עברית

מדריך מקיף לניתובי בקשות ב-API Gateway, הכולל אסטרטגיות, תבניות, הגדרות, ושיטות עבודה מומלצות לפריסות מיקרו-שירותים יעילות וסקיילביליות ברחבי העולם.

שער API: שליטה בניתובי בקשות לארכיטקטורות מיקרו-שירותים

בעולם המיקרו-שירותים, שער API (API Gateway) משמש כנקודת כניסה יחידה לכל בקשות הלקוח. אחריותו המרכזית היא לנתב ביעילות ובבטחה את הבקשות הללו לשירותי הקצה (backend) המתאימים. ניתוב בקשות יעיל הוא חיוני להשגת ביצועים מיטביים, סקיילביליות ויכולת תחזוקה בארכיטקטורת מיקרו-שירותים. מדריך מקיף זה צולל למורכבות של ניתוב בקשות ב-API Gateway, ומכסה אסטרטגיות, תבניות, אפשרויות תצורה ושיטות עבודה מומלצות.

הבנת ניתוב בקשות ב-API Gateway

ניתוב בקשות הוא תהליך של הפניית בקשות נכנסות לשירות הקצה הנכון על בסיס קריטריונים מסוימים. תהליך זה כולל ניתוח הבקשה (למשל, מתודת HTTP, נתיב, כותרות, פרמטרים של שאילתה) ויישום כללים מוגדרים מראש כדי לקבוע את שירות היעד. ה-API Gateway פועל לעיתים קרובות כפרוקסי הפוך (reverse proxy), המגן על ארכיטקטורת המיקרו-שירותים הפנימית מהעולם החיצון.

מושגי מפתח

אסטרטגיות לניתוב בקשות

ניתן להשתמש במספר אסטרטגיות לניתוב בקשות ב-API Gateway, שלכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. בחירת האסטרטגיה הנכונה תלויה בדרישות הספציפיות של היישום ובמורכבות ארכיטקטורת המיקרו-שירותים.

1. ניתוב מבוסס נתיב

זוהי אסטרטגיית הניתוב הנפוצה והפשוטה ביותר. בקשות מנותבות על סמך נתיב ה-URL. לדוגמה, בקשות ל-/users עשויות להיות מנותבות לשירות ה-`users`, בעוד שבקשות ל-/products ינותבו לשירות ה-`products`.

דוגמה:

קחו לדוגמה פלטפורמת מסחר אלקטרוני. בקשות ל-/api/v1/products עשויות להיות מנותבות למיקרו-שירות של קטלוג מוצרים, בעוד שבקשות ל-/api/v1/orders ינותבו למיקרו-שירות של ניהול הזמנות. הדבר מאפשר הפרדה ברורה של תחומי אחריות וניהול קל יותר של שירותים בודדים.

תצורה:

פלטפורמות רבות של API Gateway מאפשרות להגדיר ניתוב מבוסס נתיב באמצעות התאמת תבניות פשוטה. לדוגמה, ב-Kong, ניתן להגדיר נתיב (route) שמתאים לבקשות עם נתיב ספציפי ומעביר אותן לשירות מסוים.

יתרונות:

חסרונות:

2. ניתוב מבוסס כותרות (Headers)

בקשות מנותבות על סמך הערך של כותרות HTTP ספציפיות. הדבר שימושי ליישום תכונות כגון משא ומתן על תוכן (למשל, ניתוב המבוסס על כותרת ה-`Accept`) או ניהול גרסאות (למשל, ניתוב המבוסס על כותרת מותאמת אישית כמו `API-Version`).

דוגמה:

דמיינו שיש לכם שתי גרסאות של שירות ה-`products` (v1 ו-v2). ניתן להשתמש בכותרת מותאמת אישית, כגון `X-API-Version`, כדי לנתב בקשות לגרסה המתאימה. בקשה עם `X-API-Version: v1` תנותב לשירות v1, בעוד שבקשה עם `X-API-Version: v2` תנותב לשירות v2. הדבר שימושי עבור פריסה הדרגתית ובדיקות A/B.

תצורה:

רוב שערי ה-API מאפשרים להגדיר כללי ניתוב המבוססים על ערכי כותרות. ניתן לציין את שם הכותרת ואת הערך הצפוי להתאמה. לדוגמה, ב-Azure API Management, ניתן להשתמש במדיניות (policies) כדי לבדוק את ערכי הכותרות ולנתב את הבקשה בהתאם.

יתרונות:

חסרונות:

3. ניתוב מבוסס פרמטרים של שאילתה

בקשות מנותבות על סמך הערך של פרמטרים בשאילתה ב-URL. הדבר שימושי לניתוב המבוסס על קריטריונים ספציפיים המועברים כחלק מהבקשה, כגון מזהה לקוח או קטגוריית מוצר.

דוגמה:

שקלו תרחיש שבו אתם רוצים לנתב בקשות לשירותי קצה שונים על סמך המיקום הגיאוגרפי של הלקוח. ניתן להשתמש בפרמטר שאילתה, כגון `region`, כדי לציין את האזור. בקשות עם /products?region=eu עשויות להיות מנותבות לשירות קטלוג מוצרים באירופה, בעוד שבקשות עם /products?region=us ינותבו לשירות בארצות הברית. הדבר עוזר לייעל ביצועים ותאימות למשתמשים גלובליים.

תצורה:

שערי API בדרך כלל מספקים מנגנונים לחילוץ פרמטרים של שאילתה מה-URL ולהשתמש בהם בכללי ניתוב. ב-Google Cloud API Gateway, ניתן להגדיר כללי ניתוב המבוססים על ערכי פרמטרים של שאילתה באמצעות תצורת השירות.

יתרונות:

חסרונות:

4. ניתוב מבוסס מתודה (Method)

בקשות מנותבות על סמך מתודת ה-HTTP (למשל, GET, POST, PUT, DELETE). הדבר משמש לעתים קרובות בשילוב עם ניתוב מבוסס נתיב כדי לספק API בסגנון RESTful.

דוגמה:

ניתן לנתב GET /users לשירות שמחזיר מידע על משתמשים, POST /users לשירות שיוצר משתמש חדש, PUT /users/{id} לשירות שמעדכן משתמש, ו-DELETE /users/{id} לשירות שמוחק משתמש. הדבר ממנף את פועלי ה-HTTP הסטנדרטיים לעיצוב API ברור ועקבי.

תצורה:

שערי API בדרך כלל תומכים בניתוב המבוסס על מתודות HTTP. ניתן להגדיר נתיבים נפרדים לכל מתודה עבור נתיב נתון. AWS API Gateway מאפשר להגדיר אינטגרציות שונות עבור כל מתודת HTTP על משאב.

יתרונות:

חסרונות:

5. ניתוב מבוסס תוכן

בקשות מנותבות על סמך התוכן של גוף הבקשה. הדבר שימושי לניתוב המבוסס על קריטריונים מורכבים או כאשר החלטת הניתוב תלויה בנתונים הנשלחים בבקשה. זה יכול להיות שימושי במיוחד עם יישומי GraphQL שבהם השאילתה עצמה מניעה את הניתוב.

דוגמה:

שקלו תרחיש שבו יש לכם מספר שירותי קצה המטפלים בסוגים שונים של מסמכים. ניתן לבדוק את גוף הבקשה כדי לקבוע את סוג המסמך ולנתב את הבקשה לשירות המתאים. לדוגמה, אם גוף הבקשה מכיל מטען JSON עם שדה documentType: 'invoice', ניתן לנתב את הבקשה לשירות עיבוד החשבוניות. עבור עסקים גלובליים, לחשבוניות עשויים להיות הבדלים אזוריים (למשל, כללי מע"מ), כך שהתוכן יכול גם לזהות את המדינה לצורך ניתוב מתאים.

תצורה:

ניתוב מבוסס תוכן דורש בדרך כלל תצורה מתוחכמת יותר מאסטרטגיות ניתוב אחרות. ייתכן שתצטרכו להשתמש בסקריפטים או בקוד מותאם אישית כדי לבדוק את גוף הבקשה ולקבל החלטות ניתוב. Tyk API Gateway מספק תכונות לטרנספורמציה של בקשות וסקריפטים, שניתן להשתמש בהן לניתוב מבוסס תוכן.

יתרונות:

חסרונות:

תבניות לניתוב בקשות

ניתן ליישם מספר תבניות מבוססות כדי לשפר את ניתוב הבקשות ולשפר את הארכיטקטורה הכוללת של מערכת מיקרו-שירותים.

1. אגרגציה (איסוף)

ה-API Gateway אוסף תגובות ממספר שירותי קצה לתגובה אחת עבור הלקוח. הדבר מפחית את מספר סבבי התקשורת הנדרשים ומפשט את חוויית הלקוח.

דוגמה:

כאשר לקוח מבקש פרופיל משתמש, ה-API Gateway עשוי להצטרך לאחזר נתונים משירות ה-`users`, שירות ה-`profiles`, ושירות ה-`addresses`. ה-API Gateway אוסף את התגובות משירותים אלו לתגובת פרופיל משתמש אחת, אשר מוחזרת ללקוח. תבנית זו משפרת את הביצועים ומפחיתה את מורכבות יישום הלקוח.

2. טרנספורמציה (התמרה)

ה-API Gateway מבצע טרנספורמציה של בקשות ותגובות בין הלקוח לשירותי הקצה. הדבר מאפשר ללקוח להשתמש ב-API שונה מזה שנחשף על ידי שירותי הקצה, ובכך מנתק את הלקוח מהארכיטקטורה הפנימית.

דוגמה:

הלקוח עשוי לשלוח בקשה עם פורמט נתונים או מוסכמות שמות ספציפיות. ה-API Gateway מבצע טרנספורמציה של הבקשה לפורמט ששירות הקצה מבין. באופן דומה, ה-API Gateway מבצע טרנספורמציה של התגובה משירות הקצה לפורמט שהלקוח מצפה לו. תבנית זו מאפשרת גמישות והתאמה רבה יותר בארכיטקטורת המיקרו-שירותים.

3. שרשור

ה-API Gateway מנתב בקשה למספר שירותי קצה באופן סדרתי. כל שירות מבצע משימה ספציפית ומעביר את התוצאה לשירות הבא בשרשרת.

דוגמה:

בעת עיבוד הזמנה, ה-API Gateway עשוי לנתב תחילה את הבקשה לשירות `אימות הזמנה`, לאחר מכן לשירות `עיבוד תשלומים`, ולבסוף לשירות `מימוש הזמנה`. כל שירות מבצע משימה ספציפית ומעביר את ההזמנה לשירות הבא בשרשרת. תבנית זו מאפשרת יישום תהליכים עסקיים מורכבים באופן מודולרי וסקיילבילי.

4. הסתעפות

ה-API Gateway מנתב בקשה לשירותי קצה שונים על בסיס תנאים מסוימים. הדבר מאפשר יישום לוגיקה עסקית שונה בהתבסס על הקשר הבקשה.

דוגמה:

בהתבסס על מיקום המשתמש, ה-API Gateway עשוי לנתב את הבקשה לשירות תמחור שונה. משתמשים באירופה עשויים להיות מנותבים לשירות המחיל מע"מ, בעוד שמשתמשים בארצות הברית ינותבו לשירות שלא. הדבר מאפשר התאמה של הלוגיקה העסקית לאזורים או לפלחי לקוחות ספציפיים.

אפשרויות תצורה

הגדרת ניתוב בקשות ב-API Gateway כוללת בדרך כלל הגדרת נתיבים, שירותים ומדיניות. אפשרויות התצורה הספציפיות משתנות בהתאם לפלטפורמת ה-API Gateway הנמצאת בשימוש.

1. הגדרת נתיב (Route)

נתיב מגדיר את המיפוי בין בקשות נכנסות לשירותי קצה. הוא כולל בדרך כלל את המידע הבא:

2. הגדרת שירות (Service)

שירות מייצג שירות קצה שה-API Gateway יכול לנתב אליו בקשות. הוא כולל בדרך כלל את המידע הבא:

3. מדיניות (Policies)

מדיניות משמשת ליישום לוגיקה ספציפית על בקשות ותגובות. ניתן להשתמש בה לאימות, הרשאות, הגבלת קצב, טרנספורמציה של בקשות וטרנספורמציה של תגובות.

בחירת שער API

קיימים מספר פתרונות API Gateway, שלכל אחד מהם חוזקות וחולשות משלו. בחירת ה-API Gateway תלויה בדרישות הספציפיות של היישום ובסביבת התשתית.

פתרונות API Gateway פופולריים

שיטות עבודה מומלצות לניתוב בקשות

ביצוע שיטות עבודה מומלצות לניתוב בקשות יכול לשפר משמעותית את הביצועים, הסקיילביליות ויכולת התחזוקה של ארכיטקטורת מיקרו-שירותים.

1. שמרו על כללי ניתוב פשוטים

הימנעו מכללי ניתוב מורכבים מדי שקשה להבין ולתחזק. כללים פשוטים יותר קלים יותר לפתרון בעיות ופחות מועדים לטעויות.

2. השתמשו בגילוי שירותים

מנפו את גילוי השירותים לאיתור דינמי של שירותי קצה. הדבר מבטיח שה-API Gateway תמיד יוכל לנתב בקשות למופעים זמינים, גם כאשר שירותים עוברים שינוי סקאלה או פריסה מחדש.

3. הטמיעו איזון עומסים

פזרו בקשות נכנסות על פני מספר מופעים של שירותי קצה כדי למנוע עומס יתר ולהבטיח זמינות גבוהה. השתמשו באלגוריתם איזון עומסים המתאים לצרכי היישום (למשל, round robin, least connections).

4. אבטחו את שער ה-API שלכם

הטמיעו מנגנוני אימות והרשאות כדי להגן על שירותי קצה מפני גישה לא מורשית. השתמשו בפרוטוקולי אבטחה סטנדרטיים בתעשייה כגון OAuth 2.0 ו-JWT.

5. נטרו ונתחו את ביצועי הניתוב

נטרו את ביצועי ה-API Gateway ושירותי הקצה כדי לזהות צווארי בקבוק ולייעל את כללי הניתוב. השתמשו בכלי ניתוח נתונים למעקב אחר זמן השהיה של בקשות, שיעורי שגיאות ותבניות תעבורה.

6. ניהול תצורה ריכוזי

השתמשו במערכת ניהול תצורה ריכוזית כדי לנהל את כללי הניתוב ותצורות אחרות של ה-API Gateway. הדבר מפשט את הניהול והפריסה של שינויים על פני מספר מופעי API Gateway.

7. אסטרטגיית ניהול גרסאות

הטמיעו אסטרטגיית ניהול גרסאות ברורה עבור ה-API שלכם. הדבר מאפשר לכם להכניס שינויים ב-API שלכם מבלי לשבור לקוחות קיימים. השתמשו בניתוב מבוסס כותרת או נתיב כדי לנתב בקשות לגרסאות שונות של ה-API שלכם.

8. התמודדות חיננית עם כשלים (Graceful Degradation)

הטמיעו מנגנוני התמודדות חיננית עם כשלים כדי להתמודד עם תקלות בשירותי הקצה. אם שירות קצה אינו זמין, ה-API Gateway צריך להחזיר הודעת שגיאה משמעותית ללקוח במקום לקרוס.

9. הגבלת קצב ובקרת עומסים

הטמיעו הגבלת קצב ובקרת עומסים כדי להגן על שירותי קצה מפני עומס יתר של תעבורה. הדבר יכול לסייע במניעת התקפות מניעת שירות ולהבטיח שה-API Gateway יישאר רספונסיבי.

סיכום

שליטה בניתובי בקשות ב-API Gateway היא חיונית לבניית ארכיטקטורות מיקרו-שירותים יעילות, סקיילביליות וניתנות לתחזוקה. על ידי הבנת אסטרטגיות הניתוב השונות, התבניות, אפשרויות התצורה ושיטות העבודה המומלצות, תוכלו לנהל ביעילות את התעבורה לשירותי הקצה שלכם ולספק חוויה חלקה ללקוחותיכם. ככל שהמיקרו-שירותים ממשיכים להתפתח, תפקידו של ה-API Gateway בניתוב וניהול בקשות רק ילך ויגבר בחשיבותו. בחירת ה-API Gateway המתאים לדרישות הספציפיות ולתשתית היא גם חיונית להצלחה. זכרו לשמור על אבטחה בחזית כל החלטות הניתוב.

שער API: שליטה בניתובי בקשות לארכיטקטורות מיקרו-שירותים | MLOG