שיקום קרקעות פגומות: ציווי עולמי

הידרדרות קרקע, שהיא הירידה או האובדן של הפריון הביולוגי או הכלכלי והמורכבות של שטחי חקלאות בעל, שטחי חקלאות שלחין, או שטחי מרעה, יערות וחורש, היא אתגר עולמי דוחק. היא משפיעה על מיליארדי אנשים, מערערת את הביטחון התזונתי, מחריפה את שינויי האקלים ותורמת לאובדן המגוון הביולוגי. התמודדות עם אתגר זה באמצעות שיקום יעיל של קרקעות פגומות אינה רק צורך סביבתי; היא חיונית לפיתוח בר-קיימא וליציבות עולמית.

הבנת הידרדרות הקרקע

הגדרת קרקע פגומה

קרקע פגומה כוללת אזורים שבהם הסביבה הטבעית נפגעה, ובכך פחתה יכולתה לספק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, כולל:

• סחיפת קרקע: הסרת השכבה העליונה של הקרקע על ידי רוח או מים, המובילה לירידה בפוריות הקרקע ובתפוקה החקלאית.
• מידבור: התהליך שבו קרקע פורייה הופכת למדבר, בדרך כלל עקב בצורת, בירוא יערות או חקלאות בלתי הולמת.
• בירוא יערות: פינוי יערות לשימושי קרקע אחרים, המוביל לאובדן מגוון ביולוגי, סחיפת קרקע ושינויי אקלים.
• המלחה: הצטברות מלחים בקרקע, ההופכת אותה לבלתי יצרנית לחקלאות.
• זיהום: זיהום הקרקע והמים על ידי פסולת תעשייתית, חקלאית או עירונית.
• דחיסה: דחיסת הקרקע, המפחיתה את יכולתה לספוג מים ולתמוך בצמיחת צמחים.

הגורמים להידרדרות הקרקע

הידרדרות הקרקע מונעת על ידי שילוב מורכב של גורמים, שלעיתים קרובות קשורים זה בזה ומחזקים זה את זה:

• שיטות חקלאיות שאינן בנות-קיימא: רעיית יתר, חקלאות חד-זנית, שימוש מופרז בדשנים וחומרי הדברה, ושיטות השקיה לקויות מרוקנות את הקרקע מחומרים מזינים ופוגעות במבנה שלה. לדוגמה, באזורים רבים באפריקה שמדרום לסהרה, שיטות חקלאות מסורתיות יחד עם לחץ אוכלוסייה גובר הובילו לסחיפת קרקע נרחבת ולדלדול חומרים מזינים.
• בירוא יערות: פינוי יערות לחקלאות, כריתת עצים או פיתוח עירוני חושף את הקרקע לסחיפה ומשבש את מחזורי המים. יער האמזונס, למשל, עומד בפני איומי בירוא משמעותיים עקב גידול בקר וחקלאות סויה.
• רעיית יתר: רעייה מוגזמת על ידי בעלי חיים מסירה את כיסוי הצמחייה, ומובילה לסחיפת קרקע ודחיסה. באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, רעיית יתר יכולה להאיץ את תהליך המידבור. אזור הסאהל באפריקה פגיע במיוחד להידרדרות קרקע הנגרמת מרעיית יתר.
• שינויי אקלים: עליית טמפרטורות, שינויים בדפוסי הגשמים ותדירות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים מחריפים את הידרדרות הקרקע. בצורות, למשל, יכולות להוביל לאובדן צמחייה נרחב ולסחיפת קרקע.
• כרייה ופעילויות תעשייתיות: פעולות כרייה יכולות לגרום להפרעה משמעותית בקרקע ולזיהום, בעוד שפסולת תעשייתית עלולה לזהם את הקרקע ומקורות המים.
• עיור: התרחבות אזורים עירוניים יכולה להוביל לאובדן קרקע חקלאית ולהידרדרות המערכות האקולוגיות הסובבות.
• מדיניות ניהול קרקע לקויה: היעדר תכנון יעיל של שימושי קרקע, אכיפה חלשה של תקנות סביבתיות, והשקעה לא מספקת בניהול קרקע בר-קיימא תורמים להידרדרות הקרקע.

השפעות הידרדרות הקרקע

להידרדרות הקרקע השלכות מרחיקות לכת המשפיעות על היבטים מרובים של רווחת האדם וקיימות סביבתית:

• חוסר ביטחון תזונתי: ירידה בתפוקה החקלאית מובילה לירידה בייצור המזון, ותורמת לרעב ולתת-תזונה. חקלאים קטנים במדינות מתפתחות פגיעים במיוחד להשפעות הידרדרות הקרקע על הביטחון התזונתי.
• מחסור במים: לקרקע פגומה יכולת מופחתת לספוג ולהחזיק מים, מה שמוביל לירידה בזמינות המים לחקלאות, לשימוש ביתי ולתפקוד המערכת האקולוגית.
• שינויי אקלים: הידרדרות הקרקע משחררת גזי חממה לאטמוספירה, ותורמת לשינויי האקלים. לעומת זאת, קרקע בריאה יכולה לקבע פחמן, ובכך למתן את שינויי האקלים.
• אובדן מגוון ביולוגי: הרס בתי גידול טבעיים עקב הידרדרות הקרקע מוביל לאובדן מיני צמחים ובעלי חיים.
• עוני ועקירה: הידרדרות הקרקע יכולה להוביל לקשיים כלכליים ולעקירת קהילות, במיוחד באזורים כפריים התלויים בחקלאות לפרנסתם. הדבר עלול לתדלק אי שקט חברתי והגירה.
• סיכון מוגבר לאסונות טבע: קרקע פגומה פגיעה יותר לשיטפונות, מפולות ובצורות.
• השפעות בריאותיות: חשיפה לאבק ולמזהמים מקרקע פגומה עלולה להוביל לבעיות נשימה ובעיות בריאותיות אחרות.

אסטרטגיות לשיקום קרקעות פגומות

שיקום קרקעות פגומות דורש גישה הוליסטית ומשולבת המתייחסת לגורמי השורש של ההידרדרות ומקדמת שיטות ניהול קרקע בנות-קיימא. אסטרטגיות יעילות כוללות:

חקלאות בת-קיימא

קידום שיטות חקלאיות הממזערות את סחיפת הקרקע, חוסכות במים ומשפרות את פוריות הקרקע הוא חיוני לשיקום קרקעות פגומות. אסטרטגיות מפתח כוללות:

• עיבוד משמר: צמצום או ביטול העיבוד החקלאי ממזער את הפרעת הקרקע, מפחית את הסחיפה ומשפר את מבנה הקרקע.
• מחזור זרעים: סיבוב גידולים בעלי דרישות תזונתיות שונות מסייע לשמור על פוריות הקרקע ולהפחית בעיות מזיקים ומחלות. קטניות, למשל, יכולות לקבע חנקן בקרקע, ובכך להפחית את הצורך בדשנים סינתטיים.
• גידולי כיסוי: שתילת גידולי כיסוי בין גידולי המזומנים מסייעת להגן על הקרקע מפני סחיפה, לדכא עשבים שוטים ולשפר את פוריות הקרקע.
• אגרופורסטרי (חקלאות יערנית): שילוב עצים במערכות חקלאיות מספק צל, מפחית את סחיפת הקרקע ומשפר את המגוון הביולוגי. דוגמאות כוללות חקלאות סמטאות (שתילת יבולים בין שורות עצים) וסילבופסטורה (שילוב עצים במערכות רעייה).
• הדברה משולבת (IPM): שימוש בשילוב של שיטות ביולוגיות, תרבותיות וכימיות להדברת מזיקים מפחית את ההסתמכות על חומרי הדברה סינתטיים, העלולים להזיק לבריאות הקרקע.
• איסוף מי נגר: איסוף ואגירת מי גשמים יכולים לספק מקור מים אמין להשקיה ולהפחית את הלחץ על מי תהום.
• מבנים לשימור קרקע: בניית טרסות, סוללות קונטור ומבנים אחרים יכולה לסייע במניעת סחיפת קרקע בקרקעות משופעות.

ייעור מחדש וייעור

שתילת עצים על קרקע פגומה יכולה לסייע בשיקום תפקודי המערכת האקולוגית, למנוע סחיפת קרקע ולקבע פחמן. שיקולים מרכזיים כוללים:

• בחירת מינים מתאימים: בחירת מיני עצים המותאמים היטב לאקלים ולתנאי הקרקע המקומיים חיונית לייעור מחדש מוצלח. מינים מקומיים הם לרוב הבחירה הטובה ביותר, מכיוון שהם צפויים לשגשג ולספק בית גידול לחיות בר מקומיות.
• הכנת השטח: הכנת השטח לפני השתילה יכולה לשפר את הישרדות השתילים ואת צמיחתם. הדבר עשוי לכלול הסרת צמחייה מתחרה, שיפור ניקוז הקרקע והוספת חומר אורגני.
• מעורבות קהילתית: שיתוף קהילות מקומיות במאמצי הייעור מחדש הוא חיוני להבטחת קיימות ארוכת טווח. קהילות יכולות לספק כוח אדם לשתילה ותחזוקה, והן יכולות גם להפיק תועלת מהמוצרים והשירותים שמספקים העצים.
• ניהול יערות בר-קיימא: ניהול יערות באופן בר-קיימא מבטיח שהם ימשיכו לספק שירותי מערכת אקולוגית לדורות הבאים. זה כולל שיטות כמו כריתה סלקטיבית, מניעת שריפות והדברת מזיקים.

לדוגמה, יוזמת החומה הירוקה הגדולה באפריקה שואפת להילחם במידבור על ידי נטיעת חגורת עצים ברחבי אזור הסאהל. פרויקט שאפתני זה מסייע בשיקום קרקעות פגומות, יצירת מקומות עבודה ושיפור פרנסתם של קהילות מקומיות.

טכניקות לייצוב קרקע

ניתן להשתמש בטכניקות שונות לייצוב קרקעות פגומות ולמניעת סחיפה נוספת:

• סוללות קונטור: בניית סוללות עפר לאורך קו הגובה של מדרון כדי ליירט נגר עילי ולהפחית את סחיפת הקרקע.
• טרסות: יצירת סדרה של מדרגות מפולסות על מדרון כדי להפחית נגר וסחיפה.
• מחסומים צמחיים: שתילת שורות של צמחייה צפופה לאורך קווי גובה כדי ללכוד סחף ולהפחית נגר. עשב הווטיבר משמש לעתים קרובות למטרה זו בשל מערכת השורשים העמוקה שלו ועמידותו לבצורת.
• חיפוי קרקע: פיזור חומר אורגני על פני הקרקע כדי להגן עליה מפני סחיפה, לשמר לחות ולדכא עשבים שוטים.
• ביו-הנדסה: שימוש בצמחים חיים ובחומרי צמח לייצוב מדרונות ולמניעת סחיפה. זה יכול לכלול טכניקות כמו ייחורים חיים, שכבות שיחים ושזירת ענפים.

היפוך תהליך ההמלחה

המלחה עלולה להפוך קרקע לבלתי יצרנית לחקלאות. אסטרטגיות שיקום כוללות:

• שיפור הניקוז: התקנת מערכות ניקוז להורדת מפלס המים ומניעת הצטברות מלחים.
• שטיפה: יישום עודפי מים על הקרקע כדי להמיס ולשטוף מלחים.
• גידולים עמידים למלח: שתילת גידולים העמידים לריכוזי מלח גבוהים.
• פיטורמדיאציה (שיקום באמצעות צמחים): שימוש בצמחים להסרת מלחים מהקרקע.
• יישור קרקע: הבטחת פני קרקע אחידים לפיזור מים אחיד ושטיפת מלחים.

טיפול בקרקע מזוהמת

קרקע מזוהמת מהווה איום משמעותי על בריאות האדם והסביבה. אסטרטגיות טיפול כוללות:

• חפירה וסילוק: הסרת קרקע מזוהמת וסילוקה באופן בטוח.
• טיפול באתר (In Situ): טיפול בקרקע מזוהמת במקומה באמצעות טכניקות כמו ביורמדיאציה (שימוש במיקרואורגניזמים לפירוק מזהמים) או חמצון כימי.
• כיסוי: כיסוי קרקע מזוהמת בשכבה אטומה למניעת חשיפה לבני אדם ולסביבה.
• פיטורמדיאציה: שימוש בצמחים לספיגה או פירוק מזהמים בקרקע.
• שטיפת קרקע: הסרת מזהמים מהקרקע על ידי שטיפתה במים או בתמיסות אחרות.

ניהול קרקע משולב

שיקום קרקע יעיל דורש גישה משולבת המתחשבת בהיבטים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים של ניהול הקרקע. זה כולל:

• תכנון שימושי קרקע: פיתוח תכניות שימושי קרקע מקיפות המעניקות עדיפות לניהול קרקע בר-קיימא ומגנות על מערכות אקולוגיות פגיעות.
• השתתפות קהילתית: שיתוף קהילות מקומיות בתהליכי קבלת החלטות והעצמתן לנהל את קרקעותיהן באופן בר-קיימא.
• מסגרות מדיניות ומשפטיות: הקמת מסגרות מדיניות ומשפטיות ברורות המקדמות ניהול קרקע בר-קיימא ומרתיעות משיטות שאינן בנות-קיימא.
• בניית יכולות: מתן הכשרה וחינוך לחקלאים, מנהלי קרקעות ובעלי עניין אחרים בנושא שיטות ניהול קרקע בנות-קיימא.
• תמריצים פיננסיים: מתן תמריצים פיננסיים לחקלאים ומנהלי קרקעות לאמץ שיטות ניהול קרקע בנות-קיימא. זה יכול לכלול סובסידיות, הקלות מס, או תשלומים עבור שירותי מערכת אקולוגית.
• ניטור והערכה: ניטור והערכה קבועים של יעילות מאמצי שיקום הקרקע כדי להבטיח שהם משיגים את מטרותיהם.

מקרי בוחן בשיקום קרקעות

פרויקטים מוצלחים של שיקום קרקעות ברחבי העולם מדגימים את הפוטנציאל לשקם קרקעות פגומות ולשפר את איכות החיים:

• פרויקט שיקום אגן ההיקוות של רמת הלס (סין): פרויקט זה הפך אזור שנפגע קשות מסחף לנוף חקלאי יצרני באמצעות טרסות, ייעור מחדש ושיטות חקלאות בנות-קיימא. הפרויקט שיפר את הביטחון התזונתי, צמצם את העוני ושיפר את הסביבה.
• תנועת החגורה הירוקה (קניה): תנועה זו, שנוסדה על ידי כלת פרס נובל ואנגרי מאטאיי, העצימה נשים לשתול עצים ולשקם קרקעות פגומות. הפרויקט שיפר את הפרנסה, קידם שימור סביבתי והעלה את המודעות לחשיבות של ניהול קרקע בר-קיימא.
• פרויקט אל-ביידא (ערב הסעודית): פרויקט זה משקם שטחי מרעה פגומים בערב הסעודית באמצעות איסוף מי נגר, זריעה מחדש וניהול רעייה בר-קיימא. הפרויקט שיפר את תפוקת בעלי החיים, הפחית את סחיפת הקרקע ושיפר את המגוון הביולוגי.
• מחנות שיקום מערכות אקולוגיות: אלו הן תנועות שטח הממוקמות ברחבי העולם ומוקדשות לשיקום מערכות אקולוגיות על ידי נטיעה מחדש של יערות, החייאת קרקעות והרוויית נופים מחדש. מחנות אלה מספקים ניסיון מעשי והזדמנויות חינוכיות למתנדבים.

אתגרים והזדמנויות

למרות ההצלחות, שיקום הקרקעות עומד בפני אתגרים רבים:

• מחסור במימון: פרויקטים לשיקום קרקעות דורשים לעתים קרובות השקעה משמעותית, מה שיכול להוות מחסום ליישום.
• מומחיות טכנית מוגבלת: המחסור בכוח אדם מיומן יכול לעכב את יישומן של אסטרטגיות יעילות לשיקום קרקעות.
• שימושי קרקע מתנגשים: דרישות מתחרות לקרקע עלולות להקשות על מתן עדיפות לשיקום קרקעות.
• שינויי אקלים: שינויי האקלים מחריפים את הידרדרות הקרקע ומקשים על שיקום קרקעות פגומות.
• סוגיות מדיניות וממשל: מסגרות מדיניות וממשל חלשות עלולות לערער את מאמצי שיקום הקרקעות.

עם זאת, ישנן גם הזדמנויות משמעותיות להרחבת מאמצי שיקום הקרקעות:

• מודעות גוברת: הגברת המודעות לחשיבות שיקום הקרקעות יוצרת תנופה לפעולה.
• חידושים טכנולוגיים: טכנולוגיות חדשות, כגון חישה מרחוק וחקלאות מדייקת, מקלות על ניטור וניהול משאבי הקרקע.
• עשור שיקום המערכות האקולוגיות: עשור האו"ם לשיקום המערכות האקולוגיות (2021-2030) מספק מסגרת להאצת מאמצי שיקום הקרקעות ברחבי העולם.
• שותפויות ציבוריות-פרטיות: שיתוף פעולה בין ממשלות, עסקים וארגוני חברה אזרחית יכול לגייס משאבים ומומחיות לשיקום קרקעות.
• תמריצים לקיבוע פחמן: שוקי פחמן ותמריצים אחרים לקיבוע פחמן יכולים לספק תמיכה פיננסית לפרויקטים של שיקום קרקעות.

מסקנה

שיקום קרקעות פגומות חיוני להשגת פיתוח בר-קיימא ולהבטחת כוכב לכת בריא לדורות הבאים. על ידי אימוץ שיטות ניהול קרקע משולבות, השקעה במחקר ובחדשנות, וטיפוח שיתוף פעולה בין בעלי עניין, אנו יכולים לשקם קרקעות פגומות, לשפר את איכות החיים ולבנות עתיד חסין יותר. על הקהילה העולמית לתת עדיפות לשיקום קרקעות כמרכיב קריטי במאמצי הפעולה האקלימית, הביטחון התזונתי ושימור המגוון הביולוגי.

הזמן לפעול הוא עכשיו. הבה נתחייב לשקם קרקעות פגומות וליצור עולם בר-קיימא יותר לכולם.