דוגמת מבנה HTML:

<div class="accordion">
  <div class="accordion-item">
    <h3 class="accordion-header">
      <button class="accordion-button" aria-expanded="false" aria-controls="content-1" id="button-1">
        כותרת מקטע 1
      </button>
    </h3>
    <div id="content-1" class="accordion-content" role="region" aria-labelledby="button-1">
      <p>תוכן עבור מקטע 1 יופיע כאן.</p>
    </div>
  </div>
  <div class="accordion-item">
    <h3 class="accordion-header">
      <button class="accordion-button" aria-expanded="false" aria-controls="content-2" id="button-2">
        כותרת מקטע 2
      </button>
    </h3>
    <div id="content-2" class="accordion-content" role="region" aria-labelledby="button-2">
      <p>תוכן עבור מקטע 2 יופיע כאן.</p>
    </div>
  </div>
</div>

2. תכונות ARIA לתוכן דינמי

תפקידים ומצבים של ARIA הם חיוניים כדי ליידע טכנולוגיות מסייעות על התנהגות האקורדיון.

• `role="button"`: על האלמנט האינטראקטיבי (כפתור) שמפעיל את התוכן.
• `aria-expanded`: מוגדר ל-`true` כאשר חלונית התוכן גלויה ול-`false` כאשר היא מוסתרת. זה מעביר ישירות את המצב לקוראי מסך.
• `aria-controls`: על הכפתור, מפנה ל-`id` של חלונית התוכן שהוא שולט בה. זה יוצר קישור פרוגרמטי.
• `aria-labelledby`: על חלונית התוכן, מפנה ל-`id` של הכפתור ששולט בה. זה יוצר קישור דו-כיווני.
• `role="region"`: על חלונית התוכן. זה מציין שהתוכן הוא אזור נתפס בדף.
• `aria-hidden`: למרות ש-`aria-expanded` עדיף לשליטה במצבי נראות, ניתן להשתמש ב-`aria-hidden="true"` על חלוניות תוכן שאינן מוצגות כרגע כדי למנוע מהן להיות מוכרזות על ידי קוראי מסך. עם זאת, הבטחה שהתוכן מוסתר כראוי באמצעות CSS (`display: none;`) או מוסר מעץ הנגישות היא יציבה יותר.

הערה על `aria-hidden` מול `display: none`: שימוש ב-`display: none;` ב-CSS מסיר ביעילות את האלמנט מעץ הנגישות. אם אתם מציגים/מסתירים תוכן באופן דינמי באמצעות JavaScript ללא `display: none;`, `aria-hidden` הופך לחשוב יותר. עם זאת, `display: none;` היא בדרך כלל השיטה המועדפת להסתרת חלוניות תוכן.

3. תפעול באמצעות מקלדת

ודאו שמשתמשים יכולים לתקשר עם האקורדיון באמצעות פקודות מקלדת סטנדרטיות.

• ניווט בטאב: כותרות האקורדיון צריכות להיות ניתנות למיקוד ולהופיע בסדר הטאבים הטבעי של הדף.
• הפעלה: לחיצה על `Enter` או `רווח` על כותרת אקורדיון ממוקדת צריכה להפעיל את נראות חלונית התוכן שלה.
• מקשי חצים (אופציונלי אך מומלץ): לחוויה משופרת יותר, שקלו ליישם ניווט באמצעות מקשי חצים:
  • `חץ למטה`: העבר את הפוקוס לכותרת האקורדיון הבאה.
  • `חץ למעלה`: העבר את הפוקוס לכותרת האקורדיון הקודמת.
  • `Home`: העבר את הפוקוס לכותרת האקורדיון הראשונה.
  • `End`: העבר את הפוקוס לכותרת האקורדיון האחרונה.
  • `חץ ימינה` (או `Enter`/`רווח`): פתח/סגור את פריט האקורדיון הנוכחי.
  • `חץ שמאלה` (או `Enter`/`רווח`): סגור את פריט האקורדיון הנוכחי והעבר את הפוקוס בחזרה לכותרת.

4. מחווני פוקוס ויזואליים

כאשר כותרת אקורדיון מקבלת פוקוס מקלדת, חייב להיות לה מחוון ויזואלי ברור. קווי המתאר של הפוקוס המוגדרים כברירת מחדל בדפדפן מספיקים לעתים קרובות, אך ודאו שהם לא מוסרים על ידי CSS (למשל, `outline: none;`) מבלי לספק סגנון פוקוס חלופי ובולט מאוד.

דוגמת CSS לפוקוס:

.accordion-button:focus {
  outline: 3px solid blue; /* או צבע שעומד בדרישות הניגודיות */
  outline-offset: 2px;
}

5. נראות והצגת תוכן

• מצב ברירת מחדל: החליטו אם מקטעי האקורדיון צריכים להיות סגורים או פתוחים כברירת מחדל. עבור שאלות נפוצות או מידע צפוף, עדיף בדרך כלל להתחיל במצב סגור. עבור ניווט או סיכומי תכונות, ייתכן שיהיה מועיל שמקטע אחד יהיה פתוח כברירת מחדל.
• רמזים ויזואליים: השתמשו ברמזים ויזואליים ברורים כדי לציין אם מקטע פתוח או סגור. זה יכול להיות אייקון (למשל, סימן '+' או '-', חץ למעלה/למטה) שמשנה את מראהו. ודאו שגם אייקונים אלה נגישים (למשל, באמצעות `aria-label` אם אין להם טקסט).
• יחסי ניגודיות: ודאו שתוכן הטקסט בתוך האקורדיון, וכפתורי ההפעלה, עומדים בדרישות יחס הניגודיות של WCAG (4.5:1 לטקסט רגיל, 3:1 לטקסט גדול). זה חיוני למשתמשים עם ראייה ירודה.
• ללא אובדן תוכן: כאשר מקטע מתרחב, ודאו שהתוכן שלו אינו גולש מהקונטיינר שלו או מסתיר תוכן קריטי אחר.

6. ניהול פוקוס בעת החלפת מצב

זהו היבט מתקדם יותר אך חיוני לחוויה חלקה.

• פתיחה: כאשר משתמש פותח מקטע, שקלו להעביר את הפוקוס לאלמנט האינטראקטיבי הראשון בתוך התוכן החדש שנחשף. זה חשוב במיוחד אם התוכן שנפתח מכיל שדות טופס או קישורים.
• סגירה: כאשר משתמש סוגר מקטע, הפוקוס צריך לחזור לכותרת האקורדיון שהופעלה. זה מונע ממשתמשים צורך לנווט אחורה דרך מקטעים שנסגרו קודם לכן.

יישום ניהול פוקוס כרוך בדרך כלל בשימוש ב-JavaScript כדי ללכוד ולהגדיר את הפוקוס באופן פרוגרמטי.

יישום אקורדיונים נגישים באמצעות JavaScript

בעוד ש-HTML סמנטי ו-ARIA הם הצעדים הראשונים, לעתים קרובות נדרש JavaScript כדי לטפל בהחלפה הדינמית ובניהול פוטנציאלי של הפוקוס. הנה גישת JavaScript רעיונית:

// JavaScript רעיוני לפונקציונליות של אקורדיון

document.querySelectorAll('.accordion-button').forEach(button => {
  button.addEventListener('click', () => {
    const controlsId = button.getAttribute('aria-controls');
    const content = document.getElementById(controlsId);

    if (content) {
      const isExpanded = button.getAttribute('aria-expanded') === 'true';
      
      // החלפת מצב aria-expanded
      button.setAttribute('aria-expanded', !isExpanded);

      // החלפת נראות התוכן (באמצעות CSS לנגישות)
      content.style.display = isExpanded ? 'none' : 'block'; // או שימוש בהחלפת קלאס

      // אופציונלי: ניהול פוקוס בפתיחה
      // if (!isExpanded) {
      //   const firstFocusableElement = content.querySelector('a[href], button, input, [tabindex]');
      //   if (firstFocusableElement) {
      //     firstFocusableElement.focus();
      //   }
      // }
    }
  });

  // אופציונלי: ניווט מקלדת (מקשי חצים וכו') ייושם כאן גם כן.
  // לדוגמה, טיפול באירועי 'keydown'.
});

// הגדרה ראשונית: הסתרת תוכן כברירת מחדל והגדרת aria-expanded ל-false
document.querySelectorAll('.accordion-content').forEach(content => {
  const headerButton = document.getElementById(content.getAttribute('aria-labelledby'));
  if (headerButton) {
    content.style.display = 'none'; // הסתרת תוכן באופן ראשוני
    headerButton.setAttribute('aria-expanded', 'false');
  }
});

שיקולים חשובים עבור JavaScript:

• CSS להסתרה: מומלץ להשתמש ב-CSS (למשל, `display: none;` או קלאס שמגדיר `height: 0; overflow: hidden;` למעברים חלקים יותר) כדי להסתיר תוכן. זה מבטיח שהתוכן יוסר מעץ הנגישות כאשר אינו גלוי.
• דעיכה חיננית (Graceful Degradation): ודאו שגם אם JavaScript נכשל בטעינה או בהרצה, תוכן האקורדיון נשאר נגיש (אם כי אולי לא מתקפל). ה-HTML הסמנטי עדיין אמור לספק מבנה כלשהו.
• פריימוורקים וספריות: אם משתמשים בפריימוורקים של JavaScript (React, Vue, Angular) או בספריות UI, בדקו את תיעוד הנגישות שלהם. רבים מספקים רכיבי אקורדיון נגישים מובנים או עם תכונות ספציפיות.

בדיקות נגישות

בדיקות יסודיות חיוניות כדי להבטיח שהווידג'טים של האקורדיון שלכם באמת נגישים.

• כלים אוטומטיים: השתמשו בתוספים לדפדפן (כמו Axe, WAVE) או בודקים מקוונים כדי לזהות בעיות נגישות נפוצות.
• בדיקת מקלדת: נווטו והפעילו את האקורדיון באמצעות המקלדת בלבד (Tab, Shift+Tab, Enter, רווח, מקשי חצים). ודאו שכל האלמנטים האינטראקטיביים ניתנים להגעה ולתפעול.
• בדיקת קורא מסך: בדקו עם קוראי מסך פופולריים (NVDA, JAWS, VoiceOver). האזינו לאופן שבו מבנה האקורדיון ושינויי המצב מוכרזים. האם זה הגיוני? האם מצב `aria-expanded` מועבר כראוי?
• בדיקות משתמשים: במידת האפשר, שלבו משתמשים עם מוגבלויות בתהליך הבדיקה שלכם. המשוב שלהם יקר ערך לזיהוי בעיות שימושיות בעולם האמיתי.
• בדיקות דפדפנים ומכשירים: בדקו על פני דפדפנים ומכשירים שונים, שכן התנהגות הרינדור וה-JavaScript יכולה להשתנות.

פרספקטיבות גלובליות ולוקליזציה

בעת עיצוב עבור קהל גלובלי, קחו בחשבון את הגורמים הבאים:

• שפה: ודאו שכל הטקסט, כולל תוויות כפתורים ותוכן, ברור, תמציתי וקל לתרגום. הימנעו מביטויים או מהתייחסויות ספציפיות לתרבות.
• אורך התוכן: הרחבת תוכן יכולה להשפיע באופן משמעותי על פריסת הדף. שימו לב שתוכן מתורגם עשוי להיות ארוך או קצר יותר מהמקור. בדקו כיצד האקורדיון שלכם מתמודד עם אורכי תוכן משתנים.
• מוסכמות ממשק משתמש תרבותיות: בעוד שהפונקציונליות המרכזית של אקורדיונים היא אוניברסלית, אלמנטים עיצוביים עדינים עשויים להיתפס באופן שונה בין תרבויות. היצמדו לדפוסים מבוססים ולהצעות פעולה ברורות.
• ביצועים: עבור משתמשים באזורים עם חיבורי אינטרנט איטיים יותר, ודאו שה-JavaScript שלכם מותאם ושהתוכן בתוך האקורדיונים אינו משפיע יתר על המידה על זמני הטעינה הראשוניים של הדף.

דוגמאות לאקורדיונים נגישים

ארגונים רבים ובעלי מוניטין מדגימים דפוסי אקורדיון נגישים:

• מערכת העיצוב של GOV.UK: מצוטטת לעתים קרובות בזכות מחויבותה לנגישות, GOV.UK מספקת רכיבים מתועדים היטב, כולל אקורדיונים, העומדים בתקן WCAG.
• MDN Web Docs: רשת המפתחים של מוזילה מציעה מדריכים ודוגמאות מפורטים ליצירת וידג'טים נגישים, כולל אקורדיונים, עם הסברים ברורים על השימוש ב-ARIA.
• מערכות עיצוב מחברות טכנולוגיה גדולות: חברות כמו גוגל (Material Design), מיקרוסופט (Fluent UI) ואפל מספקות רכיבי מערכת עיצוב שלעתים קרובות נותנים עדיפות לנגישות. התייחסות אליהן יכולה להציע דפוסי יישום יציבים.

סיכום

וידג'טים של אקורדיון הם כלים רבי עוצמה לארגון תוכן ולשיפור חוויית המשתמש. עם זאת, טבעם הדינמי דורש גישה מצפונית לנגישות. על ידי הקפדה על הנחיות WCAG, מינוף HTML סמנטי, יישום נכון של ARIA, הבטחת ניווט מקלדת יציב וביצוע בדיקות יסודיות, תוכלו ליצור רכיבי אקורדיון שמישים ומהנים עבור כולם, ברחבי העולם. מתן עדיפות לנגישות מההתחלה לא רק מבטיח עמידה בתקנים אלא גם מוביל למוצר מכליל וידידותי יותר למשתמש עבור כולם.

זכרו, עיצוב נגיש אינו מחשבה שנייה; הוא חלק בלתי נפרד מעיצוב טוב. על ידי שליטה ביישום של וידג'טים של אקורדיון נגישים, אתם תורמים לרשת שוויונית ושמישה יותר עבור כל המשתמשים.