מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי (CBDCs): מבט גלובלי

מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי (CBDCs) הם תחום חדשנות המתפתח במהירות בנוף הפיננסי העולמי. בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים, שבדרך כלל מבוזרים ומונפקים באופן פרטי, CBDCs הם צורות דיגיטליות של מטבע הפיאט של מדינה, המונפקים ומגובים על ידי הבנק המרכזי. עובדה זו הופכת אותם לשונים באופן מהותי ובעלי פוטנציאל טרנספורמטיבי.

מהם מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי (CBDCs)?

CBDC הוא למעשה צורה דיגיטלית של כסף של בנק מרכזי, הזמין לשימוש הציבור הרחב. חשבו עליו כגרסה דיגיטלית של שטרות ומטבעות, אך כזו הקיימת בצורה אלקטרונית. נכון לעכשיו, רק לבנקים מסחריים יש גישה ישירה לכסף של הבנק המרכזי בצורת רזרבות. CBDCs ירחיבו גישה זו למשקי בית ועסקים.

מאפיינים מרכזיים של CBDCs:

• התחייבות של הבנק המרכזי: CBDCs הם התחייבות ישירה של הבנק המרכזי, מה שהופך אותם לחסרי סיכון אינהרנטיים (לפחות מנקודת מבט של אשראי) בהשוואה לכסף של בנקים מסחריים או מטבעות דיגיטליים פרטיים.
• הילך חוקי: רוב ההצעות ל-CBDC חוזות שהם יהיו הילך חוקי בתחומי השיפוט שלהם.
• צורה דיגיטלית: CBDCs קיימים אך ורק בצורה דיגיטלית, מה שמקל על תשלומים ועסקאות אלקטרוניות.
• פוטנציאל להיות בר-תכנות: בעוד שלא כל ה-CBDCs יהיו בהכרח ברי-תכנות, הטכנולוגיה מאפשרת פונקציונליות כמו תשלומי תמריצים ממוקדים או הוצאות מותנות.

סוגי CBDCs

ניתן לסווג באופן כללי CBDCs לשני סוגים:

• CBDCs קמעונאיים: מיועדים לשימוש הציבור הרחב, ומאפשרים ליחידים ועסקים לבצע תשלומים יומיומיים באופן דיגיטלי.
• CBDCs סיטונאיים: מוגבלים למוסדות פיננסיים לצורך תשלומים וסליקה בין-בנקאיים, במטרה לשפר את היעילות ולהפחית סיכונים בשווקים הפיננסיים הסיטונאיים.

היתרונות הפוטנציאליים של CBDCs

היתרונות הפוטנציאליים של CBDCs הם רחבי היקף ותלויים במידה רבה בבחירות התכנון הספציפיות של כל בנק מרכזי. הנה כמה יתרונות מרכזיים:

1. שיפור יעילות התשלומים וחדשנות

CBDCs יכולים לייעל מערכות תשלומים, ולהפוך עסקאות למהירות, זולות ויעילות יותר. הם יכולים גם לטפח חדשנות בשירותי תשלום על ידי מתן פלטפורמה למודלים עסקיים וטכנולוגיות חדשות. לדוגמה, מערכות סליקה ברוטו בזמן אמת (RTGS) יכולות להיות יקרות עבור בנקים קטנים יותר, אך CBDC יכול לספק להם גישה ישירה לסליקה של הבנק המרכזי, ובכך להפחית סיכון ועלות.

2. הכללה פיננסית

במדינות רבות, חלק ניכר מהאוכלוסייה נותר ללא חשבון בנק או עם נגישות מוגבלת לשירותים בנקאיים, וחסר גישה לשירותים פיננסיים בסיסיים. CBDCs יכולים לספק אפשרות תשלום דיגיטלית מאובטחת ונגישה עבור אנשים אלה, ובכך לקדם הכללה פיננסית. קחו למשל מדינות באפריקה שמדרום לסהרה, שם כסף נייד כבר נפוץ; CBDC יכול להשתלב במערכות תשלום ניידות קיימות כדי להרחיב את השירותים הפיננסיים לאנשים רבים עוד יותר. ה"סנד דולר" של איי בהאמה הוא דוגמה רלוונטית ל-CBDC שמטרתו להגביר את ההכללה הפיננסית במדינה עם אוכלוסיית איים מפוזרת.

3. הפחתת עלויות תשלום

מערכות תשלום מסורתיות כוללות לעיתים קרובות מתווכים ועמלות עסקה, אשר יכולות להיות יקרות הן לצרכנים והן לעסקים. CBDCs יכולים להפחית עלויות אלה באופן פוטנציאלי על ידי ביטול מתווכים ואפשור תשלומים ישירים בין צדדים. לדוגמה, תשלומים חוצי גבולות יכולים להיות יקרים וגוזלי זמן עקב קשרי בנקאות קורספונדנטית. CBDC יכול לאפשר העברות חוצות גבולות מהירות וזולות יותר, מה שיועיל הן לעסקים והן ליחידים.

4. שיפור ביישום המדיניות המוניטרית

CBDCs יכולים לספק לבנקים מרכזיים כלים חדשים ליישום מדיניות מוניטרית. לדוגמה, בנקים מרכזיים יכולים לחלק ישירות תשלומי תמריצים לאזרחים במהלך מיתון כלכלי או ליישם ריביות שליליות על החזקות CBDC כדי לעודד הוצאות. הריקסבנק של שוודיה בוחן את ה-e-krona, בין השאר, כדי לשמר את תפקידו של הבנק המרכזי במתן אמצעי תשלום בטוח ויעיל, ככל שהשימוש במזומן פוחת.

5. מאבק בפעילויות בלתי חוקיות

למרות שלעיתים קרובות זה נשמע מנוגד לאינטואיציה, CBDCs יכולים לסייע במאבק בפעילויות בלתי חוקיות על ידי מתן שקיפות רבה יותר בזרימת התשלומים. בנקים מרכזיים יכולים ליישם מנגנונים לניטור עסקאות ולאיתור פעילות חשודה. בניגוד למזומן, שהוא אנונימי וקשה למעקב, ניתן לעקוב אחר עסקאות CBDC, מה שמקשה על פושעים להשתמש בהם להלבנת הון או למטרות בלתי חוקיות אחרות.

הסיכונים והאתגרים הפוטנציאליים של CBDCs

למרות היתרונות הפוטנציאליים שלהם, CBDCs מציגים גם מספר סיכונים ואתגרים שיש לשקול בקפידה:

1. סיכוני אבטחת סייבר

מערכות CBDC חשופות למתקפות סייבר, העלולות לפגוע באבטחה ובשלמות המטבע. בנקים מרכזיים צריכים להשקיע רבות באמצעי אבטחת סייבר כדי להגן על CBDCs מפני פריצות ואיומים אחרים. מתקפה מוצלחת עלולה להוביל לאובדן כספים, שיבוש מערכות התשלומים ושחיקת אמון הציבור.

2. חששות בנוגע לפרטיות

CBDCs עלולים לעורר חששות בנוגע לפרטיות, שכן לבנקים מרכזיים תהיה גישה למידע מפורט על הרגלי ההוצאות של האזרחים. חיוני למצוא איזון בין שקיפות לפרטיות, וליישם אמצעי הגנה מתאימים כדי להגן על הנתונים האישיים של יחידים. תכנון CBDCs עם טכנולוגיות לשיפור הפרטיות הוא חיוני כדי לזכות בקבלה ציבורית.

3. דיסאינטרמדיאציה של בנקים

אם CBDCs יאומצו באופן נרחב, הם עלולים לגרום לדיסאינטרמדיאציה של בנקים מסחריים, ולהפחית את תפקידם במערכת הפיננסית. הדבר עלול להוביל לירידה בהלוואות הבנקאיות ועלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית. בנקים מרכזיים צריכים לשקול בקפידה את ההשפעה הפוטנציאלית של CBDCs על המגזר הבנקאי ולנקוט בצעדים להפחתת כל השלכה שלילית. זה עשוי לכלול הגבלת כמות ה-CBDC שיחידים יכולים להחזיק או תשלום ריבית על רזרבות של בנקים מסחריים כדי לשמור על תחרותיותם.

4. סיכונים תפעוליים

יישום ותפעול של מערכת CBDC הוא משימה מורכבת, הדורשת מומחיות טכנית ומשאבים משמעותיים. בנקים מרכזיים צריכים לנהל בקפידה סיכונים תפעוליים כדי להבטיח את תפקודה החלק של המערכת. זה כולל הבטחת זמינות, מדרגיות ועמידות המערכת.

5. אתגרים במדיניות המוניטרית

CBDCs עלולים להציב אתגרים חדשים למדיניות המוניטרית. לדוגמה, אם יחידים יכולים לעבור בקלות בין CBDCs לפיקדונות בבנקים מסחריים, זה עלול להקשות על בנקים מרכזיים לשלוט בכמות הכסף. בנקים מרכזיים צריכים להתאים את מסגרות המדיניות המוניטרית שלהם כדי לקחת בחשבון את כניסתם של CBDCs.

יוזמות CBDC גלובליות: תמונת מצב

מדינות רבות ברחבי העולם בוחנות או מפתחות באופן פעיל CBDCs. הנה כמה דוגמאות בולטות:

• סין: היואן הדיגיטלי (e-CNY) הוא אחד מפרויקטי ה-CBDC המתקדמים ביותר בעולם. הוא נוסה במספר ערים ומשמש למטרות שונות, כולל תשלומים קמעונאיים, סובסידיות ממשלתיות וסחר חוצה גבולות. הבנק העממי של סין (PBOC) מרחיב בזהירות את תוכנית הפיילוט.
• האיחוד האירופי: הבנק המרכזי האירופי (ECB) בוחן את ההנפקה הפוטנציאלית של יורו דיגיטלי. דגש מרכזי הוא על פרטיות והבטחה שהיורו הדיגיטלי יהיה נגיש לכל האזרחים. ה-ECB נמצא כעת בשלב החקירה, ובוחן אפשרויות תכנון שונות.
• ארצות הברית: הפדרל ריזרב חוקר את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של CBDC אמריקאי. בעוד שהפד עדיין לא קיבל החלטה אם להנפיק CBDC, הוא מקיים דיאלוג פעיל עם בעלי עניין ומבצע ניסויים טכניים.
• איי בהאמה: ה"סנד דולר" (Sand Dollar) הוא ה-CBDC הראשון שהונפק על ידי בנק מרכזי. מטרתו לשפר את ההכללה הפיננסית ולהפחית את התלות במזומן במדינת הארכיפלג.
• ניגריה: ניגריה השיקה את ה-eNaira בשנת 2021, והפכה לאחת המדינות האפריקאיות הראשונות שהנפיקו CBDC. ה-eNaira שואף לקדם הכללה פיננסית ולהפחית את עלויות העסקאות. עם זאת, האימוץ היה איטי מהצפוי.
• הבנק המרכזי של מזרח הקריביים (ECCB): ה-ECCB השיק את DCash, CBDC עבור שמונה מדינות איים באיחוד המטבע של מזרח הקריביים. DCash שואף לשפר את יעילות התשלומים ולהפחית את התלות במזומן.

שיקולי תכנון של CBDC

התכנון של CBDC הוא חיוני להצלחתו. בנקים מרכזיים צריכים לשקול מספר גורמים, כולל:

• טכנולוגיה: בנקים מרכזיים צריכים לבחור את הטכנולוגיה המתאימה ל-CBDC שלהם. האפשרויות כוללות טכנולוגיית ספר חשבונות מבוזר (DLT), הידועה גם כבלוקצ'יין, ובסיסי נתונים ריכוזיים.
• גישה: בנקים מרכזיים צריכים לקבוע למי תהיה גישה ל-CBDC. האם הוא יהיה זמין לכל האזרחים, או רק למוסדות פיננסיים?
• ריבית: בנקים מרכזיים צריכים להחליט אם לשלם ריבית על החזקות CBDC. תשלום ריבית יכול לעודד אימוץ, אך הוא יכול גם לגרום לדיסאינטרמדיאציה של בנקים.
• פרטיות: בנקים מרכזיים צריכים ליישם אמצעי הגנה מתאימים כדי להגן על פרטיותם של יחידים.
• אבטחה: בנקים מרכזיים צריכים להבטיח את אבטחת מערכת ה-CBDC כדי להגן עליה מפני מתקפות סייבר.
• אינטרופרביליות: CBDCs צריכים להיות בעלי יכולת פעולה הדדית (אינטרופרביליים) עם מערכות תשלום קיימות ואולי גם עם CBDCs אחרים כדי להקל על תשלומים חוצי גבולות.

עתיד ה-CBDCs

ל-CBDCs יש פוטנציאל לעצב מחדש את עתיד הכסף והפיננסים. עם זאת, הצלחתם תהיה תלויה בתכנון, יישום ורגולציה קפדניים. בנקים מרכזיים צריכים להתמודד עם הסיכונים והאתגרים הקשורים ל-CBDCs כדי להבטיח שהם בטוחים, יעילים ונגישים לכולם. סביר להניח שההשקה תהיה הדרגתית, ושיעורי האימוץ ישתנו בין מדינות, בהתאם לתשתית התשלומים הקיימת, לנורמות תרבותיות ולמסגרות רגולטוריות.

מגמות מרכזיות למעקב:

• התנסות מוגברת: סביר להניח שיותר בנקים מרכזיים ישיקו תוכניות פיילוט לבחינת תכנוני CBDC ולהערכת השפעתם.
• התמקדות באינטרופרביליות: המאמצים ליצור CBDCs אינטרופרביליים יגברו כדי להקל על תשלומים חוצי גבולות ולהפחית את החיכוך בסחר הבינלאומי.
• מעורבות המגזר הפרטי: שיתוף פעולה בין בנקים מרכזיים וחברות מהמגזר הפרטי יהיה חיוני לפיתוח פתרונות CBDC חדשניים ולהבטחת אימוץ נרחב.
• נוף רגולטורי מתפתח: רגולטורים יצטרכו להסתגל להופעתם של CBDCs ולפתח מסגרות מתאימות לניהול הסיכונים וההזדמנויות שהם מציגים.
• חינוך הציבור: חינוך הציבור לגבי היתרונות והסיכונים של CBDCs יהיה חיוני לבניית אמון ולעידוד אימוץ.

CBDCs מול מטבעות קריפטוגרפיים ומטבעות יציבים

חשוב להבחין בין CBDCs למטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ומטבעות יציבים. בעוד שכולם הם צורות של מטבע דיגיטלי, הם נבדלים באופן משמעותי במאפיינים הבסיסיים ובמטרתם.

CBDCs מול מטבעות קריפטוגרפיים

• הנפקה: CBDCs מונפקים ומגובים על ידי בנק מרכזי, בעוד שמטבעות קריפטוגרפיים הם בדרך כלל מבוזרים ואינם מגובים על ידי ממשלה או מוסד כלשהו.
• רגולציה: CBDCs כפופים לרגולציה ממשלתית, בעוד שמטבעות קריפטוגרפיים לרוב אינם מפוקחים או שהם תחת רגולציה קלה.
• תנודתיות: CBDCs מתוכננים להיות יציבים בערכם, בעוד שמטבעות קריפטוגרפיים הם לרוב תנודתיים מאוד.
• מטרה: CBDCs נועדו לשמש כאמצעי חליפין, כמאגר ערך וכיחידת חישוב, בעוד שמטבעות קריפטוגרפיים משמשים לעיתים קרובות להשקעות ספקולטיביות או כמאגר ערך מחוץ למערכת הפיננסית המסורתית.

CBDCs מול מטבעות יציבים

• הנפקה: מטבעות יציבים מונפקים בדרך כלל על ידי חברות פרטיות וצמודים לנכס יציב, כגון הדולר האמריקאי. CBDCs מונפקים ומגובים על ידי בנק מרכזי.
• סיכון: מטבעות יציבים כפופים לסיכון שהמנפיק לא יוכל לשמור על ההצמדה לנכס הבסיס. CBDCs נחשבים לחסרי סיכון (מנקודת מבט של אשראי) מכיוון שהם התחייבות ישירה של הבנק המרכזי.
• רגולציה: מטבעות יציבים נתונים לפיקוח רגולטורי גובר, בעוד ש-CBDCs כפופים לרגולציה ממשלתית מעצם הגדרתם.

מסקנה

מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי מייצגים אבולוציה משמעותית בעולם הפיננסים. בעודם מציעים יתרונות פוטנציאליים רבים – החל מיעילות תשלומים משופרת והכללה פיננסית ועד ליישום מדיניות מוניטרית משופר – הם גם מציבים אתגרים ניכרים הקשורים לאבטחת סייבר, פרטיות ויציבות פיננסית. ככל שמדינות ברחבי העולם ממשיכות לחקור ולהתנסות ב-CBDCs, חיוני לשקול בקפידה גורמים אלה כדי להבטיח שמטבעות דיגיטליים אלה יתרמו למערכת פיננסית מכלילה, יעילה ועמידה יותר.