יעילות, ומחויבותן למניעת הונאות ושחיתות. יישום מדיניות הגנה על חושפי שחיתויות הוא גם אינדיקטור מרכזי לממשל תאגידי תקין.

מדוע ESG חשוב: נקודת מבטו של המשקיע

האימוץ הגובר של השקעות ESG מונע על ידי מספר גורמים משכנעים:

• הפחתת סיכונים: חברות עם פרקטיקות ESG חזקות לרוב נמצאות במצב טוב יותר לנהל סיכונים. לדוגמה, חברה עם מערכות ניהול סביבתיות חזקות עשויה להיות חשופה פחות לקנסות רגולטוריים או להפרעות הנגרמות מאירועים סביבתיים. באופן דומה, פרקטיקות חברתיות טובות יכולות להוביל לשימור עובדים גבוה יותר ומעט סכסוכי עבודה, ובכך להפחית סיכונים תפעוליים. ממשל תקין יכול למנוע שערוריות וניהול פיננסי לקוי.
• תשואות משופרות לטווח ארוך: גוף מחקר גדל והולך מצביע על כך שחברות עם ביצועי ESG חזקים יכולות להשיג תוצאות פיננסיות עדיפות בטווח הארוך. זאת מכיוון שהן לרוב חדשניות, יעילות וחסינות יותר. הן עשויות גם למשוך ולשמר כישרונות מובילים, ליהנות ממוניטין מותג טוב יותר, ובעלות קשרים חזקים יותר עם לקוחות ורגולטורים.
• עמידה בציפיות בעלי עניין: מעבר לתשואות פיננסיות, משקיעים רבים מונעים על ידי רצון לתרום באופן חיובי לחברה ולסביבה. הם רוצים שהשקעותיהם ישקפו את ערכיהם ויתמכו בחברות שהן אזרחים תאגידיים אחראיים. זה כולל משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וקרנות נאמנות, כמו גם מספר גדל והולך של משקיעים פרטיים.
• מניעים רגולטוריים ומדיניות: ממשלות וגופים בינלאומיים מיישמים יותר ויותר תקנות ומדיניות המעודדות פרקטיקות עסקיות בנות-קיימא וגילוי ESG. זה כולל דיווח חובה על סיכוני אקלים, מנגנוני תמחור פחמן, ויוזמות לקידום גיוון וזכויות אדם. מניעים אלה יוצרים סביבה נוחה יותר להשקעות התואמות ESG.
• מוניטין מותג ונאמנות לקוחות: צרכנים ושותפים עסקיים מתחשבים יותר ויותר בביצועי ESG של חברה בעת ביצוע החלטות רכישה או יצירת שותפויות. מוניטין ESG חזק יכול לשפר את נאמנות המותג ולספק יתרון תחרותי.

שילוב ESG בהחלטות השקעה

שילוב קריטריוני ESG בהחלטות השקעה יכול להתבצע במספר צורות:

• סינון שלילי (סינון החרגה): זוהי הגישה הוותיקה והישירה ביותר. היא כוללת החרמת חברות או מגזרים שלמים שאינם עומדים בסטנדרטים מסוימים של ESG. לדוגמה, משקיע עשוי להדיר חברות המעורבות בטבק, נשק שנוי במחלוקת, או דלקים מאובנים.
• סינון חיובי (הכי טוב בכיתה): אסטרטגיה זו כוללת זיהוי והשקעה בחברות המפגינות ביצועי ESG מובילים בתוך התעשיות או המגזרים שלהן. ההתמקדות היא על ביצועים טובים יותר מהמתחרים על בסיס מדדי ESG.
• השקעות תמטיות: גישה זו כוללת השקעה בנושאים או מגזרים ספציפיים הצפויים להרוויח ממגמות קיימות. דוגמאות כוללות אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות מים נקיים, חקלאות בת-קיימא, או דיור בר השגה.
• השקעות אימפקט: זה הולך צעד אחד מעבר להשקעות ESG מסורתיות, ומטרתו לייצר השפעה חברתית וסביבתית חיובית מדידה לצד תשואה פיננסית. משקיעי אימפקט מחפשים באופן פעיל חברות או פרויקטים הפותרים אתגרים חברתיים ספציפיים.
• שילוב ESG: זוהי גישה מתוחכמת יותר שבה גורמי ESG משולבים באופן שיטתי בניתוח פיננסי מסורתי. אנליסטים מעריכים כיצד סוגיות ESG עשויות להשפיע על תזרימי המזומנים של חברה, הערכתה, ופרופיל הסיכון שלה. זה כולל צלילה עמוקה לדוחות חברות, גילויי קיימות, ודירוגי ESG של צד שלישי.

הערכת ביצועי ESG: נתונים ודירוגים

אתגר קריטי בהשקעות ESG הוא זמינותם והשוואתיותם של נתונים. בעוד שהנוף משתפר, משקיעים מסתמכים לעיתים קרובות על שילוב של מקורות:

• גילויים של חברות: חברות מפרסמות יותר ויותר דוחות קיימות, דוחות משולבים, ודוחות שנתיים המפרטים את ביצועי ה-ESG שלהן. מסגרות כמו יוזמת הדיווח הגלובלית (GRI), מועצת תקני חשבונאות לקיימות (SASB), וכוח המשימה לגילויים פיננסיים הקשורים לאקלים (TCFD) מסייעים בסטנדרטיזציה של גילויים אלה.
• ספקי דירוג ונתוני ESG של צד שלישי: חברות רבות מתמחות באיסוף נתוני ESG ומתן דירוגים או ציונים לחברות. ספקים בולטים כוללים MSCI, Sustainalytics, S&P Global ESG Scores, ו-Bloomberg ESG Data. דירוגים אלה יכולים להציע דרך סטנדרטית להשוות חברות, אך חשוב למשקיעים להבין את המתודולוגיות בהן משתמש כל ספק.
• מעורבות ובעלות אקטיבית: משקיעי ESG רבים מעורבים ישירות עם החברות בהן הם משקיעים, ומשתמשים בכוחם כבעלי מניות כדי לעודד שיפורים בפרקטיקות ESG. זה יכול לכלול הצבעה על הצעות בעלי מניות, השתתפות בהצבעות בפרוקסי, וניהול דיאלוג עם הנהלת החברה.

תובנה מרכזית: חיוני שמשקיעים יבצעו בדיקת נאותות משלהם ולא יסתמכו רק על דירוגים של צד שלישי. הבנת הניואנסים של ביצועי ESG של חברה דורשת צלילה עמוקה יותר מאשר רק הסתכלות על ציון.

אתגרים ושיקולים בהשקעות ESG

אמנם היתרונות של השקעות ESG משמעותיים, אך הן אינן חפות מאתגרים:

• עקביות נתונים והשוואתיות: כאמור, היעדר סטנדרטים אוניברסליים לדיווח ESG יכול להקשות על השוואת חברות באופן מדויק. מה שחברה אחת מחשיבה כסוגיית ESG מהותית עשוי להיות מתעלם על ידי אחרת.
• "Greenwashing" (הצגה מטעה): זה מתייחס לפרקטיקה של חברות המבצעות טענות מטעות לגבי תכונותיהן הסביבתיות או החברתיות כדי למשוך משקיעים. משקיעים חייבים להיות ערניים בזיהוי מחויבויות ESG אמיתיות לעומת מאמצי שיווק שטחיים.
• הגדרת מהותיות: קביעת אילו גורמי ESG מהותיים לביצועים הפיננסיים של חברה יכולה להיות סובייקטיבית ותלויה בהקשר. מה שמהותי לחברת טכנולוגיה עשוי להיות שונה באופן משמעותי ממה שמהותי לחברת נפט וגז.
• התמקדות קצרת טווח מול ארוכת טווח: יוזמות ESG מסוימות עשויות לדרוש השקעה ראשונית שעלולה להשפיע באופן זמני על תוצאות פיננסיות לטווח קצר. משקיעים צריכים להחזיק בפרספקטיבה ארוכת טווח כדי להעריך את מלוא הערך של השקעות אלו.
• מדידת ביצועים: כימות ההשפעה הפיננסית הישירה של יוזמות ESG ספציפיות יכול להיות מאתגר, מה שמקשה לפעמים לייחס הצלחה פיננסית באופן בלעדי לגורמי ESG.

עתיד השקעות ESG

השקעות ESG כבר אינן אסטרטגיה נישתית; הן הופכות למיינסטרים. מספר מגמות מצביעות על צמיחתה והתפתחותה המתמשכת:

• פיקוח רגולטורי מוגבר: צפו ליותר תקנות המחייבות גילויי ESG ומקדמות מימון בר-קיימא ברחבי העולם.
• התקדמות טכנולוגית: חדשנות בניתוחי נתונים, בינה מלאכותית, ובלוקצ'יין צפויה לשפר את הדיוק, השקיפות, ויעילות איסוף וניתוח נתוני ESG.
• ביקוש גובר של משקיעים: ככל שיותר אנשים ומוסדות מתעדפים קיימות, הביקוש למוצרי השקעה התואמים ESG ימשיך לעלות.
• התמקדות בנושאים ספציפיים: בעוד שהשילוב הרחב של ESG ימשיך, סביר להניח שתהיה דגש גדול יותר על נושאי אימפקט ספציפיים, כמו פעולה אקלימית, שוויון חברתי, והכלכלה המעגלית.
• שילוב קיימות באסטרטגיה עסקית ליבה: חברות יראו יותר ויותר קיימות לא רק כעניין של ציות אלא כמנוע ליבה של חדשנות, תחרותיות, ויצירת ערך ארוך טווח.

תובנות מעשיות למשקיעים גלובליים

עבור משקיעים המעוניינים לשלב עקרונות ESG בפורטפוליו שלהם, שקול את הדברים הבאים:

• למד את עצמך: הבן את העקרונות הבסיסיים של ESG וכיצד הם חלים על מטרות ההשקעה והערכים שלך.
• הגדר את סדרי העדיפויות של ESG שלך: אילו סוגיות סביבתיות, חברתיות או ממשל תאגידי חשובות לך ביותר? זה יעזור להנחות את בחירת ההשקעות שלך.
• חקור ביסודיות: הסתכל מעבר לדירוגים כותרתיים. בחן דוחות חברות, הבן את אסטרטגיות ה-ESG שלהן, והערך את ביצועיהן בפועל.
• גיוון אחזקות ESG שלך: כמו בכל אסטרטגיית השקעה, גיוון על פני מגזרים, גיאוגרפיות, ונושאי ESG הוא קריטי.
• צור קשר עם היועץ הפיננסי שלך: דון בהעדפות ה-ESG שלך עם היועץ הפיננסי שלך כדי להבטיח שהפורטפוליו שלך תואם את יעדיך.
• היה סבלני: השקעות ESG הן אסטרטגיה ארוכת טווח. התמקד בצמיחה בת-קיימא והשפעה חיובית ולא בתנודות שוק קצרות טווח.
• שקול השקעות אימפקט להשפעה עמוקה יותר: אם יצירת תוצאות חיוביות מדידות היא מטרה עיקרית, חקור הזדמנויות השקעה אימפקט.

סיכום

השקעות ESG מייצגות שינוי פרדיגמה משמעותי בעולם הפיננסים, ונעות מעבר לתשואות פיננסיות בלבד כדי לשקול את ההשפעה הרחבה יותר של השקעות על הפלנטה והחברה. על ידי שילוב קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי, משקיעים יכולים לא רק להפחית סיכונים ולפוטנציאל לשפר תשואות לטווח ארוך, אלא גם לתרום לבניית עתיד בר-קיימא ושוויוני יותר. ככל שהכלכלה הגלובלית מתמודדת עם אתגרים מורכבים כמו שינויי אקלים, אי-שוויון חברתי, ואחריות תאגידית מתפתחת, השקעות ESG מציעות כלי עוצמתי להתאמת הון למטרה, הנעת שינוי חיובי, ויצירת ערך מתמשך לכל בעלי העניין.