יצירת חלופות לקרנות גידור: ניווט בנוף המתפתח של אסטרטגיות השקעה מתוחכמות

פרדיגמת ההשקעות המסורתית, המרוכזת לרוב במניות ואג"ח לונג בלבד, מאותגרת ללא הרף על ידי החיפוש אחר תשואות מתואמות סיכון גבוהות יותר ופיזור משופר של תיק ההשקעות. במסע זה, משקיעים מתוחכמים ברחבי העולם פונים יותר ויותר אל חלופות לקרנות גידור – קטגוריה רחבה הכוללת אסטרטגיות ומכשירי השקעה השואפים לייצר אלפא (תשואת יתר) ולהפחית סיכוני ירידה, לעיתים קרובות תוך מתאם נמוך יותר לשווקים המסורתיים.

מדריך מקיף זה נועד להסיר את המסתורין סביב יצירתן והבנתן של חלופות לקרנות גידור עבור קהל גלובלי. נעמיק במהותה של השקעה אלטרנטיבית, נסקור סוגי אסטרטגיות שונים, נדון ביתרונותיהן ובסיכונים הטמונים בהן, ונספק תובנות מעשיות לבניית תיק השקעות אלטרנטיבי איתן. הפרספקטיבה שלנו היא גלובלית מטבעה, תוך הכרה בסביבות הרגולטוריות המגוונות, בדינמיקת השוק ובהעדפות המשקיעים המעצבות את המגזר המורכב אך המתגמל הזה.

מהי חלופה לקרן גידור?

המונח "חלופה לקרן גידור" הוא רחב בכוונה. במהותו, הוא מתייחס לאסטרטגיות ומכשירי השקעה השונים מגישות מסורתיות של קנייה והחזקה (buy-and-hold) ולונג בלבד. חלופות אלו שואפות בדרך כלל ל:

• יצירת תשואות אבסולוטיות: שאיפה להשיג תשואות חיוביות ללא קשר לכיוון השוק, במקום להכות מדד ייחוס.
• פיזור תיקי השקעות: הצגת מתאם נמוך או שלילי לנכסים מסורתיים, מה שעשוי להפחית את התנודתיות הכוללת בתיק.
• הפחתת סיכון ירידות: שימוש בטכניקות גידור להגנה על ההון בעתות ירידה בשווקים.
• ניצול חוסר יעילות בשוק: שימוש באסטרטגיות מורכבות כדי להפיק רווחים מתמחור שגוי והזדמנויות ייחודיות.

עולם החלופות לקרנות גידור כולל, בין היתר, אסטרטגיות נזילות ולא נזילות שונות, המאוגדות לרוב בקרנות השקעה ייעודיות או בחשבונות מנוהלים.

קטגוריות מרכזיות של חלופות לקרנות גידור והאסטרטגיות שלהן

המגוון בתוך עולם החלופות לקרנות גידור הוא עצום. הבנת הקטגוריות העיקריות חיונית הן למשקיעים והן לאלו המעוניינים לבנות אסטרטגיות כאלה.

1. אסטרטגיות מניות

אסטרטגיות אלו מתמקדות בשוקי המניות אך משתמשות בטכניקות מתוחכמות מעבר להשקעת לונג פשוטה.

• לונג/שורט מניות: אסטרטגיית קרן הגידור הנפוצה ביותר. מנהלים פותחים פוזיציות לונג במניות שהם מאמינים שיעלו ופוזיציות שורט במניות שהם מאמינים שירדו. החשיפה נטו (לונג פחות שורט) יכולה להשתנות באופן משמעותי, מחשיפת נטו לונג ועד חשיפת נטו שורט.
• ניטרול שוק מניות (Equity Market Neutral): אסטרטגיה השואפת להרוויח מתנודות במחירי מניות תוך מזעור חשיפה לשוק הכולל. לרוב, הדבר כרוך בפתיחת פוזיציות לונג ושורט מקזזות בחברות או סקטורים קשורים, במטרה לבודד סיכון אידיוסינקרטי ספציפי למניה.
• מונחית אירועים (Event-Driven): השקעה בחברות העוברות אירועים תאגידיים משמעותיים, כגון מיזוגים, רכישות, פשיטות רגל, פיצולים או ארגון מחדש. המנהלים שואפים להרוויח מתנודות המחירים הקשורות לאירועים אלו.
• השקעה אקטיביסטית: רכישת אחזקות משמעותיות בחברות ציבוריות ומעורבות פעילה עם ההנהלה או הדירקטוריון כדי לחולל שינוי, במטרה לפתוח ערך לבעלי המניות. דוגמאות כוללות דחיפה לשיפורים תפעוליים, שינויים אסטרטגיים או חילופי הנהלה. חשבו על קמפיינים של משקיעים בולטים בחברות בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

2. אסטרטגיות ערך יחסי (Relative Value)

אסטרטגיות אלו שואפות להרוויח מפערים במחירים בין ניירות ערך קשורים, מתוך הנחה שהמחירים יתכנסו.

• ארביטראז' אג"ח: ניצול תמחור שגוי בניירות ערך קשורים בעלי הכנסה קבועה, כגון אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות או ניירות ערך מגובים במשכנתאות. הדבר יכול לכלול מסחר באנומליות של עקום התשואות או בהפרשים במרווחי אשראי.
• ארביטראז' המירים: רכישה סימולטנית של אג"ח להמרה ומכירה בחסר (שורט) של מניית הבסיס. אסטרטגיה זו שואפת להרוויח מתמחור שגוי של האופציה הגלומה.
• ארביטראז' תנודתיות: מסחר באופציות ונגזרים אחרים כדי להרוויח מתמחור שגוי נתפס של תנודתיות גלומה ביחס לתנודתיות היסטורית או תנודתיות עתידית צפויה.

3. אסטרטגיות מאקרו גלובליות

אסטרטגיות אלו מהמרות על מגמות כלכליות ופוליטיות רחבות במדינות, אזורים ושווקים. מנהלים מנתחים נתוני מאקרו-כלכלה, התפתחויות פוליטיות ומדיניות של בנקים מרכזיים כדי לבצע הימורים כיווניים על מטבעות, ריביות, סחורות ומדדי מניות.

• גישת מעלה-מטה (Top-Down): מנהלי מאקרו גלובליים נוקטים לעתים קרובות בגישת מעלה-מטה, המזהה מגמות מאקרו ולאחר מכן בוחרת מכשירים ספציפיים כדי לנצל אותן. לדוגמה, השקפה על עליית האינפלציה באזור מסוים עשויה להוביל לעסקאות במטבע של אותו אזור, באג"ח ממשלתיות, וייתכן שבסחורות.
• מאקרו גלובלי מפוזר: מנהלים רבים מחזיקים בתיקי השקעות מפוזרים על פני סוגי נכסים ואזורים גיאוגרפיים שונים, ובכך מפחיתים את התלות בכל עסקה או נושא בודד.

4. אסטרטגיות אשראי

אסטרטגיות אלו מתמקדות במכשירי חוב, במטרה להרוויח מאירועי אשראי, הפרשי תשואה או ארביטראז' במבנה ההון.

• ניירות ערך במצוקה (Distressed Securities): השקעה בחוב של חברות הנמצאות בפשיטת רגל או קרובות לכך. המנהלים לעתים קרובות נוטלים תפקיד פעיל במאמצי הארגון מחדש, במטרה להרוויח מהתאוששות הערך בסופו של דבר.
• לונג/שורט אשראי: בדומה ללונג/שורט מניות, אך מתמקד בחוב קונצרני. מנהלים פותחים פוזיציות לונג באג"ח שהם מאמינים שיעלו בערכן ופוזיציות שורט באלו שצפויות לרדת.
• ארביטראז' אשראי: ניצול תמחור שגוי בין מכשירי אשראי שונים של אותו מנפיק או של מנפיקים קשורים.

5. קרנות מרובות אסטרטגיות

קרנות אלו מקצות הון למגוון מהאסטרטגיות שהוזכרו לעיל, המנוהלות לעתים קרובות על ידי צוותים פנימיים שונים או יועצי משנה חיצוניים. המטרה העיקרית היא לספק פיזור בתוך מרחב ההשקעות האלטרנטיביות עצמו, להחליק את התשואות ולהפחית את ההשפעה של ביצועי חסר של כל אסטרטגיה בודדת.

היתרונות בשילוב חלופות לקרנות גידור

עבור משקיע גלובלי המבקש לשפר את עמידות תיק ההשקעות שלו ואת פוטנציאל התשואה, חלופות לקרנות גידור מציעות מספר יתרונות משכנעים:

• פיזור משופר: המתאם הנמוך של אסטרטגיות אלטרנטיביות רבות לנכסים מסורתיים כמו מניות ואג"ח יכול להפחית באופן משמעותי את התנודתיות הכוללת של התיק. זה בעל ערך במיוחד בסביבות שוק תנודתיות. חשבו כיצד אסטרטגיות בלתי מתואמות עשויות לתפקד במהלך מיתון עולמי או עלייה פתאומית בריבית.
• פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר מתואמות סיכון: באמצעות ניהול אקטיבי, גידור וניצול חוסר יעילות בשוק, אסטרטגיות אלו שואפות לייצר אלפא, מה שעשוי להוביל לתשואות מתואמות סיכון עדיפות בהשוואה לניהול פסיבי או אקטיבי מסורתי.
• הגנה מפני ירידות: אסטרטגיות רבות של קרנות גידור מתוכננות מתוך מחשבה על שימור הון. טכניקות כמו מכירה בחסר (שורט), גידור באמצעות אופציות, והשקעה בנכסים פחות נזילים ובמצוקה יכולות לספק חיץ בעתות ירידה בשווקים.
• גישה לשווקי נישה והזדמנויות: אלטרנטיבות יכולות לספק חשיפה לשווקים והזדמנויות שאינם זמינים בקלות דרך מכשירי השקעה מסורתיים, כגון חוב פרטי, אשראי בשווקים מתעוררים, או מבני נגזרים מורכבים.
• גמישות והתאמה אישית: עבור משקיעים מוסדיים או בעלי הון משמעותי, חשבונות מנוהלים מאפשרים רמה גבוהה של התאמה אישית, תוך התאמת אסטרטגיות לתיאבוני סיכון ויעדי השקעה ספציפיים.

סיכונים ושיקולים ביצירת חלופות

בעוד שהיתרונות אטרקטיביים, חיוני להכיר ולהבין את הסיכונים הטמונים בחלופות לקרנות גידור. גישה אחראית ליצירה ולהשקעה מחייבת הערכת סיכונים יסודית.

• מורכבות: אסטרטגיות אלטרנטיביות רבות הן סבוכות וקשות להבנה, ודורשות מומחיות משמעותית הן מהמנהלים והן מהמשקיעים. מורכבות זו עלולה להסתיר סיכונים בסיסיים.
• סיכון נזילות: חלק מההשקעות האלטרנטיביות, במיוחד אלו בשווקים פרטיים או הכוללות נגזרים מורכבים, יכולות להיות מאוד לא נזילות. משקיעים עשויים להתקשות לפדות את הונם במהירות, במיוחד בתקופות של לחץ בשוק.
• מינוף: קרנות גידור משתמשות לעתים קרובות במינוף כדי להגדיל תשואות. בעוד שמינוף יכול להגדיל רווחים, הוא גם מגדיל הפסדים, ועלול להוביל לשחיקת הון מהירה ומשמעותית.
• סיכון מנהל: ביצועי החלופות לקרנות גידור תלויים במידה רבה במיומנותו וביושרתו של מנהל הקרן. קבלת החלטות גרועה, כשלים תפעוליים, או אפילו הונאה עלולים להוביל להפסדים משמעותיים.
• סיכון תפעולי: מעבר לניהול ההשקעות, היבטים תפעוליים כגון מסחר, סליקה, ציות ואדמיניסטרציה נושאים סיכונים משלהם, אשר יכולים להיות מוגברים במבנים אלטרנטיביים מורכבים.
• שקיפות וגילוי: למרות השיפור, השקיפות בפעילות ואחזקות קרנות הגידור יכולה לעיתים להיות פחותה מזו שבקרנות נאמנות מסורתיות. על המשקיעים להבטיח בדיקת נאותות חזקה על נוהלי הגילוי.
• עמלות: קרנות גידור גובות בדרך כלל עמלות גבוהות יותר מקרנות מסורתיות, ולעתים קרובות כוללות דמי ניהול (למשל, 2% מהנכסים המנוהלים) ודמי הצלחה (למשל, 20% מהרווחים מעל שיעור מסוים). עמלות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על התשואות נטו.
• סיכון רגולטורי: הנוף הרגולטורי עבור קרנות גידור משתנה באופן משמעותי בין תחומי שיפוט ונתון לשינויים. על המשקיעים להיות מודעים ונוחים עם המסגרת הרגולטורית החלה על הקרנות בהן הם משקיעים. למשל, התקנות באיחוד האירופי (כמו AIFMD) שונות מאלו בארצות הברית (כמו חוק דוד-פרנק) ובאסיה.

שיקולים מרכזיים למשקיעים גלובליים ולבוני קרנות

יצירה או השקעה בחלופות לקרנות גידור דורשת גישה ממושמעת ובעלת חשיבה גלובלית. הנה שיקולים מרכזיים:

1. הגדרת יעדי השקעה וסובלנות לסיכון

לפני כל בנייה או השקעה, הגדירו בבירור מה אתם שואפים להשיג באמצעות אלטרנטיבות. האם אתם מחפשים פיזור, תשואות אבסולוטיות או שימור הון? סובלנות הסיכון שלכם תכתיב את סוגי האסטרטגיות שתוכלו להפעיל בנוחות. לגמלאי בסינגפור עשויים להיות צרכים שונים מאשר לקרן עושר ריבונית בנורווגיה.

2. בדיקת נאותות: בחירת מנהלים ותשתית תפעולית

זהו היבט בעל חשיבות עליונה. עבור מנהלים, בדיקת נאותות יסודית כוללת:

• רקע ביצועים (Track Record): הערכת ביצועים לאורך מחזורי שוק שונים, תוך התמקדות במדדים מתואמי סיכון (יחס שארפ, יחס סורטינו).
• פילוסופיית השקעה ותהליך: האם זה תואם את היעדים שלכם? האם ניתן לשחזור?
• צוות וארגון: הערכת הניסיון, היציבות והעומק של צוות ההשקעות.
• מסגרת ניהול סיכונים: הבנה כיצד המנהל מזהה, מודד, מנטר ושולט בסיכונים.
• בדיקת נאותות תפעולית: בחינה קפדנית של מנהלי הקרן, הברוקרים הראשיים, הנאמנים, רואי החשבון ופונקציות הציות. האם הם בעלי מוניטין וחוסן גלובלי?

3. פיזור אסטרטגיות בתוך עולם האלטרנטיבות

אל תשימו את כל הביצים האלטרנטיביות שלכם בסל אחד. פזרו בין אסטרטגיות שונות (למשל, מניות, אשראי, מאקרו, ערך יחסי) ואפילו בתוך אסטרטגיות (למשל, סוגים שונים של אסטרטגיות ניטרול שוק מניות).

4. הבנה וניהול של נזילות

התאימו את נזילות ההשקעות האלטרנטיביות שלכם לצרכי הנזילות שלכם. אם אתם צופים שתזדקקו להון בטווח זמן קצר, אסטרטגיות לא נזילות אינן מתאימות בדרך כלל.

5. השלכות רגולטוריות ומיסוייות

ניווט בתקנות בינלאומיות ובחוקי מס הוא קריטי. למבנה מכשיר ההשקעה ולמקום הרישום של הקרן והמשקיע יהיו השלכות משמעותיות. לדוגמה, לקרן המאוגדת באיי קיימן עבור משקיעים בארצות הברית יהיו שיקולי מס ודיווח שונים מאשר לקרן הרשומה בלוקסמבורג עבור משקיעים אירופאים.

6. מבני עמלות והלימה של אינטרסים

הבינו את כל העמלות. האם דמי ההצלחה הוגנים? האם יש שיעור משוכה (hurdle rate)? האם יש קו מים גבוה (high-water mark)? מאפיינים אלו יכולים ליישר קו בין האינטרסים של המנהל והמשקיע.

7. בנייה והרכבה של תיקים אלטרנטיביים

עבור אלו המעוניינים לבנות פתרונות השקעה אלטרנטיביים משלהם, או עבור משקיעים מוסדיים הבונה תיק של אסטרטגיות קרנות גידור, התהליך כולל:

• הקצאת נכסים: קביעת המשקל המתאים של אלטרנטיבות בתוך התיק הכולל. לרוב, הדבר כרוך במודלי אופטימיזציה הלוקחים בחשבון מתאמים ותשואות צפויות.
• בחירת מנהלים: זיהוי ובחירה של המנהלים הטובים ביותר בכל אסטרטגיה שנבחרה. זהו תהליך מתמשך ודינמי.
• כלים לבניית תיקים: שימוש בכלים כמותיים ובמודלים של סיכונים כדי להבטיח שפרופיל הסיכון המצרפי של התיק תואם את היעדים. הדבר עשוי לכלול סימולציה של תרחישי שוק שונים.
• ניטור ואיזון מחדש: ניטור רציף של הביצועים והסיכון של כל השקעה ואיזון מחדש של התיק לפי הצורך כדי לשמור על הקצאות יעד ורמות סיכון.

עתידן של חלופות לקרנות גידור

נוף החלופות לקרנות גידור ממשיך להתפתח. אנו רואים:

• ביקוש מוגבר לחלופות נזילות: ככל שמשקיעים מחפשים נזילות רבה יותר וגישה קלה יותר, שוק הקרנות העומדות בתקן UCITS ומכשירי השקעה אלטרנטיביים נזילים אחרים (הידועים כקרנות "40 Act" בארה"ב) הולך וגדל. מוצרים אלו שואפים להציע אסטרטגיות דמויות קרנות גידור בפורמט מוסדר ונגיש יותר.
• התקדמות טכנולוגית: בינה מלאכותית, למידת מכונה וביג דאטה נמצאים בשימוש גובר לזיהוי הזדמנויות מסחר, ניהול סיכונים ושיפור היעילות התפעולית במגוון אסטרטגיות אלטרנטיביות.
• התמקדות בשילוב ESG: גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) הופכים לחשובים יותר ויותר. מנהלים בוחנים כיצד לשלב שיקולי ESG באסטרטגיות האלטרנטיביות שלהם, מקמפיינים אקטיביסטיים ועד לניתוח חוב במצוקה.
• דמוקרטיזציה של הגישה: בעוד שבאופן מסורתי זה היה תחומם של משקיעים מוסדיים וכשירים, נעשים מאמצים להפוך אסטרטגיות אלטרנטיביות מסוימות לנגישות יותר למגוון רחב יותר של משקיעים, אם כי נותרו משוכות משמעותיות בשל המורכבות והסיכון הכרוכים בכך.

סיכום

יצירה והבנה של חלופות לקרנות גידור היא משימה מתוחכמת הדורשת ניתוח קפדני, בדיקת נאותות יסודית והבנה מעמיקה של השווקים הגלובליים. אסטרטגיות אלו מציעות פוטנציאל לשפר את פיזור התיק, לייצר אלפא ולשמר הון, אך הן אינן חפות ממורכבויות וסיכונים. על ידי הגדרה קפדנית של יעדים, ביצוע בחירת מנהלים מעמיקה, ניהול נזילות וניווט בסביבה הרגולטורית והמיסויית הגלובלית, משקיעים יכולים לרתום ביעילות את כוחם של כלי השקעה מתקדמים אלה.

עבור אלו המעוניינים לבנות או להשקיע בחלופות לקרנות גידור, מחויבות ללמידה והתאמה מתמשכת היא חיונית. החיפוש אחר תשואות עדיפות בעולם פיננסי המשתנה ללא הרף הופך את השליטה באסטרטגיות מתוחכמות אלו לאתגר מתמשך ומתגמל עבור משקיעים ברחבי העולם.